"יש פער משמעותי בין החוק המקורי לבין האתגרים שהמרחב הדיגיטלי מציב בפנינו"
"יש פער משמעותי בין החוק המקורי לבין האתגרים שהמרחב הדיגיטלי מציב בפנינו"
פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום לשון הרע כינס במקום אחד את בכירי עורכי הדין בענף. בכנס הייעודי, אשר נערך בפעם הראשונה, נערך דיון שבו העלו משתתפיו את האתגרים המרכזיים בתחום, את הצעדים שיש לבצע על מנת להתמודד איתם, ואת הפתרונות שלדעתם יסייעו לגשר על הפערים שבין חוק לשון הרע שחוקק בשנות ה–60 של המאה שעברה, לבין היום
לפני כשישים שנה נחקק בישראל חוק לשון הרע. מאז, החוק עודכן מדי תקופה, אולם יסודותיו נשארו דומים לאלו שהיו בעבר, למרות שהמציאות השתנתה באופן דרסטי. המציאות הזאת מעלה לא מעט שאלות לגבי היכולת לאכוף את החוק באופן אשר מתכתב עם הקדמה הטכנולוגית בה אנו חיים. עד כמה לשון החוק יכולה להתמודד עם הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים? עם הבינה המלאכותית היוצרת? עם מכונה לומדת שתוכל לייצר תובנות משלה ובעתיד "להביע דעה" שיכולה להתפרש כלשון הרע?
מעבר לכך, ישנן שאלות נוספות שעולות ביתר שאת באחרונה, על רקע מלחמת חרבות ברזל והפילוג המתרחב אשר בא לידי ביטוי לא רק בהפגנות, אלא גם בוויכוחים וגידופים ברשתות החברתיות ואף על דוכן הכנסת. כמו למשל, עד כמה החוק יודע להגן על הקורבן שדיבתו יצאה בפורום כזה או אחר, האם חופש העיתונות נשמר וישנה הגנה מספקת על עיתונאים, והאם נשמר האיזון בין חסינות חברי הכנסת והחופש שלהם להגיד את אשר על ליבם לבין אמירות חסרות אחריות שניתן להגדירן כלשון הרע, ״חוק איסור לשון הרע בישראל נחקק בשנת 1965, בתקופה שבה טכנולוגיה דיגיטלית, רשתות חברתיות ואינטרנט כלל לא היו קיימים. כיום, ברור שיש פער משמעותי בין החוק המקורי לבין האתגרים שהמרחב הדיגיטלי מציב בפנינו", אמרה עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת DUNS 100 בדן אנד ברדסטריט, "המערכת המשפטית מתקשה להדביק את קצב השינויים הטכנולוגיים, במיוחד במקרים של פרסומים דיגיטליים. יחד עם זאת, יש לזכור כי תקשורת חופשית היא אבן יסוד בשמירה על המשטר הדמוקרטי - נקודה שהיא קריטית מתמיד בימים אלה, כאשר מתקיים דיון נוקב על עתיד הדמוקרטיה״.
ההחלטה של חברת דן אנד ברדסטריט לקיים את הפורום בפעם הראשונה יצרה הזדמנות לשיח ממוקד על נושא משמעותי שאחראי על חלק מהשיח הציבורי המתנהל היום בישראל, שלעיתים נראה שהוא יוצא משליטה. נכון, המלחמה והחטופים שעדיין בעזה מייצרים סערת רגשות בקרב אנשים רבים, אולם בדיוק במקום הזה צריכה מדינת חוק לקבוע את גבולות השיח ולמצוא את האיזון בין שמירה על חופש הביטוי ועל ערכי הדמוקרטיה, לבין קביעת עונשים בעלי משקל מרתיע כדי לייצר גבולות שימנעו את הידרדרות החברה למצב כאוטי שבו מתנהל שיח מפלג, מסית ושקרי המתקיים ללא גבולות.
במהלך הפורום עסקו עורכי הדין הבכירים באחריותה של התקשורת, בתופעת אמירות של לשון הרע מצד משתמשים ברשתות החברתיות, במגמות פסיקות הפיצויים בתחום לשון הרע ובשיעור ההוצאות והפיצויים שנפסקים, בהגנה על העיתונות ושמירה על תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה תוך התנהלות אחראית מצד התקשורת, בזכותו של ידוען לשמירה על שמו הטוב, ובעוד מגוון נושאים רלוונטיים לתחום לשון הרע.
