סגור

על קו ההגנה הראשון של חברת הבניה

א', מנכ”ל של חברת בנייה מובילה, ישב במשרדו כששיחת טלפון דרמטית בישרה לו על פועל באתר הבנייה של החברה שנפצע קשה כתוצאה מקריסת פיגום. המחשבה על חקירה פלילית הדהדה בראשו וכך גם החרדה שהחברה, שהוא מוביל בגאווה, עלולה להסתבך משפטית. זה לא היה רק חשש תפעולי – זו הייתה תחושת כישלון אישי.
למרבה הצער, הסיטואציה של א' היא מנת חלקם של רבים בענף הבנייה בישראל. למעשה, תאונות עבודה מתרחשות גם במפעלים ובחברות תעשייה שונות (אתמול למשל, פורסם שעובד של בז"ן מצא את מותו לאחר שנפל מגובה במהלך פעולות תחזוקה).
ועדיין, למעלה ממחצית ההרוגים בתאונות עבודה מצאו את מותם באתרי בנייה בשנת 2024. ברור אם כך, שמדובר בבעיה לאומית. אבל האם יש דרך להפוך את המציאות הקשה הזו?

תרבות הבטיחות החדשה: מעבר מענישה לתיקון

דו”ח הוועדה הבין-משרדית לצמצום תאונות עבודה, שפורסם לאחרונה, מציע דרך חדשה להתמודד עם האתגר: במקום להישען על ענישה פלילית ומנהלית בלבד, הוועדה ממליצה להטמיע גישה של “אכיפה פנימית”.
מהי בעצם “אכיפה פנימית”? דמיינו מנגנון שבו כל חברה מטמיעה מערכת עצמאית לזיהוי וניהול סיכונים. מדובר בנהלים שמחייבים את המעסיק לא רק לאתר ליקויי בטיחות, אלא גם לפעול בזמן אמת לתיקונם באמצעות סדרה של מנגנוני הטמעה, בקרה ופיקוח.

אז איך זה עובד בפועל? תכנית אכיפה בפעולה

חברת בנייה קטנה בצפון הארץ, שמנהלת אתר בנייה מורכב, אימצה לאחרונה תכנית אכיפה פנימית. לאחר שבדיקה פנימית זיהתה בעיה בציוד ההרמה באתר, הנהלת החברה החליטה לעצור את העבודה באופן יזום ולתקן את הליקויים, מה שייתכן ומנע אסון.
התנהלות זו שתועדה בדו"ח פנימי, שימשה את החברה, כאשר שבועות לאחר מכן אירעה תאונה באתר סמוך, ומנהליה זומנו לחקירה. הדו”ח הפנימי הוצג לרשויות, והחברה הצליחה להוכיח את מחויבותה הפעילה לבטיחות – מה שסייע להימנע מהליך פלילי.
מעבר מגישה פסיבית לגישה פרואקטיבית היא באמצעות תכנית אכיפה. למהלך יתרונות משמעותיים למנכ”לים וחברות:
עבור א' ואחרים כמוהו, תכנית האכיפה היא לא רק מגן מפני סנקציות – היא כלי אסטרטגי:
ראשית, היא מעניקה שקט נפשי והגנה משפטית: מנכ”לים שמנהלים מערך אכיפה פנימית מראים שהם עושים מעל ומעבר למינימום הנדרש בחוק.
1 צפייה בגלריה
עו"ד קלאודיה דוד
עו"ד קלאודיה דוד
קלאודיה דוד
(צילום: סמדר כפרי)
שנית, בזיהוי בעיות בזמן, אפשר למנוע אסונות שעלולים לעלות בחיי אדם ובמוניטין.
בנוסף, רגולטורים עשויים להעניק תמריצים לחברות שפועלות ליצירת תרבות בטיחותית איתנה, כפי שמוצע גם בדו"ח הוועדה.

אתגרי הדרך – ולמה לא לוותר

הטמעת תכנית כזו דורשת השקעה כספית אולם לטווח הארוך ההשקעה תמנע קרוב לוודאי, עלויות גבוהות בהרבה . מעבר לכך, הפיקוח על האכיפה הפנימית צריך להיות אפקטיבי כדי למנוע מצבים שבהם התכנית הופכת למהלך הצהרתי בלבד.
אבל היתרונות עולים על האתגרים. צמצום הסיכונים המשפטיים, חיזוק התרבות הארגונית ושיפור תדמית החברה הם רק חלק מהרווחים.
לסיכום, תכנית אכיפה פנימית אינה רק פתרון טכני – היא חזון לשינוי עמוק של תרבות הבטיחות בישראל. על ידי שילוב בין אכיפה רגולטורית לתהליכים פנימיים יזומים, אפשר לא רק להציל חיים, אלא גם להגן על מנכ”לים וחברות מפני הסתבכות פלילית.
העתיד טמון בבטיחות – השאלה היא, האם נבחר לבנות אותו נכון?
עו"ד קלאודיה דוד (בילנקה) היא בעלת משרד עו"ד המתמחה בעבירות רשלנות ובטיחות בעבודה, יו"ר פורום הרשלנות בפרקליטות המדינה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת"א (פלילי) לשעבר