תחקיר
חגיגת הוצאות במד"א: דירה בכיכר המדינה, שכר גבוה לבכירים וחברה פרטית
בזמן שארגון ההצלה דורש תקציב נוסף מהמדינה ושקוע בגירעון - כלכליסט חושף הוצאות תמוהות על רכישת והשכרת דירות יוקרה ושכר גבוה למנהלים; מד"א: "פועלים בהתאם לנהלים", האוצר: "יחידת האכיפה תבדוק נתוני השכר"
בזמן שבארגון ההצלה מגן דוד אדום (מד"א) מאיימים להשבית פעילות אם לא יקבלו מהמדינה תקציב נוסף של 210 מיליון שקל, תחקיר כלכליסט חושף שורה של הוצאות תמוהות של הארגון בשנים האחרונות על רכישת נדל"ן בתל אביב ובאילת, שכירת דירות בתל אביב לבכירים בארגון, וכן עלות שכר חודשית ממוצעת גבוהה של 71 אלף שקל ל־11 בכירים.
כך, למשל, מסתבר כי מד"א רכש בכ־5 מיליון שקל דירה בסמוך לכיכר המדינה, מיקום יוקרתי מאוד בתל אביב, בקומה ראשונה ברחוב דוד רמז 26. על פי רישומי הטאבו, הדירה בגודל 75 מ"ר נרשמה על שם מד"א בספטמבר 2024, והיא כוללת גם חניה של 14 מ"ר. על פי רישומי מידע נדל"ן של רשות המסים, התמורה המדווחת על העסקה שולמה ביוני 2022 ועמדה על 4.95 מיליון שקל.
במד"א טענו כי הדירה בתל אביב נרכשה כדי "לספק לינה לצוותים המגיעים ממרחבים מרוחקים לתגבור אזור המרכז", והוסיפו כי רכשו דירה נוספת לצורך דומה גם בעיר אילת. הדירה באילת לפי גורם בארגון, עלתה למד"א כ־4 מיליון שקל.
לגבי הדירה בתל אביב, ואף שבמד"א טענו כי "הדירה אינה מיועדת למגורי קבע", מביקור במקום עולה כי על תיבת הדואר רשום שם של דיירת. ממד"א נמסר כי מדובר בשמה של הדיירת הקודמת.
תגובת מד"א: "מד"א רכש את הדירה בתל אביב במטרה לספק מקום לינה לצוותים המגיעים ממרחבים מרוחקים לתגבור אזור המרכז . צעד זה נועד להבטיח זמינות מיידית של צוותי מד"א במרכז הארץ ובפרט בתל אביב, במיוחד במצבי חירום או עומס. בנוסף, מד"א מחזיק בדירה באילת למטרה דומה, כדי לאפשר מקום לינה לצוותי מד"א המגיעים לתגבר את העיר אילת והדרום".
לדברי הארגון, "רכישת הדירה אושרה על ידי דירקטוריון מד"א במטרה לאפשר לצוותי מד"א המגיעים מאזורי הפריפריה מקום לינה בתל אביב ולהשתמש בדירה זו, ובכך לייתר את הצורך בהלנת הצוותים המתגברים בבתי מלון במרכז הארץ. הדירה אינה מיועדת למגורי קבע אלא משמשת כפתרון לינה זמני לצוותים בתפקיד".
השכרת דירות בתל אביב לבכירי הארגון
בעשרים השנים האחרונות אלי בין (61) הוא המנכ"ל והפנים של מד"א על מסכי הטלוויזיה ובערוצי הרדיו. בין ומשפחתו מתגוררים בעפולה, והוא החל את הקריירה שלו במד"א באזור זה, כשמונה בשנת 1994 לסגן מנהל מד"א גלבוע. לאחר מכן שימש כעוזר מנכ"ל, במקביל לתפקידו כיו"ר ארגון העובדים, עד שמונה בשנת 2005 למנכ"ל.
צילום: אוראל כהן
רחוב יהודה עמיחי 6, ת"א
דירה שכורה למנכ"ל מד"א • 3 חדרים בשיכון ל' בתל אביב, מרחק מאות מטרים מחוף הים • עלות מוערכת לשכירות בשנה: כ–150 אלף שקל
אף שבין גר בעפולה, מסתבר כי במד"א שכרו לו דירת 3 חדרים ברחוב יהודה עמיחי 6 בתל אביב, בשיכון ל', במרחק מאות מטרים מחוף הים. במד"א סירבו להשיב כמה שכירות וארנונה בשנה משלמים על הדירה. עם זאת, על פי אתרי תיווך נדל"ן, שכירות עבור דירה ברחוב זה נעה בסכום של בין 10,000 ל־12 אלף שקל. לסכום זה יש להוסיף ארנונה וועד בית. כלומר, עלות מינימלית של כ־150 אלף שקל בשנה.
