סגור
העיתון הדיגיטלי
11.03.25
מגזין נשים - גלי בהרב מיארה היועצת המשפטית לממשלה
היועמ"שית, גלי בהרב מיארה. "הדחת" היועמ"שית היא עור דוב שכולם שמחים להתהדר בו
פרשנות

משחקים בנדמה לי: בהרב־מיארה לא תודח בטווח הנראה לעין

מזמן לא שיחקו כל כך הרבה אנשים מבוגרים במשחק כה ילדותי. מה שמדהים הוא שכולם, עד אחרון השרים, יודעים שמדובר במשחק של נדמה לי, עוד פסאדה של עשייה כדי שיהיה משהו לנופף בו לקהל הבוחרים

אז יריב לוין הכין מסמך בן 85 עמודים לקראת ישיבת הממשלה החגיגית ל"השקת ההדחה של גלי בהרב־מיארה" ב־23 במרץ. שר המשפטים גם הצטלם עם ערימה של לא פחות מ־800 עמודי תלונה על היועמ"שית שאסף, כרוכים בסלילי פלסטיק כמו סיכומי שיעור של סטודנט חרשן שרק מתפלל שיבואו לבקש ממנו לצלם.
ולא רק הוא, כל חברי הקואליציה מצטחצחים ומתקשטים לקראת היום הגדול, שבו יוכלו לומר לקהל מאמיניהם שהנה הנה, הם אזרו אומץ ושילבו כוחות ופתחו יחדיו בהליך להרחקתה של הסטרא אחרא של המשילות.
מזמן לא שיחקו כל כך הרבה אנשים מבוגרים במשחק כה ילדותי. בהרב־מיארה לא תודח, בוודאי לא בטווח הנראה לעין. מדברים על "שנה", אבל בפוליטיקה הישראלית "שנה" זה כמו להגיד שבקרוב ניישב את המאדים. אולי, אבל כנראה לא נזכה לראות - וזה עוד בהנחה מקילה שהקואליציה חדלת האישים תצליח להוציא לפועל מהלך כל כך מורכב ועתיר שלבים, ותתגבר על המחאה שתפרוץ ועל המכשולים הפרוצדורליים ולבסוף תצלח גם את בג"ץ. החלליות של מאסק ינחתו קודם.
מה שמדהים הוא שכולם, עד אחרון השרים, יודעים שמדובר במשחק של נדמה לי, עוד פסאדה של עשייה כדי שיהיה משהו לנופף בו לקהל הבוחרים.
"הדחת" היועמ"שית היא עור דוב שכולם שמחים להתהדר בו, ולא במקרה הוא מחולק שבוע לפני המועד האחרון לאישור התקציב. בצדה ניצבת ההבטחה לחוקק חוק השתמטות, שכל תכליתה לאפשר לדרעי ולגפני להציג "הישג" בתמורה לתמיכתם בתקציב. גם ההבטחה לחזור ולהילחם בעזה עד חיסולו המוחלט של חמאס ומותו של אחרון החטופים אינה יותר מאתנן מהפה ולחוץ (שנתון בכלל להכרעת טראמפ), אבל הוא מאפשר לסמוטריץ' להישאר איתנו ולבן גביר אולי לחזור. באותו אופן ההבטחה להכניס ב־2026 את כל הכספים הקואליציוניים לבסיס התקציב, ולהחזיר את השכר למורות ולבטל את הסנקציות על תלמידי ישיבות וכל מה שתרצו בעצם עד חצי המלכות, מכוונת לאפשר לגולדקנופף המרדן להתהדר בכמה נוצות פיקטיביות משל עצמו.
מי שמבטיח את כל אלה יודע שהם לא יקרו. אלה שאליהם משוגרות ההבטחות יודעים שהן לא ימומשו. הם אפילו לא באמת מצפים. הם משחקים בכאילו, מנופפים בהצלחות מדומיינות ובשבועות כתובות על הקרח, רק כדי שיוכלו להמשיך לקפוא על מקומם בחוסר מעש ולהבטיח שאיש לא יזיז אותם משם עד סוף 2026.