יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בולם את ההצעה לסגירת התאגיד
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בולם את ההצעה לסגירת התאגיד
בדיון העוסק ב-6 הצעות חוק של הקואליציה להשתלטות על התקשורת, בו בלם גם את חוק הרדיו של קרעי אמר ביטן: "חוק הפרטת התאגיד לא יקודם בוועדה. צריך את השידור הציבורי". עם זאת, ביטן אמר שיקדם חוק בנושא התאגיד אך לא פירט את תוכנו; שר התקשורת קרעי תקף: "המיעוט הקולני באופוזיציה שזכה לשיתוף פעולה מלא מיו״ר הוועדה לא יבטל את ההכרעה הדמוקרטית"
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בולם את חוק הרדיו של שר התקשורת שלמה קרעי ואת הצעת החוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי. בדיון שנערך הבוקר (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת אמר ביטן שלא יקדם את הצעות החוק. עם זאת, ציין ביטן כי יש צורך בשינויים בתאגיד השידור הציבורי ובתחנות הרדיו האזוריות והן יקודמו במתכונת אחרת.
חוק הרדיו של קרעי כולל הרחבת זיכיון השידור של תחנות הרדיו האזוריות לכל הארץ - למרות שתדרי הרדיו הם משאב ציבורי שהתחנות מקבלות במכרז תחרותי.
הדיון שנערך כעת עוסק ב-6 הצעות חוק שונות של חברי הקואליציה להשתלטות על התקשורת החופשית. החוקים, שזכו לתמיכת שר התקשורת שלמה קרעי, עסקו בשורת נושאים ביניהם זיכיונות הרדיו האזורי, השתלטות פוליטית על תקציב תאגיד השידור הציבורי, סגירת התאגיד והשתלטות על מדידת הרייטינג. הקצב של החוקים שהוגשו כהצעות פרטיות, יחד עם הסתירה בין חלק מהן (למשל סגירת התאגיד או שליטה על התקציב שלו), הובילו את ביטן לקדם דיון בכל חוק התקשורת שמונחים על השולחן.
החוק המרכזי שאותו בולם ביטן הוא הצעת החוק של חברת הכנסת טלי גוטליב לסגירת תאגיד השידור הציבורי. לפי הצעת החוק זיכיון השידור וכלל הנכסים של התאגיד יימכרו לשוק הפרטי או ייסגרו. תחנות הרדיו של התאגיד ייסגרו, מלבד רשת ב' שתופרט, כשהזוכה במכרז יוכל להמשיך לשדר תחת השם רשת ב'. רשת ב' היא אחת מתחנות הרדיו המואזנות ביותר בישראל וההכנסות של התחנה מוערכות בעשרות מיליוני שקלים בשנה. על הצעת החוק אמר ביטן "חוק הפרטת התאגיד לא יקודם בוועדה. צריך את השידור הציבורי".
הצעת חוק נוספת היא של אביחי בוארון שתכפיף את תקציב תאגיד השידור הציבורי. כיום תקציב התאגיד עצמאי ומנותק מיתר תקציב המדינה. מטרת ההפרדה הייתה לייצר לתאגיד עצמאות לתאגיד בסיקור כך שהפעילות שלו ובעיקר חטיבת החדשות לא יהיו תלויים בפוליטיקאים. החוק של בוארון מציע בדיוק את ההפך – ויאפשר לקצץ בתקציב התאגיד. במהלך הדיון אמר ביטן שהצעת החוק של בוארון תשמש בסיס לחקיקה אחרת בנושא התאגיד, אך במתכונת שונה מזו שמציע בוארון. ביטן לא פירט מה הכוונה או מה השינויים שיקודמו.
עם זאת ביטן אמר שיקדם הצעת חוק נוספת בנושא התאגיד, המחייבת את הנהלתו להגיע אחת לשנה לוועדה ולדווח על הפעילות של התאגיד והתקציב.
בארגון העיתונאים תקפו את ההחלטה של ביטן להמשיך לקדם את הצעת החוק של בוארון, גם אם תהיה במתכונת אחרת: "החלטת יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לדון בהצעת החוק שתכפיף את תאגיד השידור לממשלה - משמעותה השמדת השידור הציבורי והפיכתו לשידור פוליטי. אנו ניאבק בכך בכל האמצעים והכלים שעומדים לרשותנו, בשיתוף כל כלי התקשורת והעיתונאים בישראל".
החוק להשתלטות על הרייטינג
הצעת חוק חריגה נוספת היא השתלטות המדינה על אופן מדידת הרייטינג. ההצעה שהוגשה על ידי חבר הכנסת שלום דנינו מהליכוד תסמיך את שרק התקשורת לקבוע כיצד יימדד הרייטינג ולחייב את ערוצי החדשות המרכזיים למסור נתונים לשר. כמו כן ההצעה כוללת לחייב את ערוצי הטלוויזיה לפרסם את כמות הצופים בשעות שיא הצפייה על המסך בזמן אמת.
