רואי כחלון מאשים את גלי בהרב־מיארה באלימות הקשה בחברה הערבית
ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית רואי כחלון, שמינויו על ידי נתניהו למ"מ נציב שירות המדינה נדון בבג"ץ, תוקף את היועמ"שית לבקשת ראש הממשלה
ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, רואי כחלון, מצא את האחראית לזינוק החד שחל במקרי הרצח בחברה הערבית: עו''ד גלי בהרב־מיארה, היועצת המשפטית לממשלה. כחלון מונה לתפקיד בספטמבר 2023 ולמרות כישלונו ראש הממשלה מצא לנכון בינואר 2025 למנות אותו גם כממלא מקום נציב שירות המדינה, אף שאין לו הכישורים לכך כפי שקבע בג"ץ.
במכתב בהול ששיגר כחלון הוא כתב לבהרב־מיארה: "אני פונה אלייך בדאגה עמוקה נוכח העלייה המדאיגה במקרי הפשיעה, האלימות והרצח בחברה הערבית. מתחילת השנה בלבד נרצחו 36 אזרחים בחברה הערבית". לפי נתונים שפרסם מכון טאוב, מספר הרציחות באוכלוסייה הערבית עמד על 220 בשנת 2024, סכום כפול לעומת 109 בשנת 2022. לפיכך בתוך חודש וחצי, נרצחו שליש מסך כל הנרצחים בחברה הערבית בשנה האחרונה שכיהנה ממשלת השינוי. חמור מכך, בשנת 2024, לפי מכון טאוב, היחס בין הרציחות בחברה הערבית לבין החברה היהודית זינק שוב ב־2024 והגיע ל־1:14 לעומת 1:13 ב־2023 ולעומת 1:4 ב־2015.
"קשה להפריז בחומרת הנושא, ויש לקיים חשיבה מלאה, מעמיקה ודחופה, יחד עם ראשי מערכת אכיפת החוק וכלל גורמי הממשלה, לבחינת הפעולות שניתן לבצע באופן מיידי", זעק כחלון כאילו הוא היה היועץ המשפטי לממשלה ובהרב־מיארה האחראית על הפשיעה בחברה הערבית. חמור מכך, כחלון שיגר לבהרב־מיארה את המכתב לא מכובעו כאחראי על הפשיעה הערבית, אלא כמ"מ נציב שירות המדינה עם לוגו של הנציבות.
"מצב חירום אכיפתי"
מתברר כי כחלון מצא את הפתרון לרצף הרציחות שהוא לא הצליח לעצור: "המציאות הקיימת מחייבת הכרזה על מצב חירום אכיפתי, לצד גיבוש כלים משפטיים מותאמים שיאפשרו לרשויות האכיפה להתמודד באופן אפקטיבי עם הפשיעה הגוברת...", גילה כחלון כאילו "אי־ההכרזה" היא אחת הבעיות. יתרה מזו, כחלון גם חושף כי יש גורם בכיר שגם הוא סבור כי בהרב־מיארה היא אחראית על התופעה: "נוכח התגברות מקרי הרצח בחברה הערבית, ראש הממשלה הורה לי לפנות אלייך, על מנת שתציגי באופן מיידי בפני ועדת המשנה למאבק בפשיעה בחברה הערבית תוכנית חירום אכיפתית להתמודדות עם האיום המתעצם".
המציאות שונה: אחד הדברים הבודדים שהתקדמו, אם לא היחיד, הלכה למעשה, היתה הצד החקיקתי. כבר לפני שנה גיבש משרד המשפטים חוק בנושא — כדי לאפשר למשטרה לבצע חיפושים ללא צו בית משפט, וגם שימוש ברוגלות. אלא שהוא נתקע כאשר המחלוקת בין משרד המשפטים לממשלה היתה שהאחרונה לא הסכימה שעבירת השוחד (שחיתות שלטונית) תהיה חלק מהחקיקה. יותר מכך, כבר בדצמבר 2024 הכנסת אישרה חוק פרטי של ח''כ צבי פוגל שמעניק לרשויות האכיפה כלים נוספים במאבק בארגוני הפשיעה, לרבות הוצאת צווים מגבילים נגד אזרחים על סמך מידע מודיעיני בלבד, ללא צורך בהליך משפטי מלא או בהצגת ראיות קונקרטיות.
