נדחתה ההצבעה על שינוי שיטת הבחירה של נשיא העליון. המשמעות: לא תחול על המינוי הנוכחי
נדחתה ההצבעה על שינוי שיטת הבחירה של נשיא העליון. המשמעות: לא תחול על המינוי הנוכחי
ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבועיים את ההצבעה על הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב המבקשת לשנות את שיטת הבחירה של נשיא בית המשפט העליון כך שימונה על-ידי הכנסת. המשמעות היא שיצחק עמית צפוי להיבחר לתפקיד. היועמ"שית מתנגדת להצעה: "פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים"
נדחתה בשבועיים ההצבעה על הצעת החוק המבקשת לשנות את שיטת הבחירה של נשיא בית המשפט העליון כך שימונה על-ידי הכנסת. המשמעות: היא לא תחול על מינוי הנשיא הנוכחי, ויצחק עמית צפוי להיבחר לתפקיד. מוקדם יותר היום פרסמה היועמ"שית גלי בהרב מיארה את חוות דעתה נגד קידום ההצעה.
מדובר בהצעת חוק שהגישה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), לפיה מינוי נשיא העליון יהיה בידי רוב רגיל בכנסת ובהצבעה חשאית והוא יהיה קצוב לחמש שנים. זאת, במקום המצב כיום, בו נבחר הנשיא ע"י הוועדה לבחירת שופטים וכהונתו קצובה לשבע שנים. ועדת השרים לחקיקה הייתה אמורה לערוך הצבעה על ההצעה היום, אך כאמור בסופו של דבר הוחלט לדחות אותה בשבועיים.
המשמעות היא שההצעה לא תחול על מינוי הנשיא הנוכחי, שהמועד הסופי שקבע בג"ץ לבחירתו הוא 16 בינואר. מי שצפוי להיבחר לתפקיד הוא יצחק עמית, בהתאם לשיטת הסניוריטי. ההערכה היא ששר המשפטים יריב לוין לא יקיים שיתוף פעולה עמו. במקביל ינסה לוין לקדם את הצעת החוק שלו לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, המיועדת להצבעה בקריאה השנייה והשלישית בכנסת וקידומה נעצר אשתקד בעקבות פרוץ המלחמה.
בחוות דעת שפורסמה היום (א') מטעם היועמ"שית, טוענת המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים, אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות, ולכן יש מניעה מלקדמה".
"בהתאם לחוק יסוד: השפיטה ולחוק בתי המשפט, מינוי נשיא בית המשפט העליון הוא מקרב שופטי בית המשפט העליון, ונעשה בידי חברי הוועדה לבחירת שופטים", נכתב בחוות הדעת. "על פי דברי ההסבר לחוק, מדובר בהסדר דומה לאופן שבו נבחרים שופטים בבתי משפט במדיניות שונות בעולם, וכן כי ההסדר נועד לבטא את הייצוגיות של הכנסת והממשלה, לשקף את רצון הציבור ולהגביר את האמון במערכת המשפט".
חוות הדעת של היועמ"שית גורסת כי "תחולתו של החוק מהווה 'שינוי כללי משחק תוך כדי משחק' ושימוש לרעה בסמכות המכוננת. ההסדר לגופו גם מפר את האיזון בין הרשויות ויביא לפגיעה קשה בעצמאות הרשות השופטת". בין היתר טוענת היועמ"שית כי ההסדר "משנה את מבנה המשטר בישראל ויביא לפוליטיזציה של הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות השופטת, באופן המפר קשות את האיזונים בין הרשויות, במצב שבו ממילא לרשות המבצעת (הקואליציה למעשה) כוח עודף משמעותי".
