ריאיון
הנגיד מזהיר מפיטורי היועמ"שית: "כל צעד שיתפרש כפגיעה במוסדות עלול להוביל לפגיעה בכלכלה"
בריאיון לכלכליסט לאחר החלטת הריבית, מזהיר אמיר ירון מפני פגיעה במוסדות ושומרי הסף. הוא טוען כי "המשק הישראלי מפגין חוסן והתאוששות לא מבוטלת, אך אי אפשר להתעלם מהשלכות המלחמה", וקורא לממשלה לאשר תקציב "ללא דיחוי נוסף". על העיכוב בהארכת המינוי למשנה שלו, אנדרו אביר: "אין שום סיבה להתמהמהות"
"המשק הישראלי מפגין חוסן והתאוששות לא מבוטלת, אך אי אפשר להתעלם מהאתגרים הכלכליים המתמשכים ומההשלכות העמוקות של המלחמה על המשק" - כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל אמיר ירון בריאיון לכלכליסט, לאחר שהבנק בראשותו החליט להותיר את הריבית ללא שינוי - ברמה של 4.5% - זו הפעם התשיעית ברציפות. בריאיון, התייחס ירון גם לעיכוב במינוי המשנה שלו, לכוונה להדיח את היועמ"שית ולהשלכות של העלאות המיסים והתקציב ההמשכי על המשק.
הריבית לא השתנתה, אבל הרכב הוועדה המוניטרית כן: ההחלטה התקבלה ללא המשנה שלך, אנדרו אביר. מדוע לדעתך ראש הממשלה מעכב את הארכת המינוי שלו?
"אני המלצתי על הארכת כהונתו של אנדרו לקדנציה נוספת, ואנחנו כמובן ממתינים לאישור הרשמי, כפי שמחייב החוק. להבנתי, אין שום סיבה לעיכוב או להתמהמהות עם האישור הזה, ואני מאמין שבימים הקרובים זה יקרה".
מה ההשלכות של היעדר משנה לנגיד בפועל? האם זה פוגע בבנק?
"אני עובד עם אנדרו יותר מחמש שנים. התרומה שלו - לא רק לתהליכי הריבית, אלא לעבודת הבנק במכלול הנושאים - היא חשובה במיוחד. יש המון נושאים שאני מאציל אליו, ולכן גם המלצתי שהוא ימונה לקדנציה נוספת. אם השאלה שלך מתייחסת ספציפית לכך שהיום הוא לא היה בהרכב, קביעת הריבית נתמכת על ידי תשתית מקצועית שמובלת על ידי עובדים רבים בחטיבות השונות. כמו כן, מיניתי את ד"ר גולן בניטה, ראש חטיבת השווקים, ששימש בעבר גם כראש המטה שלי".
"המלחמה יצרה עלויות כבדות למשק"
לאחרונה פרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דו"ח לאזרח, בו הציג תמונה ורודה למדי על הכלכלה הישראלית אחרי המלחמה. במענה לשאלה האם הוא מסכים עם הנכתב בדו"ח, השיב הנגיד: "אין ספק שהכלכלה מראה חוסן ועמידות גבוהים מאוד. זה בא לידי ביטוי בירידה בפרמיית הסיכון, בייסוף שער החליפין וגם בפעילות די מוגברת בשימושים המקומיים".
אולם, ירון הדגיש כי עדיין ישנם אתגרים לכלכלה הישראלית: "אנו עדיין רואים את מגבלות ההיצע, שבאות לידי ביטוי בכך שהשימושים האלה פוגשים בעיקר גידול ביבוא. לכן התמונה היא קצת יותר מורכבת. ברור לנו שהמלחמה יצרה עלויות כבדות למשק, וההשפעות הללו עדיין ניכרות: רמת התוצר נמוכה ביותר מ-4% מהמגמה ערב המלחמה; פרמיית הסיכון - על אף שירדה - נותרה גבוהה מהרמה שלפני המלחמה, מה שמצמצם את ההשקעות, מייקר את גיוס החוב ומעלה את תשלומי הריבית.
