בניגוד לסמוטריץ', גם שוק ההון רוצה את עסקת החטופים
בניגוד לסמוטריץ', גם שוק ההון רוצה את עסקת החטופים
שר האוצר, על תקן "הימין שמימין", מתנגד לעסקת החטופים, אבל הכלכלה לא מחכה לו. השקל כבר מתחזק, ופרמיית הסיכון של ישראל יורדת. וזו לא פעם ראשונה שהוא מפסיד בוויכוח עם השווקים: בעבר טען כי ה"רפורמה" המשפטית "טובה לכלכלה"
1. עסקת החטופים טובה לכלכלה, ככה לפחות בטוחים השווקים הפיננסיים. ככל שהדיבורים על העסקה החלו להישמע מבוססים יותר ויותר כך השקל התחזק, פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת, ושוק ההון המקומי נסגר בעליות שערים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כידוע התנגד לעסקה בכובעו כ"מר ביטחון של הימין שמימין לנתניהו", אבל גם הוא, כמו כל אזרחי ישראל, ירוויח מהפירות הכלכליים של עסקת החטופים. ואפשר להיות בטוחים שכשיתפרסמו הנתונים הכלכליים המעודדים של הרבעון הראשון של 2025, סמוטריץ' לא יהסס לזקוף זאת לזכות "מדיניותו הכלכלית", אז כדאי לציין מראש: הנתונים החיוביים שיבואו, בתקווה שכך יהיה, יהיו תוצר של עסקת חטופים, והנתונים יהיו טובים יותר אם העסקה תהפוך לסיום המלחמה.
כלכלנים ואנשי שוק ההון אינם מומחי ביטחון, אבל הם רואים בעין חיובית אופציה של עסקת חטופים וסיום המלחמה, והם שמים את הכסף שלהם על זה. הסיבה לכך היא שאנשי שוק הון מעדיפים יציבות על פני חוסר ודאות, והם מעריכים כי אם ממשלת ישראל, ועוד ימנית, הסכימה לעסקה, הרי שהסיכונים הביטחוניים העתידיים שייגזרו ממנה הם כאלו שניתן לנהל. אגב, זו אינה הפעם הראשונה שסמוטריץ' מתווכח עם הסנטימנט של השווקים: כשהשווקים הגיבו בעצבנות רבה לאירועי הרפורמה המשטרית, סמוטריץ' טען כי הכלכלנים אינם מומחים למשפט חוקתי, ולדעתו בעתיד הרחוק יתגלה כי הרפורמה בכלל "טובה לכלכלה".
העסקה נחתמה, והדיון בה כבר נמצא מאחורינו, אך ההשפעות החיוביות שלה על הכלכלה עוד לפנינו. ההשלכה המיידית היא התחזקות של השקל. ההתחזקות השקל עשויה לעצור את התייקרות המוצרים המיובאים, ואולי אף להוזילם. כמו כן ירידה בקצב עליית המחירים (אינפלציה) עשויה לסייע לבנק ישראל להוריד בשלב מוקדם יותר את הריבית, אולי אפילו עוד לפני המחצית השנייה של 2025.
השפעה כלכלית נוספת של עסקת חטופים היא ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, שאולי תגיע בתוך מספר חודשים לרמה הקרובה לזו של ערב המלחמה. המשמעות של התפתחות כזו היא שהחוב שישראל תגייס יהיה זול יותר, כלומר הריבית שהיא תשלם עליו תהיה נמוכה יותר ממה שמתוכנן כעת, ויתפנה כסף הגדלת הוצאות אזרחיות, לצמצום הגירעון או להפחתת מסים. אבל חשוב מכך, כשפרמיית הסיכון יורדת, ההשקעות הזרות גדלות. אחת מהפגיעות המשמעותיות שהמשק הישראלי חווה בעקבות המלחמה היתה ירידה בהשקעות. נכון לרבעון השלישי של 2024, רמת ההשקעות במשק היתה נמוכה בכ־11% מזו שלפני המלחמה.
בשורה התחתונה, עסקת החטופים מגדילה את הסבירות שיתממשו תחזיות הצמיחה האופטימיות ל־2025 של בנק ישראל ושל משרד האוצר, 4% ו־4.3% בהתאמה. זאת בהשוואה לגופים בינלאומיים רבים שהנפיקו תחזיות פסימיות בהרבה. קרן המטבע מעריכה שהתוצר יצמח ב־2.7%, ומודי'ס אף העריכה שהתוצר ב־2025 יצמח ב־1.5% בלבד. אם העסקה תתקדם, ובמיוחד אם המלחמה לא תחודש באופן מסיבי, ככל הנראה נצפה בהעלאות של תחזיות הצמיחה הללו, ואולי אף העלאת דירוג, ואף יש סיכוי שההתאוששות תהיה מהירה מזו שצפו באוצר ובבנק ישראל.
2 התלמוד קובע (ראש השנה ד) כי "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור", כלומר גם אם המטרה בדאגה לחלש היא אגואיסטית, הרי שאנו מסתכלים על המעשה בצורה חיובית ומגדירים את "הנותן" כצדיק גמור. הקביעה התלמודית הזו היא דרך טובה לשקף את התמיכה החרדית בעסקת החטופים. החרדים תמכו בעסקת החטופים לאורך כל הדרך בשל שתי סיבות מהותיות. הסיבה הראשונה היא התארכות המלחמה, שמקשה מאוד על החרדים לחוקק חוק המאפשר השתמטות. התפיסה החרדית היא, ובצדק, שככל שיחלוף הזמן מהמלחמה, ומספר המגויסים והנופלים יקטן, יהיה להם קל להם בהרבה לחוקק "חוק מאפשר השתמטות" תחת הכותרת "חוק גיוס".
הסיבה השנייה גם היא קשורה לגיוס. לחרדים לא היתה אפשרות מהותית להתנגד לעסקת חטופים, שכן התנגדות לעסקת חטופים משמעותה המשך הלחימה. וכשילדיך לא מתגייסים, משמעות ההתעקשות על המשך לחימה היא להגיד באופן פומבי וציבורי ש"ילדים של אחרים" ישלמו את המחיר, והפוליטיקאים החרדים משתדלים שלא לתסכל את הציבור החילוני והציוני־דתי ללא מטרה מגזרית קונקרטית.
למרות כל אלו, נוכל להגיד בפרפרזה על הגמרא כי "התומך בעסקת חטופים בשביל שיחיו בניי (לא יתגייסו) הרי זה צדיק גמור", שכן בסופו של דבר, למרות המניעים הפוליטיים, הם תרמו תרומה מרכזית ביציאת העסקה לפועל.
עם זאת, אף ששחרור החטופים וסיום המלחמה מקילים על החרדים להשיג חוק השתמטות, הרי שפתרון סוגיית החטופים מעלה את סוגיית גיוס החרדים לראש סדר היום הציבורי. בשנה וחצי האחרונות הסוגיה הבוערת מכל היתה החטופים, היא תמיד נכחה ברקע. לכן יהיה מעניין לראות אם האנרגיות הציבוריות שהושקעו בקריאות לקידום עסקת חטופים יוסטו לסוגיית גיוס החרדים, או שמא פתרון סוגיית החטופים יהיה אות הסיום של המחאות הציבוריות בישראל מאז שהחלו בראשית 2023. ימים יגידו.
