בלעדיסגן נשיא נטפליקס נפגש עם יוצרים ישראלים כדי לשכנע אותם להתנגד לחוק הסטרימינג
בלעדי
סגן נשיא נטפליקס נפגש עם יוצרים ישראלים כדי לשכנע אותם להתנגד לחוק הסטרימינג
לכלכליסט נודע כי לארי טאנז נפגש עם בכירי התעשייה המקומית כדי לשכנע אותם להתנגד לחוק הסטרימינג אותו מקדם משרד התקשורת. לפי החוק הנוכחי, חברות ייאלצו להשקיע אחוז קבוע בהפקות ישראליות, לפי רף הכנסה
בימים אלה מקדם משרד התקשורת חוק שיחייב את ענקיות הסטרימינג להשקיע בהפקות מקור ישראליות – כלומר להפריש חלק מההכנסות שלהן בחזרה לשוק המקומי. החוק של משרד התקשורת טרם פורסם, אך יש מי שפועל נגדו כבר כעת. לכלכליסט נודע כי בשבוע שעבר נפגש סגן נשיא נטפליקס לארי טאנז במסעדה בתל אביב עם שורה של אנשים בכירים בתעשיית הפקות המקור הישראלית, במטרה לשכנע אותם להתנגד להצעת החוק. בין היתר טען טנז שהרגולציה תוביל לפגיעה בהפקות המקור, שכן היא תייקר אותן. כמו כן, לכלכליסט נודע כי בניגוד להצעות הקודמות של משרד התקשורת שהציעו לקבוע שיעור השקעה של הפקות מקור לפי מדרגות הכנסה, ההצעה המעודכנת של המשרד תכלול אחוז חד-ספרתי קבוע מההכנסות של ספקיות התוכן להשקעה בהפקות מקור, החל מרף הכנסה מסוים.
ההתנגדות של נטפליקס היא לסעיף ספציפי בהצעת חוק השידורים שמקדם משרד התקשורת שיחייב את כל ספקיות התוכן להשקיע בהפקות מקור – כלומר לקחת שיעור מההכנסות שלהן ולהקדיש אותו להשקעה בטלוויזיה וביצירה הישראלית. כיום, חובת ההשקעה בהפקות מקור חלה על חברות כמו yes ו-HOT, אך לא על חברות המבססות את שירותי הטלוויזיה שלהן על האינטרנט (OTT), כמו סלקום ופרטנר TV. גם חברות הסטרימינג הבינלאומיות הפועלות בישראל לא חייבות לשלם את הסכום להפקות המקור הישראליות. סך הכל ההשקעה בהפקות מקור של חברות המדיה כמו קשת ורשת (החייבות גם כן בתשלום להפקות מקור) מגיע לכ-150-200 מיליון שקל בשנה.
נטפליקס לא מפרסמת נתונים על כמות הלקוחות בישראל באופן רשמי. אחת ההערכות העדכניות לכמות המנויים של נטפליקס בישראל היא נתוני ועדת פולקמן, שנועדה להסדיר את שוק השידורים בישראל. הוועדה פרסמה את מסקנותיה ביולי 2021, ומאז נכנסו לישראל שירותי סטרימינג נוספים והחברה גם עדכנה מחירים, כך שקשה לדעת אם הם רלוונטיים גם להיום. לפי הערכות שציינה הוועדה, בישראל היו 800 אלף עד מיליון משקי בית מחוברים לנטפליקס, שהם בערך מחצית ממשקי הבית שצורכים שידורים. הוועדה עוד העריכה שרק 20% ממשקי הבית המנויים לנטפליקס משתמשים בשירות בלבד, כשהיתר מחוברים גם לשירותי טלוויזיה נוספים.
במשרד התקשורת מתעכבים כבר במשך יותר מעשור בהתאמת שוק השידורים והרגולציה החלה עליו לעולם המודרני שבו רוב השירותים מבוססים על האינטרנט. נכון להיום, מרבית משקי הבית בישראל המחוברים לשירות טלוויזיה משתמשים בשירות על גבי רשת האינטרנט ולא בכבלים או בלוויין, אך הרגולציה של מועצת הכבלים והלווין עוסקת בעיקר בכבלים ובלוויין. הפעם האחרונה שקודמה הצעת חוק שמטרתה להתאים את עולם השידורים לעידן האינטרנט הייתה בחודשים שלפני המלחמה. עם זאת, מלבד הצורך ההכרחי בהתאמת עידן השידורים, החוק של קרעי כלל כמה סעיפים שנתנו כוח גדול לפוליטיקאים על ערוצי החדשות ולכן גרר ביקורת ציבורית נרחבת.
הצעת החוק של קרעי נשענת במקור, לפני השינויים שהובילו לביקורת, על הצעת חוק שקידם משרד התקשורת תחת השר יועז הנדל. הצעת החוק בתקופתו של הנדל נשענה על ועדת נתוני ועדת פולקמן שהתכנסה בשביל מטרה זו.
בהצעת החוק מ-2022 נקבע ששיעור התשלום של ספקיות התוכן יחולק לכמה מדרגות: חברות עם הכנסות של עד 300 מיליון שקל יהיו פטורות מההצעה. חברות עם הכנסות של 300-600 מיליון שקל ישלמו שיעור מסוים מההכנסות. חברות עם הכנסות רלוונטיות בתחום של מעל 600 מיליון שקל ישלמו שיעור של 6.5% מההכנסות. לכלכליסט נודע כי בכוונת המשרד לבטל את המדרגות בין החברות ולחייב שיעור השקעה אחיד.
מנטפליקס בחרו שלא להתייחס לדברים.