בכנס השתתפו: עו"ד - אורי שנהר - שותף - חדד רוט שנהר ושות', משרד עורכי דין| עו"ד - אורון שוורץ - שותף מייסד - שוורץ נרקיס ושות'| עו"ד - אוריין אשכולי יהלום - שותפה - י. מושקט, משרד עורכי דין| עו"ד - אייל וולקןביץ - עורך-דין - אמיר טיטונוביץ, משרד עורכי-דין| עו"ד - אילן בומבך - שותף מייסד - אילן בומבך ושות', משרד עו"ד| עו"ד - אלמוג גיל אור - שותפה, מחלקת הליטיגציה - EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו| עו"ד - אמיר טיטונוביץ - מייסד ובעלים - אמיר טיטונוביץ, משרד עורכי-דין| עו"ד - אפרת אזולאי - עורכת-דין - אמיר טיטונוביץ, משרד עורכי-דין| עו"ד - בן קרפל - מייסד, בעלים ומנהל - בן קרפל ושות', משרד עורכי דין| עו"ד - גיא אופיר - בעלים - גיא אופיר משרד עורכי דין| עו"ד - דור ליאונד - שותף - זאב ליאונד ושות', עורכי דין| עו"ד - דורון קול - שותף, מחלקת ליטיגציה, תקשורת ולשון הרע - פישר (FBC & Co)| עו"ד - זאב ליאונד - מייסד וראש המשרד - זאב ליאונד ושות', עורכי דין, עו"ד יוסי עבאדי, שותף, מיתר עורכי דין, עו"ד - יורם מושקט - מייסד ושותף בכיר - י. מושקט, משרד עורכי דין| עו"ד ונוטריון - יפעת עמית - שותפה מייסדת - בן דוד - עמית משרד עורכי דין| עו"ד - מוטי ארד - שותף, מחלקת תעשייה ורגולציה - גולדפרב גרוס זליגמן| עו"ד - עמית מור - שותף - נשיץ ברנדס אמיר| עו"ד - רז בן-דור - ראש מחלקת ליטיגציה (במשותף) וראש מחלקת לשון הרע - מטרי, מאירי, וכט ושות’, עורכי דין| עו"ד - רינת מודיאנו - עו"ד - חדד רוט שנהר ושות', משרד עורכי דין|
עד כמה החוק עדיין רלוונטי לתקופה הנוכחית?
כאמור, חוק לשון הרע מציין השנה 60 שנה לקיומו ושאלת הרלוונטיות שלו לעידן הנוכחי הועלתה לדיון פעמים רבות, "חוק איסור לשון הרע חוגג 60 שנים בימים אלו, מאז 1965 ועד היום תוקן החוק 10 פעמים בלבד", אמר עו"ד יורם מושקט, מייסד ושותף בכיר, י.מושקט משרד עורכי דין, "גם מן הטעם הזה הגיע העת לבצע שורת תיקונים בחוק כאשר אלו - לטעמי - שלושת התיקונים המרכזיים והדחופים שיש לבצע : העלאת סכום הפיצוי הסטטוטורי, יצירת מנגנון לחשיפת מעוולים אנונימיים וקביעת סכום פיצוי מינימלי ברגע שמוכחת כוונה לפגוע".
עו"ד יפעת עמית, ציינה את החשיבות בהתאמת החוק להתפתחות המואצת בתחום הטכנולוגי, "יש לתקן את חוק איסור לשון הרע באופן שבו יכיל את ההתקדמות הטכנולוגית. נכון לבצע גם תיקון בסעיף החסינות המוחלטת והוספת המילים "לצורך הדיון ובקשר אליו" שהושמטו מסעיף 13 (5) בתיקון לחוק בעבר, נוכח חשיבות השמירה על התבטאויות ענייניות ומכובדות"
עו״ד יוסי עבאדי, שותף, מיתר עורכי דין, התייחס לצורך בעדכון החוק כדי שיתאים לתקופה הנוכחית ופירט מה הם העדכונים המרכזיים הנדרשים בחוק, "חייבים לעדכן את חוק לשון הרע כדי להתמודד עם פייק ניוז קיצוני שמופץ ע"י AI או על ידי גורמים פוליטיים במסגרת קמפיין מתוזמר שמטרתו לפגוע. יש להנמיך את רף ההוכחה של כוונה לפגוע. יש גם להסיר את תקרת הפיצויים לשון הרע כאשר מדובר בשקרים מכוונים".
