ניתוח
אמסלם לוחץ, כ"ץ מתנגד – והדירקטורים בתע"א מתקשים להכריע
השר האחראי על רשות החברות דודי אמסלם מקדם בנמרצות את מינויו של גלעד ארדן ליו"ר התעשייה האווירית ואילו שר הביטחון ישראל כ"ץ מתנגד בתוקף. בעוד שבוע וחצי הדירקטוריון יצטרך להכריע. עד אז כ"ץ עשוי להעמיד מועמד מטעמו, כמו למשל הדירקטור פרופ' גבי סרוסי שיש לו ניסיון בתעשיות הביטחוניות
למגינת לבו של מנהל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון, הדירקטוריון של התעשייה האווירית נמנע גם בישיבתו האחרונה מבחירת יו"ר קבוע לחברה. אזהרותיו לדירקטורים כי השתהותם בבחירת יו"ר זה כשלושה חודשים חושפת את התעשייה האווירית לסנקציות מצד רשות ניירות ערך, בהיותה חברה שסוחרת באיגרות חוב, לא הועילו. גם לא איומיו שאם לא יעשו כן יפעל להדחתם.
הדירקטורים הרגישו נדחקים לפינה כאשר השר שאחראי על רשות החברות דודי אמסלם מקדם בנמרצות את מינויו של גלעד ארדן, בעבר שגריר ישראל באו"ם ומבכירי הליכוד, ואילו שר הביטחון ישראל כ"ץ מתנגד למהלך בתוקף - בשל מאבקי כוח פנימיים בליכוד.
התפנית שיכולה לחלץ את התעשייה האווירית מהפלונטר שאליו הכניסו אותה שרי הליכוד המתקוטטים באה כשהדירקטור פרופ' גבי סרוסי הציע לתפקיד היו"ר את עצמו. מאז שהיו"ר הקודם עמיר פרץ סיים את כהונתו, סרוסי נבחר בפתחה של כל ישיבת דירקטוריון ליו"ר התורן שמנהל אותה. כך היה גם בישיבה שהתקיימה ביום רביעי בניסיון למצוא מוצא למשבר. ואז הדירקטורים התחילו להתפתל ולדון ארוכות בשאלה אם מעמדו של סרוסי בדירקטוריון זהה לזה של ארדן, שהצטרף אליו לאחר שקיבל באוקטובר האחרון את אישור הוועדה למינויים בכירים בחברות הממשלתיות בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן.
לאלה מהדירקטורים ששאלו, התברר כי חרף אישור ועדת דותן אין לארדן יתרון יחסי כלשהו על סרוסי. שניהם דירקטורים במשקל שווה. אם הדירקטוריון היה נעתר להפצרות של אמסלם ושל רשות החברות ובוחר בארדן, הוא ממילא היה שב אל הוועדה שתבחן את התאמתו לתפקיד היו"ר. כעת חברי הדירקטוריון ממתינים לחוות דעת משפטיות בנושא. ייתכן שגם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תתבקש לומר את דברה לקראת הכרעת הדירקטורים שמתוכננת לישיבה הבאה בעוד שבוע וחצי.
פוליטיקאי או איש מקצוע?
הכהונה של סרוסי (66) כדירקטור בתע"א החלה ב־2022 והוא יסיים אותה ביולי הקרוב. החוק מאפשר את הארכתה בשלוש שנים נוספות. הפעם הראשונה שהוא נבחר לדירקטוריון היתה באוקטובר 2014 וכהונתו נמשכה עד 2017. בתפקידו הנוכחי כדירקטור הוא חבר בוועדת הביקורת, בוועדה לבחינת הדו"חות הכספיים ובוועדת התגמול.