1 צפייה בגלריה
רואי כחלון והיועמ"שית גלי בהרב מיארה. מהחברה הערבית לנציבות
(צילומים: שלי פדן , שלו שלום )
יתרה מזו, מאז הקמת הצוות, הומלץ לצרף לחבילת הצעדים גם "גזרים" ולא רק "מקלות" בעקבות החקיקה שמחמירה את הענישה - לרבות השקעות בתשתיות, חינוך, תעסוקה ועוד. אך מאז אותה ישיבה ראש הממשלה לא חזר לנושא. נתניהו התייחס לפשיעה בחברה הערבית לפני שלושה חודשים, כאשר רשות המסים החמירה את החקיקה לגבי החשבוניות הפיקטיביות לכלל האוכלוסייה, ונתניהו ייחס את האירוע למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. זאת שלא על דעת רשות המסים, שהרי לא רק ערבים מפיקים חשבוניות פיקטיביות. נזכיר כי זה חודש ימים שאין שר לביטחון פנים במשרה מלאה כאשר שר התיירות מכהן בתפקיד זה במקביל לעוד 3 משרדים שהוא אמור לנהל.
"ביקשתי שנפעל יחד לכינוס דחוף של ראשי מערכת אכיפת החוק וגורמי הממשלה סביב שולחן אחד, על מנת לשלב כוחות בהתמודדות עם התעצמות ארגוני הפשיעה. יחד עלינו להוביל מאבק נחוש בארגוני הפשיעה ולהגן על אזרחי המדינה מהשתוללות פורעי החוק", ממשיך כחלון שסבור כי "הצעד המיידי הנדרש: כינוס דחוף של צוות־העל לשם הצגת תוכנית אסטרטגית כוללת בפני ועדת המשנה למאבק בפשיעה בחברה הערבית". זאת הוא כותב שנה וחצי אחרי קבלת התפקיד באוגוסט 2023.
חוסר הבנה של תפקיד הנציבות
כלכליסט פנה לכחלון בשאלה מדוע מצא לנכון לכתוב את המכתב מכובעו כמ"מ הנציב וזו תשובתו: "המאבק בפשיעה בחברה הערבית מחייב את גיוס כלל גופי המדינה, ובפרט שירות המדינה, האמון על הקצאת משאבים ותיאום מענה מערכתי. כמי שעומד בראשו, אני רואה בכך שליחות לאומית קריטית. המכתב שנשלח מטעמי מבטא את מחויבות השירות הציבורי לנושא, שכן הצלחת המאבק תלויה במעורבותו הישירה של שירות המדינה — הכלי המרכזי למימוש מדיניות הממשלה".
גורמים הן בנציבות והן במשרד המשפטים שנחשפו לתגובת כחלון נדהמו לקרוא זאת והסבירו כי לא רק שהוא כשל במשימתו כממונה על הפשיעה הערבית אלא שגם אחרי חודש וחצי בתפקיד, הוא טרם הבין מה תפקידה של הנציבות. נזכיר כי הנציבות היא גוף מנהלי המפקח על כוח האדם במגזר הציבורי ואינו עוסק בגיבוש או יישום מדיניות קונקרטית, גם לא בתחומי ביטחון פנים ולחימה בפשיעה.
נזכיר כי לא רק שבג"ץ קבע שכחלון לא יוכל להתמנות כנציב קבוע, כהונתו לא תוארך וחודשי כהונתו כנציב לא ייספרו לו כניסיון ניהולי. כחלון גם נחקר לאחרונה באזהרה בעבירות מתחום טוהר המידות, לרבות חתימה על תצהיר כוזב של קורות חיים. לפני שבועיים נחשף בכלכליסט כי נאסר עליו להצטרף לוועדה שבחנה את מינויו של אייל זמיר לתפקיד הרמטכ"ל.