"כמובן, יש לנו גם הוצאות ביטחון גבוהות, שבהכרח יובילו להעלאות מיסים ואף לצמצום בהוצאות ממשלתיות בתחומים אחרים. זה לא פסח גם על עלייה מחודשת באינפלציה, שהובילה לתוואי ריבית גבוה יותר, שגם הוא יוצר פגיעה מסוימת ואתגר למשק. בסך הכל, המשק הישראלי מפגין חוסן והתאוששות לא מבוטלת, אך אי אפשר להתעלם מהאתגרים הכלכליים המתמשכים ומההשלכות העמוקות של המלחמה על המשק".
הכנסות המדינה ממיסים זינקו בינואר לשיא כל הזמנים. האם יש לדעתך מקום להורדת מיסים בקרוב?
"אנחנו מבינים את הנטל שכרוך בכל העלאות המיסים למיניהן, הן למשקי הבית והן לעסקים. אך יחד עם זאת, חייבים להבין שלאור ההוצאות התקציביות הגדולות בתחום הביטחון, היה צורך לשדר אחריות פיסקלית. כדי להימנע מעלייה ביחס חוב-תוצר, נדרשה העלאת מיסים.
"לעצם שאלתך, חלק ניכר מהגידול בהכנסות ממיסים - כולל חלוקת הדיבידנדים המוגברת בסוף 2024 בהתאם להמלצותינו - נובע מצעדי ההתאמות (העלאת מיסים - א"פ) שבוצעו, כגון הקדמת רכישות. זה משהו שיכול להיות זמני מאוד. יתרה מכך, לאור המלצות ועדת נגל ובהינתן ההתאמות הקיימות, תוואי יחס החוב לתוצר הצפוי לא יירד גם לאחר 2026. כלומר, יש הסתברות שאם כל ההמלצות יאומצו, עדיין נצטרך לבצע סט נוסף של התאמות כדי להבטיח יחס חוב-תוצר יורד. ייקח זמן לבחון מה יהיה תוואי המיסים בחודשים הקרובים, ולכן לא הייתי מבצע שינויים בהחלטות שהתקבלו, בוודאי לא בשלב הזה, כאשר יש עדיין אי ודאות משמעותית לפנינו".
דיברת על אי ודאות. האם לדעתך הפיטורים הצפויים של היועמ"שית ושל ראש השב"כ הם בעלי השפעה על הכלכלה, או שמדובר בתהליכים שאינם קשורים לכלכלה כלל?
"אמרתי לאורך כל הדרך שיש קשר הדוק בין חוזקם ועצמאותם של המוסדות ושומרי הסף לבין שגשוג הכלכלה. השנה גם ראינו שקבלת פרס נובל בתחום הזה (שניתן לדארון אסמוגלו - א"פ) חיזקה את ההבנה הזו. לכן, כל צעד שיתפרש כפגיעה במוסדות עלול להוביל לפגיעה גם בשווקים וגם בכלכלה".
"תקציב המשכי אינו בר קיימא"
תקציב המדינה ל-2025 עדיין לא אושר, ואנו צפויים להיכנס לחודש שלישי עם תקציב המשכי. האם זה פוגע בכלכלה?
"תקציב המשכי מטבעו אינו אופטימלי, שכן הוא אינו מתאים את עצמו לצרכים העדכניים של המשק. זה נכון תמיד, אך השנה האתגר גדול אף יותר, מכיוון שבסיס תקציב 2024 אינו כולל את ההוצאות הביטחוניות. לכן התקציב ההמשכי יהיה נמוך באופן משמעותי מהצרכים בפועל, וייצור פערים גדולים בין הצרכים התקציביים לבין מה שמתאפשר להוציא. במשפט אחד: תקציב כזה פשוט אינו בר-קיימא. לכן, יש לאשר את התקציב ללא דיחוי נוסף וללא שינויים נוספים בהתאמות. זה גם מרכיב מרכזי בחיזוק אמון השווקים בכלכלה שלנו".
מה ההשלכות של הצעדים הראשונים של מדיניות טראמפ על כלכלת ישראל?
"יש כל מיני אמירות, אך דברים רבים עדיין לא בוצעו. נכון לעכשיו, קיימת אי בהירות גדולה מאוד לגבי היקף המכסים שארה"ב תטיל, וגם לגבי תגובת הנגד של המדינות האחרות. לכן קשה מאוד להעריך את ההשפעה הכוללת של הצעדים על הכלכלה הגלובלית, ומזה גם נגזרת ההשפעה על ישראל. עם זאת, לגבי ישראל, יש טיפה פחות סיכון ישיר, משום שהכלכלה שלנו מבוססת יותר על שירותים".