בכירים בתעשיות הביטחוניות אמרו לכלכליסט כי מינויו של סרוסי ליו"ר עדיף על פני זה של ארדן, שיהיה מינוי פוליטי לכל דבר ועניין. שכן ארדן הוא בכיר בליכוד שמועמדותו קודמה בידי אמסלם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
תומכיו של ארדן טוענים כי בפועלו כשגריר באו"ם הוא רקם מערכות יחסים בארה"ב, כך שבכוחו לקדם אינטרסים של התע"א בה. עם זאת, בארה"ב כבר מכירים היטב את תע"א ואין מדובר בשוק חדש שהיא זקוקה שמישהו יפתח לה דלת שעד כה התקשתה בפתיחתה. הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים עובדת עם אנשיה כתף אל כתף. פעילותה מוכרת היטב בקרב ראשי ענקיות הנשק.
לעומת ארדן, פוליטיקאי שהשיטה הנהוגה מנסה לסדר לו ג'וב בכיר ויוקרתי כתחנה בדרך להתמודדות עתידית על ראשות הממשלה, היתרון של פרופ' סרוסי הוא בהיותו איש מקצוע, שנחשב בשר מבשרה של התעשייה הביטחונית בארץ. עברו של סרוסי כולל 17 שנות עבודה באלאופ, חברה בת של המתחרה המרכזית של תע"א, אלביט מערכות. הוא היה המדען הראשי של החברה, הוביל את קבוצת הפיתוח של מערכות אינפרא־אדום מתקדמות, התקדם לדרג סמנכ"ל וניהל את חטיבת המודיעין החזותי אוויר וחלל שפיתוחיה כוללים את המצלמות של לווייני הביון הישראליים מסדרת אופק. הוא גם היה מעורב בפיתוח חיישנים המשמשים את ראשי הקרב של טילי החץ שהיא פתחה ומייצרת.
סרוסי הוא מומחה לננו־טכנולוגיה ביחידה להנדסה אלקטרו אופטית באוניברסיטת בן גוריון שבה הוא חבר סגל. כשהחל את לימודיו בה הוא התמקד בהנדסה גרעינית, שאף להיות בצוות חלוצי שיקים תחנת כוח גרעינית בישראל. כבר לפני ארבעה עשורים הוא היטיב להבין שמיזם כזה לא יצא לפועל, מסיבות רבות, ופנה ללימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב. את התמחותו בתחום גלאי אינפרא־אדום הוא עשה במחלקה לפיסיקה במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. את הפוסט דוקטורט שלו עשה במעבדות BELL של AT&T בניו ג'רזי ובסוכנות החלל האמריקאית נאס"א בקליפורניה.
"הוא מהמילייה הביטחוני, מכיר היטב את התעשייה האווירית ואת האתגרים שמעסיקים אותה בהיותה חברה ביטחונית שמחד פועלת בשווקים תחרותיים קשים ומאידך נמצאת תחת כללי רגולציה מכבידים בהיותה חברה בבעלות ממשלתית מלאה", אמר בכיר ביטחוני.
סגן הסמנכ"ל המקורב הודח
אין זו הפעם הראשונה שמינויו של יו"ר תע"א נקלע לסבך של שיקולים פוליטיים ונשאב לסאגה ארוכה. במשך כשנה, בין אמצע 2016 לאמצע 2017, היא פעלה בלי יו"ר קבוע, כששר הביטחון באותה עת אביגדור ליברמן ניסה למנות את מקורבו יאיר שמיר שהיה לפני כן שר החקלאות מטעם מפלגתו, ישראל ביתנו. המינוי המתוכנן עלה על שרטון כשוועדת המינויים פסלה אותו אף שכמה שנים לפני כן הוא כבר כיהן בתפקיד. המינוי נפסל כשהתברר שבכהונתו הראשונה בראשות תע"א הוא התנהל תוך ניגוד עניינים, כשקידם שיתופי פעולה שלה עם חברת דאסו הצרפתית שהיתה מהמשקיעות בקרן קטליסט שבבעלותו.
