פרשנותהחרדים מתחילים להבין: יש סיכוי גדול שלא יהיה חוק השתמטות
פרשנות
החרדים מתחילים להבין: יש סיכוי גדול שלא יהיה חוק השתמטות
ההצבעה של ש"ס ודגל התורה יחד עם הקואליציה בעד חוק מיסוי רווחים כלואים ממחישה שהן מעדיפות קואליציה בלי חוק השתמטות על הליכה לבחירות. אם יעבור החוק, ההחלטה החשובה באמת של בג"ץ לא תהיה אם לפסול אותו, אלא אם להוציא צו ביניים שיאסור על יישומו
אחד הדברים שאפשר ללמוד מפיצול הקולות החרדים בהצבעה על חוק הרווחים הכלואים ביום שלישי הוא שבדגל התורה וש"ס מבינים שיש סיכוי יותר מסביר שהקואליציה לא תוכל להעביר חוק השתמטות, ולמרות זאת הן לא יפרקו אותה. מאחורי ההשלמה הזו עומדת ההנחה שאין ממשלה טובה יותר לחרדים וממילא אין ממשלה שתהיה מסוגלת לספק חוק טוב יותר.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף והבוס שלו האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר ניסו להפגין שרירים השבוע והשיגו בדיוק ההיפך – מפגן חולשה מרהיב. ביטאון חסידות גור המודיע פרסם שאגודת ישראל תצביע נגד הצעת החוק למיסוי הרווחים הכלואים בלי להתייעץ עם האדמו"רים האחרים. חברי הכנסת ישראל אייכלר, מחסידות בעלז, ומשה רוט, מחסידות צאנז, הפתיעו ברגע האחרון את גולדקנופף כשנמנעו ואיפשרו את העברת החוק. זה היה שיעור במגבלות הכוח לחסידות גור ובייחוד ליועצו רב העוצמה של גולדקנופף, מוטי בבצ'יק.
בש"ס ובדגל התורה כבר הפנימו
ראשי ש"ס ודגל התורה כלל לא העלו על דעתם להצביע נגד חוק מיסוי הרווחים הכלואים. נראה שבשתי המפלגות מבינים כמה קטנים הסיכויים שחוק ההשתמטות יעבור באווירה הציבורית הנוכחית.
הנה דברים מכמה פרשנים חרדים – שרי רוט, חרדים 10: "יש מצב שנסיים את ימי הקדנציה הנוכחית בלי חוק גיוס"; יעקב ריבלין, בקהילה: "חוק הגיוס הפך לחולה סופני. החילונים והציונות הדתית לא מוכנים לשום חוק שלא יביא לגיוס של הרוב המוחלט. החרדים לא מוכנים אפילו לחוק של כ"ץ (שר הביטחון ישראל כ"ץ – ש"א) שמדבר על גיוס של 50% בשבע שנים. אין דרך לגשר על הפערים"; ישי כהן, כיכר השבת: "דרעי מתקדם במו״מ עם ישראל כ"ץ על חוק הגיוס, אבל לא בטוח שיזכה לגב מההנהגה הרוחנית של ש״ס".
את הפסימיות בדגל התורה ביטא מקור במפלגה שאמר אמנם ש"אנחנו עובדים שכן תהיה הצעת חוק", אבל הוא ציין שבינתיים רואים שיולי אדלשטיין לא מכנס את ועדת החוץ והביטחון לדיונים. גם מקור בש"ס הביע פסימיות: "אלא אם ישראל כ"ץ יעשה קסמים, אני לא מאמין שיצליחו לרבע את המעגל. אני מאמין שהחרדים יישארו בקואליציה גם אם לא יעבירו חוק גיוס".
המקור מציין שסכומי העתק שהועברו לחינוך החרדי בוועדת הכספים ביום האחרון של השנה מוכיחים כמה חשובה הישיבה בקואליציה, "תאר לך שוועדת הכספים לא היתה אצלנו. אתה לא יכול להפיל את הממשלה. הכי גרוע זה ללכת לבחירות על רקע הגיוס. למרות כל הגזרות, גם בנושא תקציב הישיבות וגם בנושא ההנחות במעונות, החרדים עדיין רואים בישיבה בממשלה ערך". אם תגיע בכל זאת הצבעה על חוק השתמטות, המקור מצביע על מה שקרה בנושא חוק הרווחים הכלואים כעל תקדים אפשרי – מצב שבו ש"ס ודגל התורה יצביעו בעד חוק השתמטות שיהיו בו יעדי גיוס וסנקציות, כי יבינו שזה הטוב ביותר שאפשר להשיג, ואגודת ישראל תצביע נגד.
