ההתייקרות תרוסן: הצמדת מדרגת דמי ביטוח לאומי למדד תוגבל לשלוש שנים
ועדת העבודה והרווחה בלמה שינוי קבוע במנגנון ההצמדה, שצפוי היה תוך מספר שנים להגדיל את תשלומי הציבור לביטוח לאומי במאות שקלים בשנה. זו ההצעה השנייה של האוצר לשינוי מבני בדמי ביטוח לאומי בתקציב 2025 שוועדת העבודה והרווחה בולמת
ההצמדה החדשה של מדרגת דמי ביטוח לאומי למדד המחירים תוגבל בזמן: ועדת העבודה והרווחה קבעה היום (ה') כי במקום שינוי קבוע במנגנון ההצמדה, המהלך יאושר רק לשלוש שנים. המשמעות: הציבור ישלם יותר ביטוח לאומי, אך באופן זמני – ולא לצמיתות כפי שתכנן משרד האוצר.
הסעיף שאושר היום בוועדה לקריאה שנייה ושלישית נוגע למנגנון ההצמדה של מדרגת השכר בביטוח לאומי. נסביר: בדומה למדרגות מס הכנסה, גם בביטוח לאומי יש מדרגת שכר, שקובעת את שיעור דמי הביטוח. המדרגה כיום עומדת על 7,522 שקל (שמגלמים 60% מהשכר הממוצע ב-2024). כלומר, על השכר שעד למדרגה זו משלמים דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, ועל השכר שמעל מדרגה זו, דמי הביטוח מתייקרים.
השינוי המהותי: עד כה, מדרגת הביטוח הלאומי עודכנה בהתאם לעלייה בשכר הממוצע במשק, אך כעת היא תוצמד למדד המחירים לצרכן. מאחר שהמדד צומח לרוב בקצב איטי יותר מהשכר הממוצע, המדרגה תתעדכן לאט יותר – מה שיביא לגידול הדרגתי בתשלומי הביטוח הלאומי של הציבור.
לפי הערכות משרד האוצר, שינוי מנגנון ההצמדה יפחית כ-1.5% בשנה מהעלייה במדרגה, וכך יחסוך למדינה 2.1 מיליארד שקל בשנת 2026, ועוד 300-400 מיליון שקל נוספים בכל שנה ב-2027 וב-2028.
המשמעות לעובד, לפי סימולציה שערך מרכז המחקר והמידע בכנסת, יכולה להגיע תוך 5 שנים לכ-600 שקל לעובד בשנה. ב-2026 ישלם כל עובד בממוצע עוד 10 שקלים לחודש, וכל מעסיק – עוד 5 שקלים על כל עובד. אם המהלך היה מאושר כהוראת קבע, תוך חמש שנים היה גדל תשלום הביטוח הלאומי ב-600 שקל לשנה לכל עובד, ובכ-300 שקל בשנה למעסיק.
הרציונל מאחורי הצעת האוצר היא להגדיל את דמי הביטוח הלאומי, אך גם לתקן חוסר הגיון פנימי במערכת הגבייה של ביטוח לאומי: עד כה, מדרגת התשלום הייתה צמודה לשכר הממוצע, אך תקרת התשלום המקסימלית לביטוח לאומי היתה צמודה למדד המחירים.
אלא שבמקום לאשר את ההצעה כלשונה ולאפשר שינוי מבני קבוע במנגנון ההצמדה, ועדת העבודה והרווחה החליטה להגביל את שינוי מנגנון ההצמדה לשלוש שנים.
זהו המהלך השני שהוועדה מגבילה: בחודשים האחרונים היא כבר בלמה ייקור קבוע של דמי הביטוח הלאומי, והגבילה את ההתייקרות עד 2027, עם אפשרות להארכה בשנתיים נוספות.
נזכיר שייקור דמי הביטוח נכנס לתקציב ברגע האחרון, כתחליף להקפאת חלק מקצבאות ביטוח לאומי. האוצר קבע שדמי ביטוח לאומי על שכר של עד 7,522 שקל יעלו החל מתחילת 2025 ב־1.6%, ויביאו לתשלום נוסף של עד 1,442 שקל בשנה. צעד זה אמור היה להוסיף לקופת המדינה כ-5 מיליארד שקל.
מדובר בצעד שנוי במחלוקת, מכיוון שהוא פוגע בעיקר במרוויחי שכר נמוך, זאת בשונה משינוי מנגנון ההצמדה, שפוגע במי שמרוויח מעל 7,522 שקל בחודש.
לצד שני המהלכים האלו, אושרה עוד בשנה שעברה הקפאת מדרגת התשלום, כך שהיא נותרה על 7,522 שקל - זאת על אף העלייה בשכר הממוצע ובמדד המחירים.
לדברי יו"ר הוועדה ישראל אייכלר (יהדות התורה): "החלטנו להגביל את התיקון ל-3 שנים מתוך הבנה כי לצד הצורך בצעדי התייעלות לשנים הקרובות לאור מורכבות המצב, צריך גם לשמור ולהגן על זכויות העובדים".
הדיון עסק גם בשאלה מה יקרה לגובה המדרגה בתום 3 השנים. לפי הצעת החוק שאושרה, בעוד 3 שנים המדרגה אומנם תוצמד בחזרה לשכר הממוצע, אך מכיוון שבתקופה זו המדד צפוי לצמוח בקצב נמוך משל השכר הממוצע, גובה המדרגה יגלם לדוגמא כ-55% מהשכר הממוצע, ולא 60% מהשכר הממוצע - המצב שהיה טרם החקיקה.
בהסתדרות דרשו כי גובה המדרגה יחזור לגלם 60% מהשכר הממוצע, אך באוצר התנגדו והסבירו כי המשמעות שהיא החיסכון שיושג "יעלם ממקורות המדינה. היינו שמחים להגיד שמ-2029 הן לא ידרשו אבל הרבה מרכיבי הגידול בהוצאות בשל המלחמה הוא קבוע ולכן הצעדים הנדרשים הם פרמננטים".