עו"ד מוטי ארד, שותף, מחלקת תעשייה ורגולציה, גולדפרב גרוס זליגמן, ציין כי, "חוק לשון הרע הקיים משנת 1965, הוא כלי עוצמתי מידי במקרים רבים, כאשר הרף שמעביר את נטל ההוכחה לנתבע נמוך מידי ולכן החוק הפך לכלי משחק בנושאים אזוטריים על כל התבטאות בוועד הבית או בכל פוסט חסר משמעות ברשת. מצד שני, במקרים רציניים עם אמירות הרסניות ופגיעה קשה במוניטין, תביעות מתנהלות במשך שנים ובסופן הפיצוי נמוך. בעניין צווי מניעה בתקשורת, לדעתי אין להם מקום גם כיום מאחר שניתן להדהד כל דבר ועניין ברשתות החברתיות ללא כל מגבלה"
עו"ד אורי שנהר, שותף, חדד רוט שנהר ושות', משרד עורכי דין, התייחס לנושא הכתבות בתקשורת שעלולות לפגוע בשמו הטוב של אדם אך ציין כי יש להפעיל לחץ משפטי כדי למנוע מראש פרסומים פוגעניים, "גם אם יש עליה בשנים האחרונות, הסכומים שפוסקים בתי המשפט בתביעות לשון הרע, לא תואמים את הנזק מפרסומים כאלו. לכן נפגעים צריכים לעשות כל מאמץ – באמצעות אנשי מקצוע המתמחים בעבודה מול אמצעי התקשורת ועורכי הדין שלהם – כדי לצמצם ולפעמים גם למנוע עוד לפני השידור את הפרסומים הפוגעים.
בשנים האחרונות יש הידרדרות חמורה ברמה המקצועית של תוכניות התחקיר באמצעי התקשורת. זה לא באשמתם. המשאבים לכל תוכנית צומצמו והם נאלצים להעסיק תחקירנים זולים ולא מנוסים. הם בונים על כך שהנפגעים לא יתבעו אותם וכך לא תיחשף הרשלנות שלהם בהכנת הכתבות".
עו"ד בן קרפל, מייסד בעלים ומנהל, בן קרפל ושות', משרד עורכי דין, סובר כי הדרך המשפטית הנכונה לשיפור התחום נעוצה בבחירת אנשי המקצוע הנכונים לניהול ההליך המשפטי, "איני סבור שתיקון החוק יפתור בעיות שקיימות בו היום. התיקון שנעשה באמצעות הוספת סעיף 7 א לחוק איסור לשון הרע, של פיצוי ללא הוכחת נזק, יצר אי בהירות ולא הועיל. במקום זאת, יש להקדיש את המשאבים לבחירה של שופטים והעשרתם בתחום המסוים של לשון הרע".
"יש לאפשר ביתר קלות לנהל תביעות נגד חברי כנסת על פרסומים שתכליתם לפגוע"
עורכי הדין הרבו לנתח מבחינה משפטית את נושא חופש הדיבור בתקשורת ומעל בימת הכנסת, "חסינות של חבר כנסת בתחום לשון הרע נועדה במקור להגן על התבטאות ספונטנית, כזו שנעשתה באקראי, בלהט הדיון או באופן חד פעמי. כשההתבטאות אינה אקראית, כשהיא מתוכננת ומכוונת, חוזרת ונשנית – תכלית החסינות אינה מתקיימת ולדעתי אינה יכולה להוות הגנה", אמר עו"ד עמית מור, שותף במחלקת ליטיגציה וראש תחום לשון הרע, נשיץ ברנדס אמיר, "אחת השאלות שעולות היא האם בעידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות ציוץ בטוויטר או פרסום בפייסבוק עומדים בהגדרה של "התבטאות ספונטנית". מאחר שהמחוקק ככל הנראה לא יבצע שינוי בחקיקה שאינו חיזוק החסינות, מצופה מבתי המשפט לפרש באופן מותאם יותר למתרחש ברשתות החברתיות, לשיח הדורסני והקיצוני, לפילוג, לשקרים ולשפה הגסה והפוגענית, ולהסדיר את העניין. כאשר ברור שמדובר בפרסום שהיה לחבר הכנסת זמן להכינו, לנסחו ולברר לגבי אמיתות תוכנו, וכאשר ברור כי תכליתו היא לפגוע – בעוד חבר כנסת אמור להוות דוגמה לציבור - יש לאפשר ביתר קלות לנהל תביעות נגד חברי כנסת על פרסומים כאלה".
עו״ד אילן בומבך, שותף מייסד אילן בומבך ושות׳ משרד עו״ד ציין כי, ״נושא לשון הרע הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר, משום שהוא מגלם את האיזון העדין בין חופש הביטוי לזכותו של אדם לשם טוב. זהו מתח לא פשוט, וההתמודדות המשפטית איתו מורכבת מאוד. ברוב המקרים, אי אפשר להוציא צו מניעה נגד פרסום תחקיר, וזה כמעט תמיד לא מצליח. אני לא מבין אנשים כמו בן גביר שיצא נגד התחקיר של העיתונאי דרוקר והלך לבית המשפט – זה רק מהדהד את התחקיר ומעצים את החשיפה שלו. כשבית המשפט דוחה בקשה לצו מניעה ומאשר את הפרסום, הצופה הסביר מפרש זאת כחותמת כשרות, גם אם אין בכך אמת מוחלטת.
