הצדק יכול להיות מהיר יותר
הצדק יכול להיות מהיר יותר
בסוף השבוע שעבר פורסם מכתב ששלח נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה סובל, לנשיא בית המשפט העליון, המתאר את העומס הכבד בבית המשפט שהחמיר והגיע ל"מצוקה חריפה".
התמשכות בלתי סבירה של ההליכים המשפטיים – סחבת – היא הבעיה הכי גדולה של מערכת המשפט בישראל. התופעה, שמוכרת כמעט לכל מתדיין בבתי המשפט, הגיעה לאחרונה לממדים קיצוניים. מערכת המשפט בישראל טובה, ולרוב מביאה להכרעה נכונה וצודקת. אך הליכים משפטיים נמשכים שנים רבות, חלקם מעל לעשור, ומקשים על השגת הצדק. זו בעיה הפוגעת בלב תפקודה של מערכת המשפט ובאמון הציבור בה. מדובר בפגיעה בערך יסודי לשמירה על חברה צודקת ומתוקנת. חז"ל האמינו שעיכוב הדין שקול לעיוות הדין, ותוצאתו הרסנית: "חרב בא לעולם על עינוי הדין ועל עיוות הדין" נאמר במסכת אבות. ראש ממשלת בריטניה בעבר, ויליאם גלדסטון הגדיר זאת באמירה הקולעת - Justice delayed is justice denied.
תיקים אזרחיים פשוטים נגררים במשך שנים. צדדים מוצאים עצמם לכודים בהליכי פרוצדורה, ממתינים חודשים ושנים לדיון בעניינם. משאביהם הכספיים והרגשיים אוזלים אט אט. השגת הצדק הופכת לחלום רחוק. לדוגמה, תיק ירושה נמשך מעל 12 שנים, תביעה מול בנק נמשכה 14 שנים, ותביעה על הטרדה מינית נמשכה 15 שנה. אלו, אומנם, מקרים חריגים, אבל הסטטיסטיקה שמערכת בתי המשפט עצמה מפרסמת, מלמדת שיותר מרבע מהתיקים בבתי המשפט המחוזיים נמשכים יותר מחמש שנים. מעל 18,000 תיקים בבתי משפט השלום נמשכים מעל 3 שנים. שליש מהתלונות המוצדקות לנציבות התלונות על השופטים – קשורים בהתמשכות ההליכים.
עבור הצדדים המעורבים, לא מדובר רק בעיכוב של פסק הדין אלא גם בהשלכות כבדות משקל על תפקודם האישי והעסקי, כאשר ההליך המשפטי מונע לא פעם פיתוח עסקי וקידום פעילות יוצרת ובונה. העומס פוגע לעתים גם ברמת השירות. אך הנזק הנגרם אינו מוגבל לצדדים המעורבים בתיקים: העיכובים משיתים על המשק הישראלי נזקים כלכליים ניכרים; משקיעים מהססים להיכנס להסכמים עסקיים כשידוע להם שפתרון סכסוכים משפטיים עלול להימשך שנים; חברות נאלצות להפנות משאבים רבים להוצאות משפטיות במקום להשקיע בצמיחה והתפתחות. נוסף על כך, העיכובים יוצרים תחושת ייאוש ואובדן אמון במערכת, תחושה שרבים טוענים שהיא אחת הסיבות המרכזיות לפשרות לא הוגנות ולא מאוזנות.
גם ציבור עורכי הדין נפגע קשות מהתמשכות ההליכים. בשל הפערים הגדולים בין מועדי הדיונים, עורכי דין נאלצים להשקיע זמן בלימוד מחדש של החומר ובחזרה על פעולות שכבר בוצעו בעבר. פעמים רבות, הם נאלצים להמשיך ולייצג בתיקים גם לאחר שהלקוח סיים לשלם את שכר הטרחה המוסכם. התמשכות ההליכים גם מקשה על גביית שכר טרחה ראוי - לקוחות רבים מסרבים לשלם סכומים גבוהים שנוצרו בשל התמשכות ההליך. בנוסף, התמשכות ההליכים מקשה על תכנון עבודה יעיל, יוצרת עומס ומתח ופוגעת בניהול כוח האדם במשרד.
גורמי העיכוב הם רבים. בראש בראשונה ניצב המחסור החמור בשופטים, מחסור הגורר עומס קיצוני על השופטים המכהנים. זאת, דווקא במדינה שבה מספר ההליכים המשפטיים לנפש הוא מהגבוהים. בתנאים כאלה, תיקים נדחים שוב ושוב בשל לוחות זמנים עמוסים לעייפה. נוסף על כך, תהליכים פרוצדורליים מורכבים, דוגמת גילוי מסמכים ובקשות ביניים (רבות, רבות מדי), מאריכים עוד יותר את משך ההליכים.
במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות להתמודד עם הבעיה (סדר דין מהיר, החלפת תקנות סדר הדין ועוד), אולם אלו לא הביאו מזור משמעותי לבעיית העומס. גם הפניית תיקים לבוררות רגילה לא מצליחה להוציא הרבה תיקים מהמערכת, שכן הליכי הבוררות הרגילים יקרים, ואורכם דומה, לרוב, לאורך בבית המשפט. הוצאת התיקים מתוך מערכת המשפט, מחייבת קיומה של אלטרנטיבה טובה: מהירה, מקצועית ובמחיר סביר וידוע מראש.
העתיד, כפי שהוא מסתמן, אינו מבשר טובות. עומסי העבודה בבתי המשפט, שגם כך גבוהים מאוד, רק ילכו ויחמירו. התוצאה היא מעגל קסמים הרסני. מערכת המשפט מתקשה להתמודד עם עומסי התיקים, מה שמוביל לעיכובים נוספים ולהגדלת הפגיעה באמון הציבור. כל עוד הבעיה אינה בראש סדר העדיפויות, נראה כי ההליכים בבתי המשפט בישראל ימשיכו להימשך יותר מדי זמן, והבעיה רק תחמיר.
הפתרון המיידי ל"מחלה הכרונית" של מערכת בתי המשפט טמון בהוצאת תיקים רבים ככל האפשר מהמערכת הציבורית העמוסה. על מנת שניתן יהיה להוציא תיקים מהמערכת, חייבים להעמיד אלטרנטיבות מושכות, שיבטיחו הכרעה מקצועית וצודקת, במהירות, ובמחיר הוגן. הליכי גישור יעילים, לצד הליכי בוררות מהירה ומקצועית, עשויים למתן את העומס על המערכת, עד אשר יגדלו התקציבים ויתווספו שופטים.
עו"ד ליויאן סגל הוא שותף ליטיגציה ויו"ר (משותף) של המרכז לבוררות מהירה מבית מיתר עורכי דין
