ניתוחצה"ל דורש תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב כל שנה
ניתוח
צה"ל דורש תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב כל שנה
הפער בין דרישות צה"ל לבין הממשלה הוא לא רק בסוגיית תקציב הביטחון אלא גם בכוח אדם. בצה"ל דורשים הגדלה מיידית של התקציב בעשרות מיליארדי שקלים כדי להתכונן לעימות הבא, אולם באוצר חוששים מהגדלת הגירעון והעלאת מסים. ובינתיים שר הביטחון מנחה את צה"ל להקטין את יעדי הגיוס של החרדים
שני דיונים חשובים התקיימו בשבוע שעבר, בהם בכירי צה"ל הציגו לקובעי המדיניות את צורכי הצבא ונתקלו בכתף קרה. הדיון הראשון התקיים לפני שבוע בדיוק, ביום ראשון, בוועדת נגל, הוועדה לבניית תקציב הביטחון ובניית הכוח. מי שדיבר בפני חברי הוועדה היה סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם, שהציג את היקף התקציב שצה"ל דורש מהמדינה והאוצר לעשור הקרוב. בצה"ל מעוניינים בתוספת של כ־20 מיליארד שקל לשנה בממוצע לתקציב הביטחון השוטף, שתעמיד את תקציב הביטחון על 5.8% מהתוצר בתרחיש אופטימלי (מבחינת צה"ל) או 5.1% מהתוצר בתרחיש "הכרחי".
תקציב ביטחון בהיקף של כ־6% מהתוצר היה נהוג בישראל בתחילת העשור הראשון של שנות ה־2000, אך החל מ־2008 התרחש תהליך מכוון של צמצום תקציב הביטחון כחלק מהתוצר וכשיעור מההוצאה הממשלתית. אסון 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הפכו את המגמה הזו, וכעת צה"ל דורש להחזיר עטרה ליושנה ולהגדיל שוב את היקף התקציב על מנת שיוכל להתמודד עם האיומים האסטרטגיים ועם חוסר הוודאות של המזרח התיכון שמשתנה בקצב מהיר, להגדיל ולחדש מלאים, לשפר את יכולות הייצור, לחזק את המיגון בגבולות השונים, להגדיל את היתרון הטכנולוגי של ישראל על פני מדינות האזור ולהרחיב משמעותית את צבא הקבע והסדיר.
בצה"ל לא רוצים רק להגדיל את היקף התקציב לטווח הארוך, אלא רוצים את ההגדלה באופן מיידי, כך שבשנת התקציב הקרובה של 2025–2026 תקציב הביטחון יעלה בעשרות מיליארדים ואז יצומצם לאורך השנים בהדרגה וכך יתקבל ממוצע רב שנתי של 5.1%–5.8% מהתוצר. הסיבה לדחיפות מבחינת הצבא היא סוגיית הרכש. במערכת הביטחון כבר מתריעים יותר משנה על כך שיש לבצע באופן מיידי התקשרויות עם ספקים שונים בגלל ביקוש מוגבר שנובע מהמתיחות הביטחונית הבינלאומית (ובראשה מלחמת רוסיה־אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל) שהובילה לתחרות אגרסיבית על כל פריט תחמושת – מה שגרם למחסור במוצרים מסוימים ולעלייה של מאות אחוזים במחיריהם.
במערכת הביטחון סבורים שאם הרכש לא יבוצע עכשיו, הדבר היגרום לכך שבסופו של דבר ישראל תשלם יותר בהמשך הדרך ואולי אף תמצא את עצמה במצב של מחסור. זאת, בין השאר בגלל האמברגו החלקי שמדינות כמו צרפת, איטליה, בריטניה, קנדה ואחרות הטילו על ישראל.
אולם צה"ל אינו הגוף היחיד שיש לו טיעון משכנע לגבי התזמון של הגדלה אפשרית של תקציב הביטחון. משרד האוצר מחזיק בטיעון ההפוך בדיוק. הדרישה של צה"ל להגדיל את תקציב הביטחון בעשרות מיליארדים בשנת התקציב של 2025–2026 תדרוש מציאת מקורות תקציביים של עשרות מיליארדים בשנה שצפויה להיות קשה לציבור מבחינה כלכלית וכוללת כבר עכשיו הגדלה משמעותית של נטל המס. בבנק ישראל ובאוצר לא מוכנים לשמוע על הגדלת גירעון משמעותית אך ורק לטובת מערכת הביטחון. המשמעות של זה היא שדרישת צה"ל תוביל להגדלת מיסים נוספת עוד בשנת 2025 שתלווה בקיצוץ רוחבי אגרסיבי.