בנושא של תביעות דיבה, חשוב להיזהר מאוד. תביעה כזו עלולה לפגוע בתובע עצמו, ולעיתים עדיף להימנע ממנה. כפי שאמר פעם זאב סגל המנוח: 'תזכיר לי, אני קראתי עליך בעיתון, אבל מה זה היה? אתה גנבת או שגנבו ממך?' יש מצבים שבהם כדאי לשקול פעולה משפטית – כמו במקרה של פרסום שקרי לחלוטין, שמופץ באופן נרחב וללא חשש נוסף להדהוד. במצבים כאלה, תביעת פיצויים עשויה להיות רלוונטית, אבל כאן טמונה הבעיה - בארץ, הפיצויים שפוסקים אינם ריאליים ולא מכסים את הנזק שנגרם. גם ההוצאות המשפטיות גבוהות מאוד, כך שבסופו של דבר, זהו כלי שדורש זהירות רבה מאוד״.
עו״ד גיא אופיר, בעלים גיא אופיר משרד עו״ד התייחס לנושא צווי המניעה של פרסום תקשורתי, ״צווי מניעה הם לא כלי פרקטי, ואני חושב שיש צורך בסטנדרטיזציה של מה התקשורת נדרשת להציג במסגרת תחקיר. התגובות שאנחנו מוסרים כמעט תמיד נחתכות ומצומצמות, ואף פעם לא מוצגות במלואן. אם תחקיר על אדם נמשך 18 דקות, זה רק הוגן להקדיש לפחות 3 דקות לתגובה מלאה ומכבדת מצידו. עם זאת, אני כן רואה שתחקירים עוברים עידון מסוים כאשר פונים אל גופי התקשורת בצורה נכונה וללא איום בצווי מניעה. במקום זאת, כאשר יש פגיעה בפרטיות, ניתן לבסס את המקרה ולהגיש בקשה לצו מניעה זמני – מה שעשוי להצליח במקרים מסוימים״.
עו"ד אלמוג גיל אור, שותפה, מחלקת הליטיגציה EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, התייחסה להגנה על פרסומים עיתונאיים כלפי אנשי ציבור ועל הצורך בהקפדה וביקורת בנוגע לתביעות השתקה, "בישראל של היום קיימת חשיבות עליונה לביקורת על פעילותם, התנהלותם ותפקודם של אנשי ציבור. במשטר דמוקרטי נבחרי ציבור ונושאי משרות שלטוניות חייבים דין וחשבון לציבור ועליהם להיות כפופים לביקורת ציבורית. בהתאם, פרסומים על אישי ציבור הם בעלי חשיבות עליונה ויש לעודדם בין היתר על ידי הרחבת ההגנות הרלוונטיות מפני לשון הרע ועמידה על יישומן המלא על ידי בתי המשפט – כמו הגנת הבעת דעה על אישי ציבור בתפקיד ציבורי וכן הגנת העיתונאות האחראית. במקביל, בתי המשפט צריכים להתייחס באופן ביקורתי מאוד לתביעות השתקה המגישים אישי ציבור".
עו"ד זאב ליאונד, מייסד וראש המשרד זאב ליאונד ושות', עורכי דין, התייחס להתנהלות העיתונאים ברשתות החברתיות, "עיתונאים בימינו נדרשים מטבע תפקידם להגיב למתרחש גם ברשתות החברתיות, לאחר שאלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהזירה התקשורתית. כאשר הם נתבעים בלשון הרע על פרסומים עצמאיים בפלטפורמה הזו, פעמים רבות הם חסרים את המימון מאת המו"ל. במקרים שכאלה נוצר לרוב מצב בעייתי, שבו אפילו אם העיתונאי שנתבע מצליח לזכות בכל התביעות שהוגשו נגדו, הוא עדיין יצא בחסרון כיס, כי ההוצאות שנפסקות לטובת הנתבע אינן מכסות ולו מחצית מההוצאות ושכר הטרחה שהוא נדרש לשלם כדי לנהל את התיק בהצלחה ולהדוף את התביעה. מדובר בתופעה לא הגיונית ולא נכונה, אשר מייצרת תמריצים להגשת תביעות סרק. חייב להיות שינוי בגובה ההוצאות שנפסקות לנתבעים אשר מצליחים להדוף תביעות".
עו"ד דור ליאונד, שותף, זאב ליאונד ושות׳, הצטרף לדברים והצביע על הפגיעה בחופש הביטוי בצל המלחמה ועל הסכנות הטמונות בכך, ״יש תהליך מדאיג של ניסיון לפגוע בחופש הביטוי בצל המלחמה. הדבר מתבטא בין היתר בקידום תקנות תעמולה תבוסתנית על ידי שר התקשורת, אשר מנסה ליטול לעצמו את הסמכות לקבוע איזה ביטוי יהיה אסור בחוק, ואף יוביל למעצר לפי שיקול דעת השר לביטחון לאומי. מדובר בסכנה ממשית לדמוקרטיה, ואסור להסכים לכך".
