עימות לילי בין השר לשופט. לוין: לדחות את המינוי. עמית: לא אכנע למסע ההכפשות
עימות לילי בין השר לשופט. לוין: לדחות את המינוי. עמית: לא אכנע למסע ההכפשות
שר המשפטים יריב לוין ומ"מ נשיא ביהמ"ש העליון השופט יצחק עמית בעימות חזיתי לאחר עוד פרסום והפעם בפרשת נבחרת הדירקטורים של אמסלם. טענה לניגוד עניינים של השופט כלפי אחיו
"אין בכוונתי להיכנע למסע ההכפשות המאורגן המתנהל כלפי בתקופה האחרונה, שכל תכליתו לסכל את מינויי לנשיא בית המשפט העליון ולפגוע באמון הציבור ברשות השופטת. זוהי מטרה שסומנה מראש. מועמדותי בעינה עומדת", כותב מ"מ מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לשר המשפטים יריב לוין שכתב לו אתמול בערב לאחר הפרסום של עמית סגל בחדשות 12: "צבר התיקים כאמור (אין תיקים, יש פרסומים בתקשורת – מ"ג) מצביע לכאורה על דפוס התנהלות קבוע של ישיבה בתיקים בהם מתקיים ניגוד עניינים, או בהם ישנה מראית עין קשה של ניגוד עניינים. במצב שנוצר, טובתה של מערכת המשפט והצורך להבטיח אמון מינימלי של הציבור בה, מחייבים כי כלל הטענות תבדקנה במלואן, טרם שיושלם הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון. לא יעלה על הדעת שהדברים יתנהלו אחרת".
אובססיית השנאה של יריב לוין לשופט יצחק עמית חוצה כל קו של סבירות והיגיון תוך שימוש מסיבי בתקשורת שניתן לכנותה כמקורבת לממשלת ההפיכה המשטרית. הממשלה שהכריזה מלחמת חורמה על מינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון. וזאת, באמצעות סיפורים שגרעינם העובדתי נכון, אבל מוצמדת להם פרשנות משחירה ש"מחייבת" בדיקה שמשמעותה משולשת: ראשית, דחיית, עיכוב ואולי מניעת המינוי; שנית, התרת דמו של השופט בקרב ציבור שמוחו נשטף להאמין שמדובר באדם מושחת במיוחד; ושלישית, על הדרך, עוד צעד בערעור הלגיטימציה והאמון במערכת המשפט.
ומהו הסיפור? הפעם הוא אכן נטוע בלב ליבה של שחיתות, אבל שחיתות פוליטית של השר דוד אמסלם. מדובר בהחלטתו לבטל את "נבחרת הדירקטורים" על מנת להפקיע את המינויים בחברות הממשלתיות לטובת מקורבי השלטון, המפלגה והחברים של אמסלם. נבחרת הדירקטורים הוקמה על מנת לטייב ולשפר את פעילותן של החברות על ידי המרת המינויים הפוליטיים במינויים מקצועיים. מהלך מועיל וחיובי שגם הוכיח את עצמו בעליית הרווחיות של החברות. הפגם היחיד שדבק בו הוא זהות יוזמו – שר האוצר יאיר לפיד. את הפגם הזה החליט אמסלם "לתקן".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמשנה לעניינים ציבוריים דינה זילבר התנגדו בתוקף. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדצמבר 2020 וציטטה ממכתבו של השר אמסלם למנהל רשות החברות הממשלתיות: "אבקשך להתעלם מחוות הדעת ההזויה של הגב' דינה זילבר בגיבוי מנדלבליט, שכידוע אינם מעל החוק, ולמרות זאת ממשיכים עם ההתנהלות הבריונית שלהם ודורשים להנציח את הנבחרת הצפונבונית האליטיסטית של 'יש עתיד'". אגב, לפני שמגלגלים את ניגוד העניינים למגרש של עמית - אם יש כאן ניגוד עניינים, נגוע בו השר אמסלם שמבקש לחלק למקורביו את תפקידי הדירקטורים והמנהלים בחברות הממשלתיות
השופט עמית שישב כשופט תורן עשה את הדבר היחיד שמתבקש ומתחייב – הוציא צו ביניים נגד החלטת אמסלם שמנוגדת לעמדת הייעוץ המשפטי, והעביר את הדיון להרכב שהוא עצמו כלל לא נכלל בו. נכון, אחיו שימש כדירקטור אבל ההחלטה כאן היא מוסדית-עקרונית וממילא לא הייתה לה השפעה עליו. האח כיהן כדירקטור בחברה ממשלתית וכהונתו עמדה להסתיים ביולי 2021. אם חשב האח להציג שוב את מועמדותו ל"נבחרת", ממילא היה עליו לעבור את כל התהליך מהתחלה. בכל מקרה, הבג"ץ לא הספיק להכריע בעתירה בגלל הבחירות שסיימו את חייהן של הכנסת והממשלה.
זהו ניגוד העניינים החדש שהתגלה. החלטה טבעית ומתבקשת של שופט תורן שעומדת בכל כללי הפסלות והמניעות, אבל כן – אפשר לדלות ממנה ניגוד עניינים, לפחות כזה ש"חייב להיבדק". תחנת בדיקה זו מצטרפת לקודמותיה, עסקת הקומבינציה והפינוי-בינוי, סיפור השם גולדפריינד שהופיע במסמכי היזם, כתב האישום של עיריית תל אביב ועוד.
כאשר המשטרה מודיעה, כפי שכבר הודיעה ביחס לסיפור הפינוי-בינוי, שאין כל עילה לחקירה פלילית נותר רק מנגנון בדיקה אחת – הוועדה לבחירת שופטים. כפי שהורה בג"ץ – חבריה יבחנו את ה"הסתייגויות" אל מול תשובות השופט עמית ויחליטו. שר המשפטים לוין דורש "בדיקה מקיפה ומתן תשובות מלאות לוועדה הבוחרת ולציבור כולו טרם הבחירה". לכן, עליו למהר ולכנס את הוועדה מיידית כדי לדון. תסמכו עליו שיידע למסמס ולמרוח את "הבדיקה המקפת".
הבחירה לנשיא העליון, לפי צו בג"ץ (שהשר לוין כופר בחוקיותו) נועדה ל-16 בינואר ונדחתה בהחלטת בג"ץ בעשרה ימים , ליום ראשון הקרוב כדי למצות את בדיקת סיפור הפינוי-בינוי. ומה עכשיו? האם היא תידחה שוב כדי שייבדק סיפור נבחרת הדירקטורים? הגיע הזמן שהוועדה לבחירת שופטים תיקח את החוק לידיה, במובן החוקי הנכון של הביטוי, ותשים קץ למאמצי הסיכול וההתנקשות הנמשכים של לוין ומשרתיו בתקשורת.
(גילוי נאות: הח"מ נתבע דיבה, ביחד עם עוד כ-15 כלי תקשורת, בידי השר אמסלם).
