מנהלים 2024אפילו בשוק ההון מבינים שניהול טוב לא נמדד רק בביצועים
מנהלים 2024
אפילו בשוק ההון מבינים שניהול טוב לא נמדד רק בביצועים
לאחר שנה מטלטלת שהפכה את הסולידריות והערבות ההדדית למדדים לישראליות בריאה, הדירוג השנה לקח בחשבון יותר מתמיד פרמטרים של התחשבות באחר
המלחמה שהחלה באסון 7 באוקטובר טלטלה את כולנו, והמנ"כלים אינם יוצאי דופן. עדות לכך היא שכאשר שאלנו את המנהלים שבדירוג מהו האירוע מהשנה האחרונה שהם לא יישכחו, רבים בחרו ביום תחילת המלחמה או בעסקת החטופים — שני אירועים שהתרחשו עוד ב־2023, ולא בשנה האחרונה.
לדירוג המלא של 50 המנהלים לחצו כאן
המלחמה חשפה את השבריריות שלנו. גם מנכ"לים שרגילים להתמודד עם משברים, סבלו מחרדות והתמודדו עם מגוון מצבים שמעולם לא דמיינו את עצמם בתוכם - מקרובי משפחה, עובדים ולקוחות שנרצחו או נפלו בקרבות, דרך עובדים שפונו מבתיהם, ועד מפעלים מושבתים ולעיתים גם כתף קרה שהופנתה אליהם מחו"ל בשל הירידה במעמדה של ישראל בעולם.
שאלנו את המנהלים המופיעים בדירוג על השפעות המלחמה, ואצל רבים חזרה התשובה שהיא גרמה להם לתת משקל גדול יותר לעובדיהם ולמענה למצבם המורכב. הרבה פעמים מנהלים מפרגנים לעובדים באופן כמעט אוטומטי, אבל הפעם התחושה היתה שהם אכן מתכוונים לכך. צריך לקוות ששינוי הגישה ישרוד גם בתום המלחמה.
זמן פיננסים
דירוג "50 המנהלים של כלכליסט" מתפרסם זו השנה ה־15, ומתבסס על ציונים שהעניקו מנהלי ההשקעות והאנליסטים מהגופים המרכזיים בשוק ההון. באופן חריג, בשני המקומות הראשונים זכו מנהלים של שתי חברות מהמגזר הפיננסי. במקום הראשון מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, ובמקום השני אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס פיננסים. בין השניים יש לא מעט מכנה משותף.
שניהם נכנסו לתפקידם ב־2019, ושניהם מנהלים חברות ללא גרעין שליטה — מה שהופך אותם לדמות החזקה והדומיננטית בחברה שלהם. אולם קווי הדמיון בין השניים אינם מסתיימים רק בנתונים טכניים. שניהם מנהלים הישגיים, תובעניים בדרישה לתוצאות, וגם כוחניים. איש משניהם אינו חושש מעימותים, בלשון המעטה. הגישה הזו אולי פוגעת בפופולריות בקרב מי שעובדים עימם או מולם, אך בשני המקרים הללו היא מביאה הישגים. בלאומי ובפניקס יש בשנים האחרונות שיפור בתוצאות, ושניהם ביססו את הגוף שהם מנהלים כגדול ביותר במונחי שווי שוק בענף שלו. נראה שזו הסיבה המרכזית לכך שהמשקיעים בשוק ההון הזניקו אותם לצמרת הדירוג.
איך ייתכן שהאחים אמיר בחוץ?
ההגדרה מיהו מנהל טוב סובייקטיבית. בדירוג ניתנים ציונים בארבעה פרמטרים, שמהם נגזר הדירוג הסופי. בלא מעט מקרים יש פער בציון שקיבלו המנהלים בפרמטרים השונים, ותוצאות עסקיות חזקות אינן מדד יחיד לניהול טוב. כך, מי שבולטים בהיעדרם מרשימת "50 המנהלים הטובים" הם האחים שלומי ויוסי אמיר, שהשתלטו על רשת המזון שופרסל והובילו בה שינויים בסדרת צעדים אגרסיביים.
תוך פרק זמן קצר הם הביאו לשיפור משמעותי בתוצאות, ואכן בפרמטר "ביצועים" האחים אמיר מדורגים במקום השמיני והמכובד עם ציון ממוצע גבוה של 8.48. אולם בפרמטרים כמו שקיפות והתחשבות בבעלי עניין הציונים שקיבלו נמוכים בהרבה ונעים סביב 6.5, מה שדחק אותם אל מחוץ לרשימה. במילים אחרות, שוק ההון שלח לאחים מסר: הגישה העסקית שלכם מביאה תוצאות, אבל אנחנו לא אוהבים את הדרך.