בוועדת נגל, שנדרשת להציג גם מקורות לדרישות התקציביות העצומות של משרד הביטחון, לא מוכנים לשמוע על הגדלת מס נוספת על הציבור, גם אם בצה"ל סבורים שזה מחיר שצריך לשלם אותו עבור פוליסת הביטוח למדינת ישראל שהצבא מספק. גורמים המעורים בעבודת הוועדה חוששים כי אם דרישות משרד הביטחון יתקבלו התוצאה תהיה לא רק הגדלת הנטל על הציבור, אלא שהדבר עלול להוביל למיתון שיכווץ את התוצר שבעקבותיו יהיה צמצום ריאלי של תקציב הביטחון.
מוכנים לקלוט את כל החרדים
שלושה ימים לאחר הדיון בוועדת נגל התקיים דיון חשוב נוסף שבו בכירי המטכ"ל, ובהם ראש אגף כוח אדם אלוף דדו בר־כליפא, ראש אגף התכנון ובניין הכוח הרב־זרועי אלוף אייל הראל והפרקליטה הצבאית הראשית אלוף יפעת תומר־ירושלמי, הציגו לשר הביטחון ישראל כ"ץ את צורכי הצבא בכל הקשור לגיוס חרדים.
כפי שפורסם בכלכליסט, בצבא סבורים שבשנתיים הקרובות הצבא יהיה מסוגל לקלוט כ־11 אלף מתגייסים חרדים, והחל ממחזור הגיוס של 2026־2027 צה"ל יוכל לגייס כל כמות של חרדים שתגיע. כלומר, עד כ־15 אלף חרדים בשנה (גודלו של שנתון הגיוס החרדי). בצבא ביקשו מהשר כ"ץ גם להגדיל את הסנקציות הקיימות על החרדים שמתחמקים מגיוס.
על אף שצה"ל הצהיר שהוא מסוגל לקלוט כל מספר של מתגייסים חרדים בעוד שנתיים, כ"ץ הנחה את הצבא להיערך לקליטת חרדים מצומצמת - 50% גיוס של השנתון החרדי תוך 7 שנים - וביקש שצה"ל יציג לו תוכניות מעטפת שיספקו מענה לשימור אורח החיים החרדי בצבא. בלשכת השר כ"ץ נימקו את היעד הנמוך שהציב בכך "שיש רציונל לגייס את הציבור החרדי מתוך יחסי אמון ולא כפייה. צריך להנחיל נורמות, וצריך להוכיח להם שאפשר לשמור על אורח החיים החרדי".
הנחיית השר כ"ץ לא תאפשר לצבא למלא את החוסרים הקיימים בכוח האדם, שעומדים על כ־10,000 חיילים מתוכם 7,500 לוחמים — אך היא כן צפויה לאפשר למפלגות החרדיות להישאר בקואליציה באמצעות חקיקת חוק השתמטות נטול שינויים ונטול סנקציות ממשיות שימוסמס בהמשך.
דדליין לרמטכ"ל הרצי הלוי
חזית גיוס החרדים אינה היחידה שבה שר הביטחון מתעמת עם צמרת המטכ"ל. פחות מיממה לאחר אותה פגישה פירסם כ"ץ כי הנחה את הרמטכ"ל הרצי הלוי להשלים את תחקירי 7 באוקטובר עד לסוף חודש ינואר הקרוב "כדי להציג אותם בפני המשפחות והציבור בישראל, ולצורך הפקת הלקחים והסקת המסקנות הנדרשות". עד אז, הודיע כ"ץ, לא ימונו אלופים חדשים בצה"ל. בעולם מתוקן דרישתו של השר כ"ץ הגיונית וראויה, אך לא בעולם שבו אנחנו חיים.
כ"ץ עצמו מונה לתפקיד בעיצומה של מלחמה על ידי ראש ממשלה שמסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אחריותו לאותם אירועים בדיוק. כל עוד לא הוצגו למשפחות ולציבור בישראל המסקנות על תפקוד ראש הממשלה (שכ"ץ משמש כשליחו) אין לנתניהו מנדט לעצב את צמרת המטכ"ל הבאה בדמותו, ובטח שלא להכריע על זהות הרמטכ"ל שיחליף את הלוי.
