בעקבות תחקיר כלכליסטפנייה ליועמ"שית: "להורות על חקירה נגד שלמה קרעי"
בעקבות תחקיר כלכליסט
פנייה ליועמ"שית: "להורות על חקירה נגד שלמה קרעי"
בתחקיר נחשף שבעלי תחנות רדיו אזוריות תרמו במשך שנים מיליונים לישיבה של הרב והפטרון הפוליטי של שר התקשורת. קרעי נמנע מלהצהיר על כך בהסדר ניגוד העניינים שלו, למרות שפעולותיו ישפיעו ישירות על עסקיהם של התורמים. מכון זולת: "חשד שנעשה שימוש בסמכות השר באופן פסול ובניגוד עניינים מובהק". קרעי: "ניסיון מלאכותי להלביש על השר מניעים זרים"
ועדת הכלכלה אמורה לדון מחר (ד') בשורה של הצעות חוק פרטיות של ח"כים בליכוד, הנוגעות לתחום השידורים בישראל, ושמטרתן, בעידוד שר התקשורת שלמה קרעי, להשתלט על התקשורת החופשית. מדובר בשלוש הצעות המבקשות, כל אחת בדרכה, לפגוע בתאגיד השידור הציבור - מסגירת התאגיד וחיסול מערכת החדשות שלו, כולל הפרטת רשת ב', דרך פגיעה בעצמאות התקציבית של התאגיד ועד הידוק הפיקוח הפרלמנטרי עליו; הן בהצעה להפיכת תחנות הרדיו האזוריות לארציות; והן בהצעה להשתלטות פוליטית על מדידת הרייטינג בטלוויזיה. יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן צפוי להודיע בדיון כיצד ואם הוא מתכוון לקדם איזה מבין ההצעות (שחלקן סותרות ומתנגשות).
הדיון, שאליו הוזמנו משרדי ממשלה, גופי תקשורת וגופי חברה אזרחית, יתקיים ברקע תחקיר כלכליסט, שפורסם אתמול, שבו נחשף, בין השאר, שקרעי לא דיווח בהסדר ניגוד העניינים שלו כי ישיבת כסא רחמים בראשות הרב מאיר מאזוז, פטרונו הפוליטי, נהנתה במשך שנים מתרומות בסכום מצטבר של מיליוני שקלים, מבעלי תחנות רדיו אזורי פרטיות. זאת אף על פי שקרעי מקדם כיום שורה של הצעות חוק ורפורמות בעלות פוטנציאל השפעה על עסקיהם של אותם בעלי תחנות.
הכוונה להצעת "חוק הרדיו" שתאפשר לשר לתת היתר לתחנות רדיו אזוריות ומגזריות להפוך לארציות, לפי שיקול דעתו וללא מכרז, ותוכנית קרעי לחיסול התאגיד, הכולל סגירת חלק מתחנות הרדיו שלו, כולל רשת ב', והוצאת התדרים שיתפנו, למכרזים לתחנות רדיו מסחריות ארציות. במידה והמכרז על רשת ב' לא יצליח, הכוונה היא לסגור אותה – והמשמעות היא שתקציבי פרסום בשווי של עשרות מיליוני שקלים יתפזרו בין שחקנים קיימים.
בתחקיר נחשף, שבעלי רדיו קול ברמה, צבי עמאר, תרם בשנים 2008-2023 יחד עם בני משפחתו לפחות 2 מיליון שקל לישיבת כסא רחמים של הרב מאזוז, ושבעלי רדיו דרום, גלי ישראל ורדיו תל אביב, צבי שלום ויוסי סבן, תרמו בשנים 2007-2019 לישיבה כ-850 אלף שקל. לקרעי יש זיקה רבה לישיבה ולרב מאזוז: הוא התחנך בה ובהמשך הישיבה והרב היוו "קרש הקפיצה" שלו לחיים הפוליטיים, במגוון דרכים, שפורטו בתחקיר, כאשר עד היום קרעי מזוהה עם הרב מאזוז ומחובר לישיבה שבראשותו.
בעקבות פרסום התחקיר פנה מכון זולת לשיוויון וזכויות אדם ליועמ"שית גלי בהרב מיארה בדרישה להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד קרעי, בטענה שממצאי התחקיר מעלים שורה של חשדות פליליים, לכאורה.
בראשות המכון עומדות הנשיאה זהבה גלאון, לשעבר יו"ר מרצ, והמנכ"לית עינת עובדיה. המכון משתתף בקביעות בדיוני ועדת הכלכלה ועוקב אחר הצעות החוק המוגשות בתחום התקשורת. עתירה שהגיש המכון בעבר לבג"ץ נגד מינויו של השופט בדימוס משה דרורי ליו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד על ידי קרעי, הביאה להתפטרותו של דרורי.
במכתב תלונה של המכון ליועמ"שית צוטטו בהרחבה ממצאי התחקיר, ונטען שהם "מעלים חשד כבד כי נעשה שימוש בסמכות השר באופן פסול ובניגוד עניינים מובהק" – המגבשים שורה של עבירות, לכאורה, על טוהר המידות. מלשכת היועמ"שית נמסר ש"הפנייה התקבלה ותטופל".
במקביל, המכון שיגר גם מכתב ליועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק בדרישה להקפיא את הליכי החקיקה הנוגעים להצעת החוק להרחבת שידורי הרדיו האזורי – מהלך שטומן בחובו בונוס כלכלי משמעותי לבעלי התחנות, עד לבירור הממצאים שנחשפו בתחקיר בנוגע לניגוד העניינים הפוטנציאלי של קרעי.
נזכיר שקרעי מסר בתגובה לתחקיר כי "כל הטענות על ניגוד עניינים הן לא יותר מקשקוש מוחלט שנועד לשרת נרטיב עיתונאי מעוות, ניסיון מלאכותי להלביש על השר מניעים זרים ולהסיט את הדיון מהרפורמה שהשר מוביל לטובת הציבור ולא לטובת בעלי ההון. העובדה שאנשים פרטיים תורמים לישיבות היא לא יותר ממחויבותם הערכית והדתית. אין לכך שום קשר לתהליכים שהשר מקדם. השר לא עוסק בעסקים שלהם, ואין לו שום מחויבות אליהם".
