פרשנותמינוי הנציב הוא רק תירוץ לנתניהו לדחוף עוד אצבע בעין למערכת המשפט
פרשנות
מינוי הנציב הוא רק תירוץ לנתניהו לדחוף עוד אצבע בעין למערכת המשפט
בניסיון לעקוף את הוראת היועמ"שית להקים ועדת איתור לתפקיד נציב שירות המדינה, נתניהו משתמש ב"שיטת ממלאי המקום" ששיכללה מירי רגב, כדי לקבוע עובדות בשטח ולעקוף את תנאי הסף. המהלומה ליועמ"שית לא מקרית, היא לב העניין
הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום רביעי שעבר שהוא מתכוון למנות את עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה היתה צפויה והיא מהווה פרק נוסף במאבקו הממושך של נתניהו ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ובמערכת המשפט.
ההחלטה למנות את כחלון היא בראש ובראשונה אצבע בעין של הייעוץ המשפטי לממשלה, והתנהלות נתניהו בכל הנוגע לזהותו של נציב שירות המדינה הבא מלמדת שמבחינתו העיקר זה התהליך ולא התוצאה. לפרקים זה נדמה כי נתניהו ולשכתו מעוניינים להוביל את ישראל למשבר חוקתי ולכאוס יותר מאשר שהם מעוניינים למנות מועמד כזה או אחר לתפקיד מפתח. לא מן הנמנע שלנתניהו לא באמת אכפת אם כחלון ימונה לתפקיד הנציב, שכן מבחינתו מדובר רק בחזית אחת מתוך מערכה רב־זירתית נגד שלטון החוק ומוסדותיה של מדינת ישראל הדמוקרטית.
הפרק האחרון בסאגה המתמשכת סביב מינוי נציב שירות המדינה הבא, החל כאשר בתחילת החודש בג"ץ הורה להקפיא את ההליך למינוי הנציב הבא וזאת עד להכרעה בעתירה שנידונה בנושא זה בבית המשפט העליון. מרגע שהתקבלה ההחלטה להקפיא את ההליך, על נתניהו היה להכריע האם הוא מעדיף להאריך בפרק זמן נוסף את כהונתו של הנציב הקודם פרופ' דניאל הרשקוביץ או למנות מ"מ מתוך הנציבות. בייעוץ המשפטי לממשלה המליצו לנתניהו להאריך את כהונתו של הרשקוביץ וטענו שההחלטה שלא להאריך את כהונתו צריכה להתקבל בנימוקים כבדי משקל, אך במקביל השאירו לנתניהו פתח גם למנות מ"מ מתוך הסגל הניהולי הבכיר של נציבות שירות המדינה.
נתניהו בחר בסופו של דבר בחר באופציה השלישית, שההיגיון היחידי שמוביל אותה הוא, כאמור, לעשות הכל בניגוד להמלצות היועמ"שית: בשלב הראשון החליט נתניהו גם לא להאריך את כהונתו של הרשקוביץ וגם לא למנות מ"מ לתפקיד הרגיש, ובכך הותיר את נציבות שירות המדינה משותקת במשך שבוע. בשלב השני החליט נתניהו למנות לתפקיד את רואי כחלון, פרקליט לשעבר שמכהן בשנה האחרונה כראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, ואינו עונה להגדרה של אדם השייך לסגל הניהולי הבכיר של נציבות שירות המדינה.
בהודעה על המינוי שהפיץ דוברו של נתניהו נכתב כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח הערב ליועמ"שית מכתב ובו הודיע לה על רצונו למנות את עו"ד רואי כחלון לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה, וזאת בהתאם לחובת היוועצות הקבועה בחוק". הנוסח אינו מקרי. אמנם נתניהו דיווח על "רצונו" למנות את כחלון לתפקיד, בפועל אין מה שימנע ממנו למנות אותו לתפקיד בישיבת הממשלה הקרובה, וניסיון העבר מלמד שהמינוי יתרחש גם במקרה שבו היועמ"שית תתנגד למינוי.
המאבק בין נתניהו לבין היועמ"שית בנוגע למינוי הנציב נבעה בראש ובראשונה מכך שבהרב־מיארה דרשה כי הנציב הבא ימונה בוועדת איתור פתוחה שתבחן את כישוריו המקצועיים, וכעת נתניהו בוחר במודע למנות לתפקיד אדם שלא ברור אם היה עומד בתנאי סף למשרה בכירה בניהול כוח אדם, וזאת למרות שיכול היה להאריך את כהונת הנציב היוצא שנחשב לידידותי לנתניהו וממשלתו. במידה והמינוי יאושר בניגוד לעמדת היועמ"שית — ארגוני חברה אזרחית דוגמת התנועה לאיכות השלטון צפויים לעתור לבג"ץ או להתנגד למינוי כחלק מההליכים הקיימים נגד כוונת נתניהו למנות נציב קבוע במינוי אישי. גורם משפטי ששוחח עם כלכליסט אמר כי מדובר במצב שהוא Win־Win עבור נתניהו: או שיצליח למנות את המועמד שלו, או שימצא את עצמו בעימות נוסף נגד היועמ"שית ובית המשפט העליון. גם הפעם התנהלות זו מלמדת שוב כי נתניהו מעוניין בעימות חזיתי עם מערכת המשפט יותר מאשר כל דבר אחר.