אלי בין, על פי תגובת מד"א, לא לבד, משום שבארגון ישנה "מדיניות לשכירת דירה בתל אביב עבור בכירי הארגון המתגוררים במרחק רב מהמטה הארצי במרכז זה שנים רבות". לדברי הארגון, "הצורך בדירה בקרבת המטה נובע גם מהדרישה לזמינות גבוהה של הבכירים, באירועים דחופים". אלא שמטה מד"א שממנו מנוהלים האירועים הגדולים נמצא בכלל באור יהודה, שמרוחקת כ־40 דקות, בשעות לא עמוסות, מהבית ששוכר הארגון עבור בין. במד"א לא השיבו לשאלה מדוע הארגון שוכר דירה בתל אביב לבכירים, בהינתן שיש דירה בבעלותו בתל אביב.
ממד"א נמסר כי "מדיניות מד"א לשכירת דירה בתל אביב עבור בכירי הארגון המתגוררים במרחק רב מהמטה הארצי במרכז נהוגה זה שנים רבות, עוד מתקופת המנכ"ל הקודם. הצורך בדירה בקרבת המטה נובע גם מהדרישה לזמינות גבוהה של הבכירים, באירועים דחופים. מדיניות זו קיבלה את כל האישורים הנדרשים, לרבות אישורו של הממונה על השכר במשרד האוצר, נבחנה ונמצאה מתאימה לצורכי הארגון ואינה חורגת מהנהלים המקובלים. יודגש כי, בניגוד למקובל במשרדי הממשלה או במקומות אחרים, במד"א לא מועסקים נהגים המשמשים את הבכירים, ובכללם את המנכ"ל".
צילום: אוראל כהן
רחוב דוד רמז 26, ת"א
דירה קנויה של מד"א • 75 מ"ר, סמוך לכיכר המדינה • נרשמה על שם מד"א בספטמבר 2024 • עלות על פי רישומי רשות המסים: 4.95 מיליון שקל
ממשרד האוצר נמסר בתגובה על טענת מד"א שמדיניות שכירת הדירות בתל אביב קיבלה את אישורו של הממונה על השכר וכי "היבטי השכר הועברו לבחינת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה".
החברה הפרטית של בכירי מד"א
מכיוון שמדובר בבין ובבכירים נוספים, נזכיר כי השבוע חשף כלכליסט את שני הכובעים שלהם - הן כבעלי מניות והן כנושאי תפקיד בחברת טכנולוגיה פרטית בשם הלפאי, שבתוכנה שלה נעשה שימוש בארגון, ומשווקת במקביל על ידיהם בתמורה למיליוני שקלים על סמך המוניטין שצברה במד"א. בעקבות הפרסום משרד הבריאות הורה לבתי החולים לעצור את ההתקשרויות עם החברה הפרטית של הבכירים.
הלפאי פיתחה בוט המבוסס על בינה מלאכותית לומדת (AI) לייעול פניות טלפוניות בשם "הילה". היא שיווקה ביולי 2024 רישיון לשימוש בתוכנה למשך 3 שנים לבית החולים איכילוב, בתמורה ל־1.68 מיליון שקלים כולל מע"מ. בית החולים ביקש לאשר אותה כספק יחיד. מקרה נוסף הוא של בית החולים פוריה, שבו בבקשה להתקשרות בפטור כספק יחיד נכתב כי הסכום הוא 50-30 אלף שקל בשנה, למשך שלוש שנים. במקביל הלפאי נמצאת במו"מ גם עם בית החולים שיבא.
על פי רשם החברות הלפאי הוקמה בפברואר 2023. בעלי המניות בהלפאי הם אלי בין (8%), מנכ"ל מד"א; אורן בלושטיין (25%), סמנכ"ל וראש אגף מערכות מידע במד"א, שמשמש במקביל כמנכ"ל הלפאי; ועידו רוזנבלט (18%), סמנכ"ל טכנולוגיות במד"א, שמשמש במקביל כסמנכ"ל תפעול בהלפאי.
ממד"א נמסר כי "ההתקשרות בין מד"א לחברת הלפאי נעשתה כדין, בהתאם לכל הנהלים והכללים הנהוגים. זו מערכת שנתנה ללא כל תמורה, לרבות עדכונים עתידיים. כל הגורמים הרלבנטיים במד"א פעלו בשקיפות מלאה ובהתאם לדין. מד"א מחויב לפעול לפי כללי המנהל התקין ולשמור על האינטרס הציבורי, וכל התקשרות נבחנת לפי כללים אלו".
מהלפאי נמסר בתגובה: "המערכת במד"א היא מערכת ראשונית, סגורה, שלא לומדת ולא מתפתחת, מערכת שלא מחוברת להלפאי ולא מאפשרת לנו להשתפר על בסיסה".
