הצעת החוק להשתלטות על מינוי נציב התלונות על השופטים אושרה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת החוקה אישרה את קידום החוק - בניגוד גמור לעמדת הצמרת המשפטית - והוא רחוק כעת הצבעה אחת מאישור סופי. החשש: הנציב שימונה על ידי הקואליציה יתנכל לשופטים שלא מוצאים חן בעיניה. בהנהלת בתי המשפט הזהירו: "הצעה שמגבירה את הפוליטיזציה"
ועדת החוקה אישרה בצהריים (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. על פי ההצעה, ועדת האיתור תהיה בשליטת הפוליטיקאים - ותמנה את נציב התלונות על השופטים, והוא לא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, כפי שהיה נהוג עד כה.
ההצעה התקבלה בניגוד מוחלט לעמדת הצמרת המשפטית. בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה רואים בהצעה פוליטזיציה מובהקת של הליך בירור התלונות נגד שופטים, ומביעים חשש שתהיה התנכלות, עד כדי הליכי הדחה לשופטים שלא ימצאו חן בעיני הקואליציה.
ככל הידוע, מיד לאחר שיבחר נציב התלונות על השופטים, התלונה הראשונה שתונח בפניו לבירור תהיה צבר ההסתייגיות נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שעל פי דעת שר המשפטים לא התבררו עד תום - ולכן הוא מסרב להכיר בו כנשיא. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת כינה את הנשיא עמית בדיון "הנאשם" וזכה להתרסה מפי ח"כ קרין אלהרר, חברת הוועדה לבחירת שופטים. "אתה לא תקרא לנשיא העליון נאשם", אמרה.
לפי הנוסח המוצע, הוועדה לבחירת הנציב תמנה שבעה חברים: שר המשפטים, שר העבודה, שני שופטים בדימוס שנבחרים - אחד ע"י חבר שופט העליון ואחד ע"י נשיאי בתי המשפט המחוזיים (במקום שופט עבודה בדימוס בנוסח קודם), דיין בדימוס שנבחר ע"י הרבנים הראשיים, הסניגורית הארצית הציבורית, וח"כ שנבחר "בדרך שיחליט יו"ר הכנסת" - בוועדה או ע"י הכנסת, כפי שקיים ביחס לבחירת נציגי הכנסת למועצת הרבנות הראשית (זאת במקום יו"ר ועדת החוק ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה בנוסח קודם);
בנוסף, הוסר מההרכב עורך דין בעל ניסיון בייצוג בערכאות שימנה שר המשפטים. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיערך ברוב רגיל של 4 מתוך 7. עוד מוצע כי משך כהונת חברי הוועדה יעמוד על 4.5 שנים, וכי מבין שני הנציגים שבוחרים שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט המחוזיים - תהיה גם אישה.
רוטמן, יוזם החוק, הדגיש את הנוסח המוצע - ונסוג מהצעתו המקורית שהצעה למועמד לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, וכי בחירתו תעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה.
עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, אמרה כי "אנחנו מתנגדים להצעה, בהיותה פוגעת בעיקרון אי-תלות שיפוטית והעצמאות השיפוטית, מגבירה את הפוליטיזציה ומחלישה את הרשות השופטת. ישנו הסדר קיים, שמן הראוי היה לפעול על פיו ולא לשבור את הכלים ולא לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק כדי לבכר את המועמד שהשר חפץ ביקרו. יש הסדר שהיה נכון וצריך להמשיך בו".
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת החוקה בעבר, טען כי "האירוע פה מאוד מאוד חמור ומשום מה לא זוכה, אולי מחמת האירועים הגדולים שאנחנו עסוקים בהם, לתשומת הלב הראויה". הוא פנה לחברי הקואליציה: "יש כאן השתלטות מלאה של הממשלה והקואליציה על התפקיד החשוב של נציב התלונות על השופטים, אירוע שהולך לייצר מציאות שבה התפקיד הקריטי והחשוב הזה שכולנו מצרים על כך שהוא לא מאויש, הולך להיות כלי פוליטי נטו".
"אני אומר את הדברים במלוא חומרתם מכיוון שכבר ראינו תופעות מדאיגות של סימון שופטים ואנחנו ממש סוללים פה מסלול מאוד ברור למציאות של סימון שופטים בגלל העמדות השיפוטיות שלהם ושימוש מניפולטיבי במוסד התלונה על שופטים כדי גם להלך אימים, לשבש דיון מאוזן ולהשתיק עמדות שיפוטיות".
עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית אמרה בדיון הקודם כי "המתווה הזה כמו המתווה הקודם מהווה הפרה בוטה שעמד עליו בימ"ש בפסיקה - חקיקה משטרית מחוקקים מאחורי מסך בערות, ואין לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. לכן כל הסדר שייקבע בכל מקרה חייב להיות בתחולה עתידית. לגבי ההרכב החדש המוצע, אין בו מענה לפוליטיזציה ולחשש לפגיעה בעצמאות ואי-תלות מערכת המשפט".
