ועדת הכספים אישרה את חוק הרווחים הכלואים: יכניס למדינה כ-9.2 מיליארד שקל ב-2025
ועדת הכספים אישרה את חוק הרווחים הכלואים: יכניס למדינה כ-9.2 מיליארד שקל ב-2025
אחרי 14 דיונים, העבירה ועדת הכספים את החוק לקריאה שנייה ושלישית; חברות יחויבו במס של 2% על רווחים לא מחולקים מעל 750 אלף שקל. גפני: "לא זוכר חוק כל כך קשה"; המגזר העסקי: "מרוקנים את החברות הקטנות מעתודות הצמיחה"
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את החקיקה של מיסוי הרווחים הכלואים לקריאה שנייה ושלישית, ההצעה תובא למליאת הכנסת ותאושר סופית בימים הקרובים. חקיקת החוק דרשה עשרות שעות שהתפרסו על פני 14 דיונים בוועדה, ועוד מאות שעות של דיונים מאחורי הקלעים בין המגזר העסקי לבין הממשלה. במהלך החקיקה, הוכנסו בה שינויים רבים. החקיקה הסופית צפויה להכניס לתקציב המדינה על פי הערכת האוצר 9.25 מיליארד שקל בשנת 2025, ו-4.35 מיליארד שקל באופן פרמננטי לתקציב. זאת לעומת ההצעה המקורית שבה האוצר סבר כי ההכנסות למדינה יהיו כ-10.1 מיליארד ב-2025 וכ-5.1 מיליארד בשנים הבאות. במילים אחרות: ב-2025 חסרים כ-850 מיליון שקל לעומת התחזית המקורית, ובשנים הבאות חסרים כ-750 מיליון שקל לעומת התחזית המקורית.
עם זאת, למרות כל השינויים מדובר במהלך דרמטי מבחינת מדיניות המס בישראל, וכמו שסיכם מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', בסוף דיוני הועדה "יש כאן שינוי משמעותי במבנה המיסוי התאגידי, וזה תהליך של כעשור, ואנחנו מקווים שהחוק יביא את התוצאות המקוות", אהרונוביץ' ניצל את הדיון האחרון להעביר מסר מפויס למגזר העסקי ואמר כי "אנחנו ברשות המסים נהיה קשובים לטענות על המס. מצטער אם במהלך הדיונים הטונים מעט עלו". חבר הכנסת ינון אזולאי, שניהל את דיוני ועדת הכספים בחוק זה אמר כי "למרות שהיו כאן מאבקים, הרי שגם המגזר העסקי הבין שהוא צריך לשאת בנטל בשל המלחמה".
יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני אמר כי "אני נמצא פה לא מעט זמן, לא זוכר חוק כל כך קשה כמו החוק הזה, אני לא זוכר דבר כזה, זו היתה מציאות בלתי אפשרית. הגענו לנקודה שאמרנו אנחנו לא יכולים להמשיך". גפני הסביר את הסיבה שהתרצה לתמוך ולקדם את החוק, "האוצר הציג לי את החוק ואמר לי, שמוכרחים להביא כסף לאוצר המדינה. ושהחוק הזה לוקח מהאנשים שהיכולות הכלכליות שלהם גבוהות, ואם החוק לא יעבור, נלך למעמד הביניים ואולי למעמד החלש". גפני גם חשף כי הוא לא החליט האם יתמוך בחבילה שהאוצר צפוי להביא בנוגע למלחמה בהון השחור בתחילת 2025, ואמר כי 'הוא עוד מתלבט'.
החוק הסופי של רווחים בלתי מחולקים, נראה בקווים כלליים כך: סעיף 81 העוסק ב'רווחים בלתי מחולקים' מחייב את החברות לשלם מס של 2% על רווחיהם הבלתי מחולקים מדי שנה, עם זאת, במהלך הדיונים התווספה האפשרות לחלק 6% מהרווחים כדיבידנד ואז להיפטר מהמס הזה. בשנת 2025 הוענקה הטבה שתאפשר לחמוק מן המס של ה-2% באמצעות חלוקת דיבידנד של 5% בלבד.
בכדי להגדיל את ההכנסות בשנת 2025 ניתנה הטבה למשך שנה למי שיבחר לפרק חברות עם רווחים בלתי מחולקים, על פי ההטבה, פירוק החברה לא ייחשב לגמרי אירוע מס, ובפירוק החברה יהיה צורך לשלם מס על הדיבידנד לפי שווי הנכסים בעת הרכישה ולא לפי השווי הנוכחי שלהם, כמו כן, מס הרכישה שישולם בגין נכסי נדלן שנרכשו בידי החברה יהיה 0.5% בלבד במקום 6%. הטבה זו לבדה, אמורה להערכת האוצר ורשות המסים, להגדיל את הכנסות המדינה ב-2025 בכ-5.2 מיליארד שקל.
חשוב לחדד, כי חובת המס של ה-2% חלה רק על רווחים צבורים שמעל 750 אלף שקל, ורק אחרי ניכוי של הוצאות או ניכוי של נכסים המשמשים לפעילות. מחוק זה הוחרגו חברות רבות, דוגמת, חברות ציבוריות, חברות תעשייתיות, חברות יזמות בניה, וחברות הנמצאות בתוך חוק עידוד השקעות הון.
החלק השני של החוק, עוסק ב'חברות משלח יד', החוק נועד לתפוס חברות שההכנסה המופקת שם היא הכנסה המבוססת על ההון האנושי של בעל החברה, כמו רופאים, אדריכלים, רואי חשבון וכדומה. וההתאגדות כחברה נועדה בכדי לדחות את תשלום המס המלא. החוק קובע כי חברת מעטים שרווחית מעל 25%, הרי שבעליה ייאלצו לשלם על החלק שמעל 25% מס שולי מלא. גם כאן, הוחלט לבסוף, כי הוראה זו תחול רק על חברות שצברו למעלה מ-750 אלפי ₪. כמו כן, גם בחוק זה הוחרגו חברות המצויות בתוך חוק עידוד השקעות הון. בנוסף, הוחלט להקל את תחולת החוק על רואי חשבון ועורכי דין המאוגדים כשותפויות, והוא יחול רק בחלקו. בסעיף זה משרד האוצר ורשות המסים הצליחו לשכנע את חברי הכנסת שלא לקבל את הדרישה של המגזר העסקי לפיה חברה עם למעלה מעשרה עובדים תוחרג מהחוק.
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, שהשתתף ברבים מדיוני הכנסת, הגיב אחרי העברת החוק "משרד האוצר מרוקן את החברות הקטנות והבינוניות מעתודות הצמיחה שלהן, חברות כאלו עשויות להיתקע במקום בגלל התעקשות של האוצר לדכא את צמיחתן של החברות הללו בעתיד". נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, שלא נכח בעצמו בדיוני הכנסת (מטעם הלשכה נכחו סגן הנשיא רו"ח אבי נוימן ואחרים, ש"ט), הגיב על העברת החוק כי להערכתו "הרפורמה שאושרה לא תשיג את היעדים שאליהם כיוונו באוצר, וברשות המסים ואין כל סיוכי לגביה של 10 מיליארד בשנתיים הקרובות".