צריך לזכור שנציגים של ש"ס ודגל התורה דנים עם ישראל כ"ץ על הצעת חוק שפרטיה הכלליים ידועים. זה אומר שנציגי שתי המפלגות האלו לפחות מוכנים להצביע היום על הצעה כזו בהנחה שאפשר יהיה למסמס אותה בעתיד.
החרדים מקווים לדיון ארוך בבג"ץ
נראה שלקואליציה נוח מאוד להפיל את כל האחריות לתקיעת החוק על יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, שמוביל את מחנה הדורשים חוק שבאמת יגייס חרדים. אלא שבפועל ההתנגדות לחוק השתמטות הרבה יותר רחבה מאדלשטיין. וחמור מכך מבחינת הליכוד: הדחה של אדלשטיין תסמן לבג"ץ שמדובר בחוק השתמטות לכל דבר. כרגע מתקיים בכנסת משחק שבו כל הצדדים למשא ומתן עושים מאמץ, אבל לא באמת מאמינים שזה יקרה.
אם בכל זאת יעבור חוק, השאלה האמיתית אינה אם הוא ייפסל בבג"ץ. ברור שהוא יפסל. כמו שאין חוק שמחנה אדלשטיין והחרדים יכולים להסכים עליו, ברור שאין חוק שהחרדים יתמכו בו (כלומר חוק שקר כלשהו) ובג"ץ יכול לאשר. התקווה של הקואליציה והחרדים היא שכמו בפעמים הקודמות, בג"ץ יגרור את הדיון מספר שנים ובזמן הזה תלמיד הישיבות יחזרו להיות לגיטימיים ויפסיקו לקבל צווי גיוס, להיחשב לעריקים ולסבול מסנקציות. לכן השאלה האמיתית היא אם בג"ץ ינקוט צעד חריג ויוציא מיד לאחר הגשת העתירות צו ביניים נגד יישום החוק. זה אומר שהדיון על חוק ההשתמטות בבג"ץ יתנהל בשני סיבובים, והסיבוב החשוב באמת יהיה דווקא זה שיעסוק בצו הביניים ולא בפסילת החוק.
הקריטריונים לפסילת או אישור החוק על הסקאלה שבין גיוס להשתמטות כבר די ברורים וידועים: גובה היעדים – הצבא מוכן לגייס 6,700 בחורים ב־2025 ואת כל המחזור החרדי ב־2026, למה הממשלה דבקה ביעדים נמוכים בהרבה?
מי קובע את היעדים – הכנסת או הממשלה? יעדים שנקבעים ע"י הממשלה כפי שרוצים החרדים נחשבים עדות ברורה לחוק השתמטות.
האם תהיה חובת גיוס אישית – היועצת המשפטית עומדת על כך וזה לא יכול לעבור את המפלגות החרדיות.
אילו סנקציות יוטלו – על תקציב הישיבות או על התלמידים? אם היעדים הם כלליים, איך מטילים סנקציות אישיות? כמה זמן יעבור עד להפעלת הסנקציות? ככל הידוע מדובר על סנקציות רק בעוד כמה שנים, מה שאומר מסמוס של החוק.
איך יוגדרו חרדי וחייל רגיל – לצורך עמידה ביעדים. רמז: לא מתנדב בזק"א.
האם צה"ל תומך בחוק – מה הפער בין עמדת צה"ל לחוק?
כיוון שצפוי דיון מוקדם על צו הביניים ובו תתקבל ההחלטה החשובה באמת, בדיון הזה לא ימדדו את עוצמת ההשתמטות ב"פטורומטר", והשאלה האמיתית היא עד כמה זה יהיה חוק אטום. כיוון שהחרדים לגמרי לא מפנימים את הצפי שהגיוס יהיה אמיתי, קשה לראות מצב שזה לא יהיה כך.