דוגמה בולטת נוספת היא מנכ"לית אל על דינה בן טל־גננסיה, שידעה לנצל היטב את יציאת חברות התעופה הזרות מישראל בזמן המלחמה לצורך שיפור ברווחיות. בן טל־גננסיה דורגה במקום הראשון בסעיף הביצועים, עם ציון שנושק ל־9, אך בפרמטר התחשבות בבעלי עניין ספגה את הציון 6.45, שהוריד אותה בדירוג הכולל למקום ה־35. בסופו של דבר מנהלי ההשקעות והאנליסטים הם גם לקוחות של החברה וכמו כולנו, הם הרגישו מנוצלים.
פחות תעשייה ויותר אנרגיה
בדירוג השנה, מגזר הנדל"ן עדיין מקבל ייצוג בולט עם 14 חברות שמנהליהם נכנסו לדירוג, בדומה לדירוג הקודם. חברות האנרגיה בולטות השנה עם שמונה מנהלים מהתחום לעומת חמישה בשנה שעברה, אף שזו היתה שנה מאתגרת לחלק מהחברות בענף. מנגד, מגזר התעשייה סובל מנוכחות דלה בדירוג עם שלושה מנהלים בלבד לעומת שישה בקודם.
והצורם ביותר הוא ייצוג החסר המתמיד של נשים. גם ב־2024 יש רק ארבע נשים מנכ"ליות בחברות שבמדד ת"א 125 שעל בסיסו נערך הדירוג. שלוש מהן נכנסו לדירוג, אולם אלה עדיין נתונים נמוכים שאינם ראויים למדינה מפותחת כמו ישראל.
הגופים המדרגים:
אי.בי.אי, אלטשולר שחם, אנליסט, אפסילון, בנק לאומי,
בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק ירושלים, הכשרה ביטוח,
הפניקס פיננסים,
הפניקס בית השקעות, הראל, הראל פיננסים, ילין לפידות,
כלל ביטוח, לידר שוקי הון, מגדל, מגדל שוקי הון,
מור, מיטב,
מנורה מבטחים, נוקד קפיטל, עמיתים, פעילים, ספרה,
תמיר פישמן
השתתפו בהכנת הדירוג:
עדיאל איתן מוסטקי,
אמיר פרגר, אמיתי גזית,
דותן לוי, יובל אזולאי,
אורנה יפת,
סופי שולמן ונורית קדוש
המנהלים שדורגו בצמרת
בכל קריטריון:
ביצועים:
1. דינה בן טל־גננסיה, אל על (8.91)
2. ריצ'רד פרנסיס, טבע (8.62)
3. אייל בן סימון, הפניקס פיננסים (8.55)
שקיפות:
1. חנן פרידמן, לאומי (8.19)
2. ריצ'רד פרנסיס, טבע (8.19)
3. אופיר שריד, מליסרון (8.07)
אמינות:
1. רונן יפו, דוניץ (8.23)
2. שמעון אבודרהם, אמות (8.18)
3. חנן פרידמן, לאומי (8.14)
התחשבות בבעלי עניין:
1. חנן פרידמן, לאומי (8.16)
2. ניר דוד, בזק (7.86)
3. שמעון אבודרהם, אמות (7.85)
כך דירגנו:
זו השנה ה־15 ש"כלכליסט" מפרסם את דירוג המנהלים הטובים בישראל. השופטים בדירוג הם 159 מנהלי השקעות, אנליסטים ויועצי השקעות מ־28 גופים פיננסיים המנהלים את כספי הציבור בישראל. תוצאות הדירוג נקבעו אך ורק באמצעות הציונים שהם נתנו. לכל אחד מהמדרגים משקל זהה בשקלול הציונים.
כל מדרג קיבל רשימה של מנהלי החברות שבמדד ת"א 125, והתבקש להעניק ציונים למנהלי החברות שאחריהן הוא עוקב באופן שוטף. הציונים (מ־1 עד 10) ניתנו בארבעה פרמטרים: ביצוע, אמינות, שקיפות והתחשבות בבעלי עניין (בעלי מניות מיעוט, בעלי חוב וכדומה). לכל פרמטר ניתן משקל של 25% בציון הסופי. תנאי כניסה של מנהל לרשימה היה, שלפחות עשרה מדרגים העניקו לו ציונים. 50 המנכ"לים שקיבלו את הציון הסופי הגבוה ביותר מופיעים ברשימה זו.