מדובר בהצעת חוק חריגה במיוחד. כיום הרייטינג נמדד על ידי ועדת המידרוג – גוף פרטי במימון ערוצי הטלוויזיה וגופי הפרסום. המימון משני הצדדים (ערוצי הטלוויזיה והמפרסמים) אמור לשקף איזון ולהגביר את אמינות הנתונים. נתוני הרייטינג משמשים בסיס למשא ומתן בין הצדדים על מחירי הפרסום. ההתערבות של הממשלה באופן מדידת הרייטינג ובפעילות פרטית היא חריגה והובילה לביקורת רבה.
בדיון ציין קרעי את האופן שבו נמדד הרייטינג היום על ידי מדי צפייה בכמה מאות משקי בית, וטען שהיום ניתן למצוא נתוני אמת בצורה טובה יותר מכיוון שמרבית הציבור משתמש בממירים על גבי רשת האינטרנט. אלא שהטענה בעייתית. ראשית, כפי שעלה בדיון, הממירים יכולים להציג נתונים שהם משדרים גם כשמסך הטלוויזיה סגור – ובכך לייצר הטיה בנתונים. כמו כן עלו בדיון סוגיות פרטיות במסירת מידע מקיף כל כך לשר התקשורת, הבעיות לא זכו למענה ישיר בדיון אך ביטן אמר שההצעה תושהה עד לביצוע עבודה מקיפה בנושא, כמו למשל האם יש מדינות אחרות שבהן הרייטינג נמדד בצורה שונה או האם בכלל ניתן לשקף את נתוני הצפייה בזמן אמת בצורה אמינה. יש לציין שבמרבית המדינות המערביות הרייטינג נמדד בשיטת המדידה שנעשית בישראל וללא מעורבות ממשלתית.
דנינו אמר בעבר כי הצעת החוק לא תקודם כמו שהיא ללא התייחסות הערוצים ופתרון שיהיה מקובל על כל הגורמים בשוק. כבר בתחילת הדיון בהצעת החוק אמר ביטן שלא תהיה מעורבות ממשלתית בקביעת הרייטינג.
חוקי הרדיו
הצעת חוק נוספת שבולם ביטן היא הפיכת תחנות הרדיו האזוריות לארציות. נכון להיום כל תחנות הרדיו הארציות הן גלי צה"ל ותחנות התאגיד, ואין תחנות פרטיות בפרישה ארצית. תחנות הרדיו האזוריות זוכות בזיכיון לשידור. בהצעת החוק המדוברת יקבלו תחנות הרדיו האזוריות זיכיון לשידור בכל רחבי הארץ. תדרי הרדיו הם משאב ששייך לכל הציבור ולכן מבוצע המכרז לחלוקת התדרים לתחנות.
הקושי המרכזי בהצעה הוא חלוקת המשאב הציבורי לבעלי התחנות הפרטיות ללא תשלום כלשהו וללא הליך תחרותי. מסיבה זו אמר ביטן שלא יקדם את הצעת החוק. מנגד, ציין ביטן שאם תוגש הצעת חוק ממשלתית שתסדיר את נושא תדרי הרדיו ושתחול ממועד סיום תקופת הזיכיון של התחנות הקיימות (בעוד 4 שנים) ניתן יהיה לקדם חקיקה בנושא.
כבר בתחילת הדיון תקפה מנכ"לית מכון זולת עינת עובדיה את ההצעה והתייחסה לתחקיר כלכליסט שפורסם השבוע לפיו בעלי תחנות הרדיו האזוריות תורמים לישיבה של הפטרון הפוליטי של קרעי. לאחר מכן הורחקה מהוועדה.
עובדיה אמרה בוועדה שהמכון פנה ליועמ"שית בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד קרעי על רקע ממצאי התחקיר. לדבריה בוועדה "עולה חשד גדול מאוד לעבירות שוחד, הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה של קרעי... יש עננה מעל כל הצעות החוק האלה. כל הרפורמה הזו מקודמת בגלל אינטרסים וקשרים כלכליים". קרעי דחה בדיון את טענותיה.
שר התקשורת שלמה קרעי התייחס לדברים ותקף את ביטן: "מאז ומתמיד, הצעות חוק הקשורות לעולם התקשורת ולרפורמות רחבות בו, התקיימו בוועדות מיוחדות שהוקמו לשם כך. כך יהיה גם הפעם, בוודאי בחוק השידורים הרחב שיגיע בקרוב וגם בחוקים שיו״ר ועדת הכלכלה החליט באופן שרירותי ובלי הצבעה לא לקדם. המיעוט הקולני באופוזיציה שזכה לשיתוף פעולה מלא מיו״ר הוועדה לא יבטל את ההכרעה הדמוקרטית. מסתבר שהאיום של השופט בדימוס מלצר השפיע על כמה. אותנו זה לא ירתיע".
