ניתוחמתווה הסיוע החדש סוגר את הפרצה לישרוטל ופתאל
ניתוח
מתווה הסיוע החדש סוגר את הפרצה לישרוטל ופתאל
אחרי שבמתווי הסיוע הקודמים נהנו הרשתות הגדולות מההפקר אף שהעלו מחירים והחזיקו מלונות בתפוסה מלאה, הממשלה סגרה את הפרצה ואישרה סיוע רק על אובדן תיירים מחו"ל ובעת פגיעה משמעותית בהכנסות הרשת כולה. ולראשונה, גם מורי הדרך יקבלו סיוע
הממשלה אישרה אתמול (א') סיוע נוסף לענף התיירות, וזאת לאור התפשטות האומיקרון וסגירת השמים לתיירים נכנסים. הסיוע כולל תמיכה במלונות מוכווני תיירות נכנסת, מארגני התיירות הנכנסת, מורי דרך, תמיכה בהכשרות מקצועיות לעובדי תיירות שיבקשו לעשות הסבה וסיוע לתעשיית התיירות באילת על ידי מתן אשרות נוספות לעובדים זרים מירדן.
נכון לעכשיו, חבילת הסיוע מתוקצבת ב־190 מיליון שקל, אך החלטת הממשלה קובעת כי אם הפגיעה בתיירות תימשך לתוך הרבעון הראשון של 2022, אז תהיה אפשרות להרחיבה. כמו כן, הסכום של ה־190 מיליון שקל אינו כולל את התמיכה בהכשרות מקצועיות וסיוע למלונות חדשים שמתווה עבורם יגובש בהמשך.
חבילת הסיוע הנוכחית לתיירות מנסה לא ליפול לבורות שבהם נפלו מתווי הסיוע הקודמים. בין היתר, המתווה הנוכחי נבנה בצורה כזו שרשתות המלונות החזקות של ישראל — פתאל, דן וישרוטל — לא יקבלו מענקי סיוע מהמדינה, וזאת לאחר שהרשתות הללו קיבלו עשרות מיליוני שקלים מהמדינה במתווי הסיוע הקודמים – אף שהן העלו מחירים והחזיקו מלונות עם תפוסה מלאה באילת ובים המלח למשל.
במסגרת החלטת הממשלה נקבע כי תקציב הסיוע למלונות יעלה בכ־150 מיליון שקל לסכום כולל של 450 מיליון שקל. לפי נוסח ההחלטה, המענק יינתן למלונות על בסיס פעילותם המסחרית בחודשים יולי־דצמבר 2021, וזאת תוך "החמרת תנאי הזכאות למענק והגדלת משקל התיירות הנכנסת" מכלל הכנסות המלון. כמו כן, הוחלט על מתן סיוע מופחת למלונות חדשים שנפתחו לפעילות עד פברואר 2020, שעד כה לא עמדו בקריטריונים הנדרשים לסיוע. הנוהל החדש ימנע מרשתות שמחזיקות מלונות מצליחים לקבל סיוע על המלונות ההפסדיים שלהם, וזאת על ידי בחינת ירידת ההכנסות של החברה־האם של המלון.
מלגות להסבות מקצועיות
כמו כן, המתווה מתעקש על יצירת מנגנונים תקציביים שדרכם ניתן יהיה להעביר את כספי הסיוע, וזאת כלקח מחבילות הסיוע הקודמות שכללו 45 מיליון שקל למארגני התיירות הנכנסת – גופי התיירות העוסקים בהבאת תיירות קבוצות ותיירות מאורגנת לישראל – שלא הועברו מפני שהמדינה לא הצליחה להעביר את הכסף באופן חוקי.
מארגני התיירות הנכנסת צפויים לקבל הפעם 15 מיליון שקל נוספים שיתווספו ל־45 מיליון השקלים. מארגני התיירות שיהיו זכאים לסיוע הם אלו שמחזור הכנסותיהם עמד ב־2019 על לפחות 2 מיליון שקל, ומחזור הפעילות וההכנסות שלהם ירדו מאז ב־80% לפחות.
המתווה מתעקש על יצירת מנגנונים תקציביים שדרכם ניתן יהיה להעביר את כספי הסיוע, וזאת כלקח מסיפור 45 מיליון השקלים שלא הועברו למארגני התיירות הנכנסת בשל בירוקרטיה
במסגרת התוכנית הוחלט על סיוע של כ־25 מיליון שקל שיגיע למורי הדרך באמצעות סיורים מסובסדים שאלו יעבירו בשמורות של רשות הטבע והגנים. 10 מיליון שקל מהתקציב לפרויקט יגיעו ממשרד התיירות ו־15 מיליון נוספים ממשרד האוצר.