באותו זמן עלה שמו של סרוסי כמועמד אפשרי לתפקיד, אך לא היתה לו מוטיבציה רבה לקבל את התפקיד והאפשרות התמסמסה. הסאגה ההיא הסתיימה כששמיר הסיר את מועמדותו ובמקומו מונה הראל לוקר, שהיה קודם לכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכיום יו"ר פז.
לפניו כיהנו באותו התפקיד מנהלים מנוסים במשק ויוצאי צבא בכירים, לא פוליטיקאים בדימוס או כאלה שבאים להסתדר עד הסידור הגדול הבא. כיהנו שם רפי מאור, שלפני כן היה נשיא ומנכ"ל אינדיגו, סגן נשיא בכיר ב־HP וניהל את ECI טלקום; דב בהרב שניהל קודם את אמדוקס; האלוף (במיל') אביגדור (ינוש) בן גל; מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף (במיל') דוד עברי ואחרים.
הפוליטיזציה לא פוסחת גם על חברה ביטחונית ממשלתית אחרת, רפאל, שבה היו"ר הוא יובל שטייניץ שהיה מראשי הליכוד ושאחד הדירקטורים בה הוא פרופ' אלון פיקרסקי, כירורג בכיר בהדסה עין כרם. פיקרסקי קודם אל הדירקטוריון בידי אמסלם, בהיותו קבלן ביצוע של ראש הממשלה נתניהו. המנתח מהדסה ניהל את ניתוח הבקע שלו ואת הניתוח להוצאת התוספתן של רעייתו שרה.
המתקפה של אמסלם על כ"ץ כללה גם טענות על סירובו לאשר את הארכת כהונתה בדירקטוריון רפאל של אסתי מצא־רום, בתו של השר והח"כ המנוח מהליכוד יהושע מצא, אף שסיימה שתי תקופות כהונה כדירקטורית, בסך הכל שש שנים ותקופת כהונה שלישית ניתנת בנסיבות חריגות בלבד. עוד לפני כן מצא־רום היתה דירקטורית בתעשייה הצבאית (תעש). האופן שבו אמסלם הציג אותה עשה לה עוול, כאילו כל כישוריה הם רק בהיותה בתו של איש ליכוד, "בשר מבשרה של המפלגה", כהגדרתו.
למגמה כזאת יש אפקט מזיק, בייחוד בחברות מקצועיות שעוסקות בליבת העשייה הביטחונית והימשכותה עלולה להיות הרסנית. ביטוי לנזק כזה התקבל אך באחרונה, כשהנהלת תע"א הדיחה את שי גל, סגן סמנכ"ל לתקשורת וקשרי ממשל שקודם בידי היו"ר הקודם פרץ בהיותו מקורבו. פרטים שעולים מההתדיינות המשפטית שבאה בעקבות כך מעלים שאלות נוקבות על מקצועיות המינוי שמומן על חשבון כספי ציבור, משכורת חודשית של 50–60 אלף שקל בחודש, אגב חשיפת עובדה מביכה כי נתפס ישן על ספה באמצע תערוכה ביטחונית בחו"ל, עישן במשרדו והתחמק מהשלמת התהליכים לקבלת סיווג ביטחוני. הביזאריות של הנסיבות במקרה זה לוכדת, באופן טבעי, את הקשב התקשורתי אך אין מדובר במקרה בודד, שכן בחברה נעשו באותה תקופה התקשרויות ומינויים נוספים על בסיס קירבה אישית.
עד כינוס דירקטוריון תע"א בעוד שבוע וחצי יכולים לקרות הרבה דברים. כ"ץ, שלטענתו בפנייה שעשה לדירקטורים בבקשה שימנעו מבחירת יו"ר בנימוק שלא מצא פנאי לעסוק בנושא בשל היותו שר ביטחון בתקופת מלחמה, עשוי להעמיד מטעמו מועמד ולסבך את התמונה עוד יותר. ברקע עומדת הצהרתו של אמסלם בשבוע שעבר בכנסת כי ארדן ימונה ליו"ר תע"א על אפו וחמתו של כ"ץ.