עלות שכר חודשית של 71 אלף שקל
כאמור ההוצאות לא פוסחת גם על שכר בכירי מד"א. כתאגיד סטטוטורי, שהוקם לפי חוק מד"א משנת 1950 שהסדיר את פעילותו, תקרת שכר המנכ"ל החודשי מוגבלת בו לכ־53 אלף שקל. לפי הדו"חות הכספיים של מד"א ל־2023, עלות השכר של 11 בכירים עומדת על 9.4 מיליון שקל. כלומר, ממוצע של כ־71 אלף שקל בחודש לבכיר. השכר ברוטו אינו ידוע ומפורט בדו"חות. בניכוי עלויות מעסיק של כ־30%, השכר הממוצע עומד על כ־54 אלף שקל.
שאלת ההוצאות של מד"א, בהן השכר, הפכה לרלבנטית מאוד לכיס הציבורי. בתחילת החודש חשף כלכליסט כי במד"א מדווחים על קשיים תקציביים, ואף איימו לאחרונה שאם לא יושג סיכום תקציבי עם האוצר, הם יפסיקו פעילויות תגבור שמד"א מבצעת לבקשת הממשלה, כגון תגבור אמבולנסים בגבול הצפון וביהודה ושומרון.
בינואר האחרון פנה מנהל הכספים של מד"א, אלון פרידמן, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הבריאות אוריאל בוסו, ודיווח על גירעון תקציבי חזוי ב־2025 בסך 210 מיליון שקל. פרידמן הבהיר כי הגירעון "אינו כולל את יישום הסכם השכר למגזר הציבורי אשר נחתם בשנת 2023". מדובר בהסכם שאמור היה להיכנס לתוקף בתחילת 2024, וכלל העלאות שכר בהיקף של כ–30 מיליון שקל לשנה. כלומר, אם ההסכם ייושם, הגירעון ב־2025 יגדל ל־240 מיליון שקל.
הגירעון ב־2025 אינו חריג. גם ב־2024 מד"א דיווחה על גירעון בהיקף זהה של כ־210 מיליון שקל, גם כאן ללא יישום הסכם השכר. המשמעות היא שבמצטבר, מד"א דיווחה על גירעון של 420 מיליון שקל בשנתיים, זאת, על אף שלאחר פרוץ המלחמה, הגדילה המדינה את התמיכה במד"א באופן חד־פעמי ב־126 מיליון שקל מה שהגדיל את התמיכה הכוללת ב־2023 ב־73%.
מאיפה מגיע הכסף לארגון? מד"א מגייס תרומות, ובמקביל מתוקצב בידי משרד הבריאות, שגם קובע את התעריפים שהארגון יכול לגבות על שירותיו. התקציב שמשרד הבריאות מספק נחתם בהסכם שנתי מול מד"א. ההסכם נחשב חריג יחסית, שכן הוא לא מתבסס על אחת משלוש הדרכים בהן ממשלה רשאית לתקצב גוף כלשהו: מכרז, סעיף בתקציב המדינה או תמיכה (שניתנת לעמותות שונות), ולכן למעשה ניתן לטעון שהוא אינו חוקי.
ב־2022, הוגש תזכיר חוק בבקשה לעגן את הסמכות של שר הבריאות להעביר כספים למד"א דרך מנגנון תקצובי מוסדר. המהלך עורר תהיות לגבי חוקיות פרקטיקת התקצוב בידי הממשלה במשך שנים, שכן אם הדבר חוקי, מדוע נדרש לעגן את סמכות שר הבריאות להעביר כסף למד"א? לבסוף, הצעת החוק לא קודמה, ובינתיים משרדי האוצר והבריאות ממשיכים להזרים למד"א תקציב דרך הסכם שנתי.
וכך ב־2024, תמיכת הממשלה במד"א היתה 197 מיליון שקל: עלייה של 42% מאז 2018. שיעור התמיכה של המדינה במד"א ביחס לכלל תקציבה הוא הגבוה ביותר שניתן לגוף רפואי בישראל, ודאי בהשוואה לגופים שנותנים שירותים כגון איחוד והצלה, יד שרה וזק"א. כ־15% מתקציב הארגון, שעומד על יותר ממיליארד שקל בשנה, ניתן כתמיכה ממשלתית.
אין ספק שמד"א מספק לציבור שירותים חיוניים וחשובים, לפי חוק מד"א, של עזרה ראשונה, פינוי פצועים ושירותי בנק הדם. שירותים שהמדינה לא מספקת בעצמה, ועל כן היא נסמכת על מד"א. כך שהבעיה היא לא עם התמיכה כשלעצמה, אלא באופן בו הכסף ניתן, ובפיקוח איך הוא ניתן, ובעיקר פיקוח שהגירעון לא נצבר כתוצאה מהוצאות לא סבירות.
ממד"א נמסר בתגובה לעניין שכר הבכירים כי "שכר עובדי מד"א ובכללם בכיריו מאושר ומפוקח על ידי הממונה על השכר באוצר, ומד"א פועל עמו בשיתוף פעולה מלא. שכר המנכ"ל אינו חורג משכר המנכ"ל של תאגיד סטטוטורי". כאמור במשרד האוצר מסרו כי "היבטי השכר במד"א הועברו לבחינת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה".
