פרשנותגלי בהרב מיארה מציגה אומץ ויושרה נדירים
פרשנות
גלי בהרב מיארה מציגה אומץ ויושרה נדירים
מול כל השקרים שמוטחים בה, חשוב לחזור על האמת הפשוטה: היועצת המשפטית לממשלה ממלאת את תפקידה ביושר ובנחישות מול ממשלה כפוית טובה שרומסת את החוק. חובתו של הציבור להגן עליה
שקרים - גם אם אומרים אותם שוב ושוב, גם אם צועקים אותם בווליום גובר – אינם הופכים לאמת. הם נשארים שקרים בזויים ועלובים, רק עם תיבת תהודה שקשה יותר ויותר להתעלם ממנה.
לכן בימים החשוכים האלה, שבהם שקרים וסילופים ועיוותים והזיות מוצאים את דרכם אל אוזני הציבור כאילו יש בהם משהו מעבר למה שהם, חשוב לומר שוב את האמת הפשוטה: גלי בהרב מיארה היא שומרת סף נחושה וישרה, שמתייחסת במלוא הרצינות לשמירה על החוק ועל המינהל התקין במדינת ישראל. בלעדי עמידתה האמיצה באופן יוצא מגדר הרגיל, מדינת ישראל היתה מידרדרת עמוק הרבה יותר לתוך התהום שכבר נפלה לתוכה.
נכון, היועמ"שית "לעומתית" לממשלה, אבל זה משום שהממשלה הפכה במופגן, בששון ממש, לעומתית לכיבוד החוק. נכון, היועמ"שית מתנגדת ליוזמות חקיקה ממשלתיות, אבל זה משום שהן מפלות ופוגעניות ומפרות את עקרונות השוויון שבלעדיהם אין דמוקרטיה. נכון, היא בולמת לא מעט פעולות גחמניות של רשויות מדינה ושרים, אבל זה משום שהן כוחניות ונקמניות ומנותקות ממינהל תקין ואין מאחוריהן נימוק ראוי - למעט הניסיון לשרת אינטרס צר של בוחרים ולפגוע בכל היתר.
לא במקרה, עמדותיה ה"לעומתיות" של היועמ"שית התקבלו פעם אחר פעם בבג"ץ. כך היה בניסיון למחוק את עילת הסבירות, ובניסיון לפטור חרדים מגיוס, ובניסיון למנות את דרעי לשר, ובניסיון לבחור נציב שירות מדינה לפי גחמת ראש הממשלה ועוד ועוד. אלא שאת בג"ץ אי אפשר לפטר - רק להרוס לאט לאט באמצעות שר משפטים רדוף נקם – אז מה שנשאר הוא לקרוא לפיטורי היועצת המשפטית.
אין ברירה אלא לחזור שוב ושוב על האמת האלמנטרית: בהרב מיארה היא עובדת מדינה העומדת בראש מערכת אכיפת החוק ומשמשת כפרשנית המוסמכת שלו מול כל הרשויות. את התפקיד המורכב הזה היא ממלאת ביושר ובאומץ נדירים, כמעט אחרונת שומרי הסף שטרם נשברו, מול ממשלה כפוית טובה ומרושעת, שכיבוד החוק מזמן אינו בין מטרותיה. זאת האמת והיא תישאר כזו, גם אם מטחנה רעילה ויעילה מנסה לרמוס ולשחוק אותה, יום אחרי יום, שעה אחרי שעה.
אסור שהעייפות והייאוש של האזרחים מול המתקפה על שלטון החוק ירפו את ידיהם. אסור שההתשה המתמדת תשנה את המוסכמות הבסיסיות שמאפשרות קיום של חברה מתוקנת. אסור שהטרלול של בן גביר וסמוטריץ' וגוטליב יהפוך לטענה לגיטימית, רק משום שהוא נפלט מפיהם יום אחרי יום. אסור שהתסכול של גולדקנופף וגפני יכתיב תפיסת שוויון מסולפת רק משום שהם יוצאים השכם והערב במתקפות על מי שדווקא מונעת אפליה.
אסור שחרדותיו של נתניהו ממשפטו והאינטרסים הפרטיים שלו יעוותו את תפיסת המציאות שלנו. אסור להיכנע לשיח שבו קוראים לפיטורי היועמ"שית, או "בוחנים" אותם בלשכת ראש הממשלה, או מבקשים משר המשפטים "לתקן" את זה, במקום לתקן את ההתנהלות של הממשלה כך שתהלום את החוק. ובמי שמגינים על החוק צריך לתמוך ללא סייג. ככה פשוט.
