הממשלה דוחה את ההכרעה על הגיוס והתקציב לרגע האחרון
הממשלה דוחה את ההכרעה על הגיוס והתקציב לרגע האחרון
בקואליציה רוצים להבין אם הפעימה השנייה בהסכם עם חמאס תתקיים, שכן השר סמוטריץ' איים כי יתפטר מהממשלה אם המלחמה בעזה לא תמשיך, ורק לאחר מכן ינסו לאשר את תקציב ל־2025 ולהגיע להסכמות על חוק ההשתמטות
לאחר החזרת שלוש החטופות רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר, במסגרת הפעימה הראשונה בהסכם עם חמאס, נדחתה עד תחילת מרץ העברת החוקים המרכזיים שמאיימים על שרידותה של קואליציית נתניהו: חוק ההשתמטות וחוק התקציב ל־2025 יחד עם חוק ההסדרים.
הסיבה לדחייה היא שבקואליציה מבקשים לברר תחילה אם הפעימה השנייה בהסכם עם חמאס אכן תתקיים. זאת, כדי לוודא שהקואליציה אינה בסכנת התפרקות לפני שהיא נאבקת לחוקק את חוק ההשתמטות השנוי במחלוקת גם בתוך הקואליציה עצמה.
השלב השני בעסקה אמור להתבצע ב־1 במרץ 2025 ובהתאם לכך יתברר אם הכנסת תתפזר לבחירות שייערכו ביוני 2025, או שהקואליציה והממשלה ימשיכו בתפקידן. כאמור, עתידה של הפעימה השנייה לא ברור כעת. מצד אחד, יו"ר הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דורש להמשיך במלחמה בעזה עד למיטוט חמאס, אחרת יפרק את הממשלה. עם זאת, המשך המלחמה ימנע את החזרת יתר החטופים לפי מתווה העסקה.
בנוסף, לפי ההערכות, אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יפעיל לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא יתקשה לא להתקדם לפעימה השנייה בהסכם. טראמפ כבר הכריז לפני שנכנס לתפקידו כי הוא מעוניין לסיים מלחמות. נזכיר כי טראמפ חותר להשגת הסכם בין ישראל לסעודיה. הדבר לא יקרה אם הלחימה בעזה תימשך.
השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שנחשב לאחד השרים הכי מקורבים לנתניהו, הכריז אתמול בתשובה לשאילתה של ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) כי "הסוגיות שלנו כוללות את איראן, הרחבת מעגל השלום והרחבת הברית עם אמריקה". כמו כן, דרמר נשאל אם יש התחייבות שלפיה ישראל תסכים להקמת מדינה פלסטינית כחלק מהמו"מ עם סעודיה והשיב כי "אין הבטחה להקים מדינה פלסטינית בכלל". עוד גילה השר כי ישראל עובדת על הכנת תוכנית ישראלית לניהול עזה ב"יום שאחרי המלחמה". "כל תוכנית ישראלית - בגלל שהיא ישראלית - אנחנו צריכים לרתום את ארצות הברית ואת הכוחות באזור, ואני אופטימי שנוכל להגיע לניהול בעזה ביום שאחרי, בדיוק לפי המסגרת שראש הממשלה קבע. אם אנחנו נדבר פחות - נעשה יותר", כך אמר.
במקביל לקידום הפעימה הראשונה, נתניהו נפגש השבוע עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), אך לא ממהר להעלות את חוק ההשתמטות להצבעה בקריאה השנייה והשלישית בוועדה ובמליאה.
אדלשטיין אומנם קבע אתמול קצב מואץ של הדיונים בחוק ההשתמטות: בשבוע הבא יתקיימו שתי ישיבות בחוק, ועוד אחת עם הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי שתנוצל בחלקה לנושא. אך למרות תגבור הישיבות והכוונה להתחיל בשבוע הבא לדון בנוסח חדש של הסעיפים, בקואליציה מעריכים שההצבעות המרכזיות בוועדה לקראת אישור החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית במליאה יתקיימו רק בתחילת מרץ 2025. זאת, לאחר שיתברר אם הפעימה השנייה בעסקה תצא לפועל.
נציין כי העברת חוק השתמטות תקומם על נתניהו חלקים גדולים בציבור, כמו גם ח"כים בליכוד ובציונות הדתית, בהם יולי אדלשטיין, אלי דלל (הליכוד), אופיר סופר, אוהד טל, ומשה סולומון (הציונות הדתית). אלה דורשים העלאת יעדי הגיוס של החרדים, האצת קצב הגיוס והטלת סנקציות כלכליות על האברכים המשתמטים כמו שלילת קצבאות אברך, סבסוד מעונות, הנחה בארנונה ועוד. לעומתם, האדמו"רים של יהדות התורה ומועצת חכמי התורה של ש"ס מתנגדים לכך.
לצד דיוני חוק ההשתמטות וההיערכות להמשך החזרת החטופים, ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דנה בעצלתיים בחוק התקציב המדינה ל־2025. החוק מיועד להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. גפני לא ממהר לקיים את ההצבעות בוועדה ולהעלות את החוק למליאה, שכן הוא והחרדים מתנים את תמיכתם בתקציב בחקיקת חוק ההשתמטות שייטיב עמם. נדגיש כי אי־אישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית עד 31 במרץ יגרום להקדמת הבחירות ליוני 2025. כך או כך, מרץ עומד להיות חודש גורלי עבור ממשלת נתניהו והקואליציה.