תרגיל המינוי לממלא מקום של מירי רגב
בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה מכירים היטב את כחלון (44), שעבד שנים ארוכות בתפקידים שונים בפרקליטות המדינה וצמח במחלקה הכלכלית. כחלון נחשב לבן טיפוחיו ואף כיד ימינו של עו"ד דן אלדד שהיה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות וכיהן גם תקופה קצרה כמ"מ פרקליט המדינה. כחלון נמצא ביחסים טובים גם עם אמיר אוחנה, שמינה את דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה. בינואר 2021, כשאוחנה כיהן בתור השר לביטחון לאומי, הוא פעל למנות את כחלון ליועץ המשפטי של המשטרה אך מהלך זה נבלם.
משפטנים ועובדי מגזר ציבורי ששוחחו עם כלכליסט החזיקו בדעות חלוקות על כחלון, אך בכל הגרסאות עולה הטענה כי החיבור שלו עם אוחנה ודן אלדד שינה את מסלולו המקצועי וככל הנראה גם הובילה למצב בו אין לו יכולת להתקדם עוד בפרקליטות וזאת בין השאר על רקע התנגדות חלקים ניכרים בפרקליטות (כולל היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט) למינויו של אלדד, מה ש"שרף" גם את כחלון שזוהה איתו. ההתנגדות של אנשי הפרקליטות לקידומו של כחלון לתפקידים בכירים היא רק בונוס עבור נתניהו. בספטמבר 2023 החליטו נתניהו ומנכ"ל משרדו יוסי שלי למנות את כחלון לראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה.
לפני כשבועיים וחצי פורסם בכלכליסט כי בייעוץ המשפטי חששו שנתניהו יבקש למנות אדם חסר ניסיון לתפקיד כמ"מ לזמן ממושך, ובאופן הזה המועמד יצבור ניסיון ויוכל להתמנות לתפקיד במינוי קבוע. השיטה הזו שוכללה בעבר על ידי מירי רגב, שניסתה למנות את ראש המטה שלה משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה אך המינוי נכשל עקב אי־עמידה בתנאי הסף. בסופו של דבר רגב מינתה את בן זקן למ"מ המשנה למנכ"ל, תפקיד שאינו דורש תנאי סף, ולאחר חצי שנה הגישה את בן זקן שוב לתפקיד על בסיס הניסיון שצבר בתקופה. המינוי אושר והולבן על ידי הנציב הרשקוביץ. לא מן הנמנע כי החשש של אנשי הייעוץ המשפטי כוון למינוי אפשרי של כחלון לתפקיד, בעקבות השמועות על כוונת נתניהו למנותו לתפקיד.
בעייתיות נוספת במינוי של ממלא מקום לנציב שירות המדינה, אחד התפקידים הרגישים ביותר בממשלה, היא שהמ"מ תלוי בראש הממשלה בכדי לזכות במינוי קבע ולכן יש לו אינטרס מובנה לרצות אותו ולהימנע מעימותים איתו.
בולדוזר אמביציוזי ללא ניסיון ניהולי
בימים האחרונים שוחחו עם כלכליסט גורמים רבים שעבדו בצמוד עם כחלון, ואלו סיפקו תמונה מורכבת לגבי התאמתו לתפקיד. יש מי שטען כי כחלון יביא דם חדש לנציבות המנומנמת וכפרקליט לשעבר לא יהפוך לחותמת גומי עבור אף אחד, ואילו אחרים טענו כי כחלון הוא אדם חסר מעצורים שהתקדם במגזר הציבורי באמצעות קרבה למוקדי כוח. ישנה הסכמה בקרב מי שעבד איתו כי מדובר בבולדוזר אמביציוזי. בראיון בעבר כחלון הודה כי הוא מעוניין בעתיד להתמנות לפרקליט המדינה או יועמ"ש.
הקושי המרכזי שהמינוי של כחלון ייתקל בו הוא הניסיון הניהולי. בתפקידו הנוכחי כחלון מנהל שלושה עובדים בלבד, ולפני כן שימש כראש צוות בפרקליטות וניהל באופן ישיר כ־15 עובדים וריכז צוותים שונים של עבודת הפרקליטות כמו ביטחון, פשיעה כלכלית ושחיתות שלטונית. לכחלון אין ניסיון משמעותי בניהול עובדים ובוודאי לא ניהול ארגוני ענק כמו נציבות שירות המדינה המנהלת באופן ישיר מעל 200 עובדים ואחראית על העסקת כ־88 אלף עובדים ואמונה על המינויים הרגישים והבכירים ביותר במגזר הציבורי.
נתניהו מודע לחוסר הניסיון של כחלון, ובהודעה על הכוונה למנותו לתפקיד הודגש כי יש לו ניסיון בניהול משאבי אנוש מפני ששירת בתור קצין שלישות ומפני שעסק בסוגיות כוח אדם בפרקליטות. עם זאת, לפי ראיון בעבר של כחלון ניסיון זה מתבטא בשירותו כקצין שלישות בגדוד 50 וכמי שהיה אחראי על גיוס מתמחים ועורכי דין למחלקה הכלכלית בפרקליטות. לכחלון תואר ראשון במשפטים מקריית אונו ותואר שני במשפטים בהצטיינות באוניברסיטת בר־אילן. עם זאת, לכחלון כן יש ניסיון בכל הקשור לסוגיות משמעת בהקשר של הנציבות, כאשר כיהן כממונה על המשמעת בשירות המדינה מטעם הפרקליטות.