ועדת הכלכלה אישרה: משרד החקלאות יעניק ההיתרים להצבת כוורות - במקום מועצת הדבש
ועדת הכלכלה אישרה: משרד החקלאות יעניק ההיתרים להצבת כוורות - במקום מועצת הדבש
לפי משרד החקלאות, החוק שאישרה ועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית יעודד כניסת דבוראים חדשים לענף. המועצה כבר לא תשמש רגולטור, אך יוותרו לה סמכויות בתחום ההאבקה. ארגוני הסביבה מזהירים מפגיעה במערכות האקולוגיות
ועדת הכלכלה אישרה היום (ב׳) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתסדיר הצבת כוורות האבקה וייצור דבש, ותעביר את סמכויות האסדרה בתחום ממועצת הדבש למשרד החקלאות. למרות שהמועצה כבר לא תשמש רגולטור, יוותרו לה סמכויות בתחום ההאבקה, היא תמנה נציג מטעמה כמשקיף בוועדת ההיתרים, ואף תוכל לגבות היטל מהדבוראים. לפי משרד החקלאות, ההצעה החדשה תעודד כניסת דבוראים חדשים לענף, שעה שהיום היקף השטחים המתאימים לרעיית דבורים מוגבל, בשל הצמצום בהיקף השטחים הפתוחים. בארגוני הסביבה מזהירים כי הצעת החוק אשר עשויה להרחיב את פריסת כוורות הדבש בישראל, עלולה לפגוע במערכות האקולוגיות המקומיות.
הצעת החוק עוסקת בהקצאת היתרים להצבת כוורות, ווידוא שיש די מזון לכל הדבורים מחד גיסא, ודי נקודות הצבה מאידך גיסא. עד היום, הרגולציה בענף נעשתה על ידי מועצת האבקה ודבש (חל"צ), שחברים בה נציגי הממשלה, ארגוני חקלאים והתנועות המיישבות, וכן נציגי צרכנים ומשווקים. לפי ההצעה שתובא בקרוב לאישור המליאה, סמכויות אסדרת הענף יועברו ממועצת הדבש למשרד החקלאות. המשמעות: האבקה היא תנאי לקיום חקלאות, וכעת חלוקת ההיתרים יוצאת מחברה פרטית שיושבים בה בעלי עניין, וחוזרת למדינה. הוועדה שמחלקת את ההיתרים להצבת כוורות תכלול שני עובדי משרד החקלאות וביטחון המזון, שאחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום ואחד מהם יהיה יו"ר הוועדה. בנוסף יהיו חברים בה נציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר או בעל השכלה בתחום.
מועצת הדבש עדיין תשמור על אחיזה בעמדת כוח: חברי ועדת הכלכלה החליטו כי השר ימנה נציג של מועצת הדבש שתוכל להפוך לתאגיד מוכר, למשקיף בוועדה. אותה ועדה היא זו שתהיה מוסמכת לתת את האישורים לדבוראים להציב כוורות. בהתאם להערות הוועדה, אושר כי מתן במתן ההיתרים תצטרך הוועדה "לקחת בחשבון" גם את הריכוזיות בענף (ענף הדבש מגלגל כיום כ-180 מיליון שקל בשנה, כשכ-55% מהשוק נשלט על ידי שטראוס, בעלת המותג ״יד מרדכי״).
עד היום המועצה חילקה את ההיתרים בתמורה לתשלום אגרות, מה שמימן את פעילות מועצת הדבש, אך לאחר חקיקת החוק ההיתרים יינתנו ע"י משרד החקלאות. למרות זאת, המועצה (אשר עוסקת בין היתר גם בבדיקת איכות הדבש ע"י דגימות ובדיקות, קשר עם גורמים מקבילים בעולם, קיום ימי עיון למגדלים והפצת מידע ועוד), תוכל להוסיף ולגבות אגרות. כעת הנושא יעבור לחזקת שר החקלאות, אשר יקבע בתקנות באישור ועדת הכלכלה את גובה ההיטל. עד אשר יוגשו אותן תקנות, גובה ההיטל יפחת – בעל היתר להצבת כוורת ישלם למועצה היטל שנתי בסך 30 שקל עבור כל כוורת (לעומת 45 שקל היום). כדי להבטיח את המשך פעילותה של מועצת הדבש, הוועדה קבעה כי מעתה המועצה תתפקד כחברה לתועלת הציבור, תפעל לייעול הטיפול בכוורת, תעביר מידע לוועדת ההיתרים, וכי השר יוכל להחליט כי היא גם תעניק לה שירותים.