החלטת הממשלה קובעת גם כי אשרות העבודה של העובדים הזרים מירדן המועסקים בתעשיית התיירות באילת יוארכו עד לסוף שנת 2022. כמו כן, נקבע כי אותם עובדים יוכלו לעבוד גם באכסניות ו"מתקנים מלונאיים" ולא רק במלונות, וזאת כדי לתת מענה למצוקת כוח האדם גם במקומות אלו.
בכל הנוגע להכשרות מקצועיות ולהסבות מקצוע של עובדי תיירות המעוניינים בכך, החלטת הממשלה קובעת כי עובדי תיירות יהיו זכאים למלגה של עד 10,000 שקל לטובת הסבה מקצועית. כמו כן, הממשלה צפויה לסבסד לעובדים אלו את ההכשרות המקצועיות בסכום המוערך בכ־20 אלף שקל לאדם, אך סכום זה אינו נכלל בהחלטת הממשלה הנוכחית באופן מפורש.
התגובות בתעשיית התיירות למתווה הסיוע מעורבות. ארגון מורי הדרך מורשת דרך והתאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות מתנגדים אליו ואף עתרו בשבוע שעבר לבג"ץ נגד המגבלות על התעופה ועל ההשפעה של מגבלות אלו על תעשיית התיירות. במסגרת העתירה, צורפה גם חוות דעת של פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות שקבע כי "התועלת הבריאותית של הטלת מגבלות תנועה ונסיעה מוטלת בספק רב". לעומת זאת, התאחדות המלונות, שזכו לקבל במסגרת המתווה כ־150 מיליון שקל נוספים, הגיבו כי הם "מודים להתגייסות שרי התיירות והאוצר, אך הפתרון הוא פתיחת השמים בצורה אחראית כפי שנהוג ביתר מדינות העולם". הם הוסיפו שנדרשים פתרונות תשתיתיים נוספים לעניין העובדים וחישוב הארנונה לפי תפוסה, ושיש לדחות את תשלומי הקרן בהלוואות בערבות מדינה. קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות אמר ל"כלכליסט" כי "המצב גרוע מאוד. יש רק הוצאות, אין הכנסות בכלל, אין תנועת נוסעים, הנזקים עצומים. אנחנו מרגישים שהעלו אותנו קורבן, כמו שמרב מיכאלי אמרה. אם אנחנו הקורבן אז שמישהו יפצה. אנחנו לא מצליחים לסגור את החודש ולא בגלל שאני ניהלתי את העסק שלי לא נכון אלא בגלל שמישהו בממשלה לא אכפת לו וזו ההרגשה הגרועה ביותר".
2 צפייה בגלריה
שר התיירות יואל רזבוזוב ובעל השליטה ברשת פתאל, דוד פתאל
(צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי)
ארי מלניק, דובר ארגון מורי הדרך מורשת דרך ומורה דרך בעצמו אמר ל"כלכליסט" כי "הבעיה המרכזית שלנו במתווה הסיוע הזה היא שאין בו באמת שקל אחד לפיצויים". מלניק אומר כי "מתוך ה־25 מיליון שקל שמגיעים לרשות הטבע והגנים, שליש הולך לרשות ונשארים עם 16 מיליון שקל שמחולקים לכ־8,000 מורי דרך, מה שמשאיר כל מורה דרך עם 2,000 שקל בלבד לשנה שלמה".
הוא הוסיף שהארגון תומך בהסבות מקצועיות למי שזה רלוונטי עבורו, "אבל אין כמעט אף מורה דרך שיכול לא לעבוד ארבעה חודשים במצב הנוכחי בלי מלגת קיום גדולה יותר". לדבריו, צריך לחזור למנגנון הפיצוי לעסקים שאיפשר קבלת מענקי תמיכה מהממשלה, אבל במשרד האוצר מסרבים לעשות זאת כי "המשק פתוח".
עד למתווה הבא
במשרד התיירות רואים במתווה החדש הצלחה ושר התיירות יואל רזבוזוב אמר כי "כך תוכל התעשייה שהכניסה עשרות מיליארדי שקלים למשק הישראלי, לחזור לפעילות כששוב יפתחו השמים". בפועל, מדיניות הממשלה הנוכחית שמקדם ראש הממשלה נפתלי בנט אינה מראה סימנים כי השמים ייפתחו שוב באופן מלא, וגם אם אלו ייפתחו אז כנראה שבחודשים הקרובים לא נזכה לראות נחילי תיירים שיציפו את נצרת וטבריה. כל עוד מדיניות זו תימשך, המדינה תמשיך לתת מתווי סיוע לתיירות ולתעופה שישמשו כפלסטרים זמניים בלבד, וכל מתווה סיוע חדש רק מאפס את הספירה לאחור עד למתווה הסיוע הבא.
