פסיקה תקדימית בישראל חייבה את מטא לחשוף פרטי משתמשים אנונימיים
פסיקה תקדימית בישראל חייבה את מטא לחשוף פרטי משתמשים אנונימיים
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לחברת מטא למסור פרטים מזהים של משתמשי פייסבוק שהואשמו בהוצאת דיבה, מבלי לאפשר להם להתנגד לכך. ההחלטה התקדימית מצטרפת למגמת צמצום הלכת רמי מור, שהגנה על אנונימיות ברשת. עו"ד טל רובינוב, שמייצג את התובעת: "מסר ברור לכל מי שחושב שהאנונימיות ברשת מעניקה לו חסינות"
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה למטא, בהחלטה תקדימית, למסור לתובעת במשפט דיבה פרטים מזהים של משתמשים אנונימיים בפייסבוק, ללא מתן אפשרות לבעלי הפרופילים להתנגד למתן הצו.
מדובר בפסיקה שמצטרפת למגמה של צמצום הלכת רמי מור של בית המשפט העליון, ושמדגישה את הצורך בחקיקה מקיפה ויסודית שתסדיר את חשיפת הפרטים של מוציאי דיבה, מסיתים לאלימות, מפרי פרטיות ועוד שפועלים ברשת באופן אנונימי. "זהו מסר ברור לכל מי שחושב שהאנונימיות ברשת מעניקה לו חסינות", אמר לכלכליסט עו"ד טל רובינוב, שמייצג את התובעת במשפט. "הטכנולוגיה והמשפט משתלבים כדי להבטיח שמי שבוחר לפגוע באחרים - ייחשף ויישא באחריות".
הלכת רמי מור, שנפסקה על ידי בית המשפט העליון ב-2010, קבעה שלא ניתן לחשוף זהות של גולש אנונימי, מכיוון שלא קיימת בישראל מסגרת חקיקתית שמאפשרת לעשות זאת, ובתי משפט לא יכולים לייצר מסגרת שכזו דרך פסיקות משפטיות. חרף זאת, לאורך העשור וחצי האחרון בתי משפט הורו בהזדמנויות שונות על חשיפת פרטי גולשים אנונימיים, בפרט בתביעות דיבה, וכרסמו באופן מתמשך בהלכת בית המשפט העליון.
ואולם, ככל שמדובר בתביעות דיבה או פגיעה בפרטיות, הפסיקות תמיד התנו את מסירת הפרטים האישיים בכך שתחילה תשלח להם ספקית השירות או מפעילת הפלטפורמה הודעה שבמענה אליה יוכלו להתנגד לחשיפת זהותם בהליך משפטי (זאת, בניגוד לתביעות בנושא הפרת זכויות יוצרים, שם מאפשר תיקון לחוק מ-2019 לחשוף פרטים במעמד צד אחד).
בפסיקה שפרסמה בנובמבר סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אביגיל כהן, התרחב הכרסום במעמדה של הלכת רמי מור עוד יותר, ומטא התבקשה למסור את הפרטים המזהים של משתמשים אנונימיים שפרסמו לכאורה דיבה מבלי לאפשר להם להביע את התנגדותם.
הפסיקה התקבלה בתביעה שהגישה בספטמבר בכירה לשעבר בעיר גדולה בישראל נגד מטא, ובה דרישה לחשוף פרטים מזהים (כתובות IP, שם דוא"ל ומספר טלפון) של שורת משתמשי פייסבוק שלטענתה פרסמו דברי דיבה בגנותה ברשת החברתית במשך שנים. פרסומים אלו כללו האשמות בלתי מבוססות בביצוע עבירות פליליות, דוגמת שחיתות, מעילה, הטיית מכרזים וניגוד עניינים, ואף טענו באופן שקרי שפוטרה מתפקידה בעירייה בשל התנהלות כושלת.
התובעת, שיוצגה על ידי רובינוב, ביקשה מבית המשפט להורות למטא לחשוף את פרטי המשתמשים האנונימיים, תוך שהיא מצטטת בכתב התביעה החלטות קודמות שבהן הורו בתי משפט לחשוף פרטים רק לאחר מתן אפשרות לבעליהם להתנגד לחשיפתם. ואולם, בפסק הדין שפרסמה בנומבר השופטת כהן, היא מורה למטא, באורח תקדימי, למסור את הפרטים המבוקשים בתוך 30 יום, מבלי שהחברה נדרשת לפנות לבעליהם קודם לכן.
ואכן, מטא מסרה את הפרטים בלי לפנות למשתמשים ולאפשר להם להתנגד. החברה סיפקה לתובעת את הפרטים המזהים, ורק אז הודיעה לפרופיל האנונימי שניתן פסק דין שהיא מחויבת למסור את הפרטים. הפקת הפרטים נעשתה לפני הפנייה לפרופיל, על מנת שלא יוכל לסכל את פסק הדין בכך שימחק פרטים מזהים מהפרופיל.
החלטת בית המשפט מקבלת משנה חשיבות לאור מהלך שמקודם בתקופה זו בכנסת להסדרת חשיפת פרטי גולשים מפיצי דיבה אנונימיים. לפי הצעת חוק שקיבלה החודש את תמיכת ועדת השרים לחקיקה ואושרה בקריאה טרומית בכנסת, אזרח שסבור שגולש אנונימי הוציא את דיבתו, יוכל לפנות לספק שירות (ספקיות אינטרנט, אחסון וספקיות שירותים כמו רשתות חברתיות, חיפוש או אימייל) ולבקש לקבל את פרטי המשתמש האנונימי (שם, כתובת, מספר תעודת זהות, שם חברה ומספר תאגיד) שמנוי על שירותיו של הספק. הספק יפנה למשתמש לבקש את אישורו למסירת הפרטים. אם לא הסכים המשתמש האנונימי לחשיפת פרטיו, יוכל האזרח לפנות לבית המשפט בבקשה להורות לספק למסור את הפרטים, שיוכל לאשר אותה תחת תנאים מסוימים.
מומחי משפט ופרטיות ביקרו את ההצעה בעיקר לאור ההיקף המוגבל שלה, שכן היא לא מסדירה חשיפה במקרה של פגיעות מקוונות שאינן הוצאת דיבה, למשל פגיעה בפרטיות או הטרדה מינית. הפסיקה של השופטת כהן, במיוחד לאור העובדה שהיא יוצרת מתווה מרחיק לכת יותר מהצעת החוק, מדגישה את הצורך להסדיר את הסוגיה דרך חקיקה, ובצורה רחבה ומקיפה שתתייחס לכל העוולות האפשריות שמצריכות חשיפת פרטי גולשים אנונימיים.
"הלכת רמי מור עדיין מהווה מכשול משמעותי בהגנה על כבודו ושמו הטוב של אדם בעידן הדיגיטלי", אמר רובינוב. "גם צווים מהסוג שניתן בתיק זה (טלפון, דוא"ל וכתובת IP), לא תמיד מניבים את המידע הנחוץ, עקב מיעוט עקבות דיגיטליות של מפעיל הפרופיל. פסק הדין מדגיש את הצורך הדחוף בתיקון החוק. נדרשת התאמה מיידית של החוק למציאות הטכנולוגית, בדומה לתיקון שנערך בחוק זכות יוצרים, כדי ליצור מנגנון אפקטיבי להתמודדות עם מפיצי דיבה ברשת".