סמנכ"ל משרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, הסביר כי בעקבות הדיונים הוחלט להוסיף סעיף לפיו מי שיציב כוורות להאבקה לא יצרך לקבל היתר מראש מוועדת ההיתרים, אם עמד במספר תנאים ובהם הדרישה שהוא יהיה דבוראי המחזיק כוורות כדין והוא לא מציב כוורות מעל למספר המותר לו. הוועדה אף החליטה להשוות את המצב בישראל לזה המתקיים במדינות המערב ובמקומות רבים בעולם, וכדי לדאוג לאיכות הדבש ולהאבקה נוסף להצעה סעיף לפיו בתקופת אגירת הדבש אסור יהיה לדבוראים להאכיל את הדבורים בסוכר (בכדי להבטיח שהדבש המופק מרעיית דבורים ומשווק לצרכן, יהיה דבש אמיתי שיוצר על ידי הדבורים מאגירת צוף מהצומח בלבד).
דבורת הדבש מדיחה את דבורת הבר, הקריטית למערכות האקולוגיות
הצעת החוק מתייחסת להרחבת פריסת כוורות דבש המשמשות לצרכים חקלאיים. המאביקה הטבעית של השדות החקלאיים, היא דבורת הדבש, המטופחת על ידי בני האדם לצרכים אלו. אלא שלמרות חשיבותה למערכות המזון האנושיות, דבורת הדבש דווקא פוגעת במערכות האקולוגיות – שכן היא מדיחה מהאזור את דבורת הבר, שלא מייצרת דבש – אך בעלת חשיבות רבה למערכות האקולוגיות, ומשמשת מאביקה חרוצה של צמחי בר. בין היתר, מחקרים מצאו העברת מחלות מדבורי הדבש לדבורי הבר, דחיקה של דבורי בר מהאזור בשל תחרות עם דבורי הדבש, הפרעה של דבורי הדבש לרביית דבורי הבר, ועוד. מחקרים רבים אף זיהו ירידה במגוון הדבורים הטבעי באזור כוורות דבורי דבש (כך למשל, בדרום צרפת יש ירידה של 55% בשכיחות דבורי הבר במרחק של עד 900 מטרים מנקודת כוורות, וירידה של 50% בהצלחת דבורי הבר לאסוף מזון במרחק של 600 מ׳ מהכוורות).
עושר מיני דבורי הבר בישראל יוצא דופן ברמה עולמית – 1,100 מינים נמצאים באזור, רבים מהם יחודיים לישראל. הגנתן תאפשר שגשוג של המערכות האקולוגיות בארץ, שכן הן הכרחיות להאבקה טבעית. בניגוד לבקר, לא ניתן לנהל את דבורי הדבש באמצעות גידור, ולכן שיקולים אקולוגיים בעת הצבת נקודות של כוורות הם קריטיים. החברה להגנת הטבע דרשה לצורך כך הוספת נציג לרשות הטבע והגנים בוועדת ההיתרים, אולם הדרישה לא התקבלה. עוד דרשו יצירת חיץ של ק״מ בין נקודות מרעה (לייצור דבש ולשירות האבקה ובין שמורות טבע רגישות, כדי לצמצם את ההשפעה השלילית של הכוורות על דבורי הבר בשמורות, ולהחריג את שמורות הטבע והגנים הלאומיים (וק״מ סביבם) מסעיף הפטור מהיתר הצבה, ולהתנות את הפטור באישור רשות הטבע והגנים. גם דרישות אלו, לא התקבלו.
לבסוף הוחלט כי יוכנס לחוק סעיף שיקבע חובת היוועצות עם נציג המשרד להגנת הסביבה להצבת נקודות חדשות, לצד חובת קבלת אישור רשות הטבע והגנים להצבת כוורות בשמורות וגנים מאושרים ומוכרזים. אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי, בחברה להגנת הטבע, מסביר כי "לצערנו, הוועדה לא אימצה את הבקשה, גם שלנו וגם של אנשי מקצוע ומומחים אחרים, לייצר אזור חיץ של קילומטר, סביב השמורות, ולכן כוורות שיוצבו על גבול השמורות יציפו את שולי השמורה במיליוני דבורי דבש שדוחקות את דבורי הבר, בטווח של קילומטר מהכוורות. בישראל ישנם כ-1,100 מינים של דבורי בר, החיוניות להאבקת צמחי הבר של ישראל. נושא זה חשוב במיוחד, בשמורות כורכר וחמרה, בשרון ובחרמון, העשירות מאוד בדבורי בר".
