״הונאה של שנים והפתעה מוחלטת" - תחקירי מחדל 7 באוקטובר
לפי התחקירים, מדיניות ישראל ל"ניהול הסכסוך" חיזקה את חמאס. רה"מ הורה 3 חודשים לפני להתמקד בגזרות אחרות. הקונספציה שלטה, והמכשול הרדים. וגם: מה שניתן לפרסם על הסימנים המעידים בלילה הגורלי - והכשלים שאחרי קבלתם
ההיבריס והעיוורון כתרבות מתמשכת באגף המודיעין, מדיניות "ניהול הסכסוך" והבידול בין הרשות הפלסטינית לחמאס שחיזקו את ארגון הטרור לאורך השנים ורמטכ"ל שרק שבועיים אחרי הטבח שמע בפעם הראשונה על תוכנית הפלישה הגדולה של חמאס, "חומת יריחו".
לראשונה מאז 7 באוקטובר, ובאיחור של חודשים ארוכים, הציבור הישראלי מקבל סוף-סוף תשובות והסברים רשמיים מגורם פורמלי שתחקר את המחדלים שהובילו לפרוץ המלחמה לפני שנה וארבעה חודשים. שבוע לפני סוף כהונתו של הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, שהתפטר מתפקידו, מפרסם צה"ל את תחקירי הליבה - ובזמן שהקמת ועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק. על אף הכשלים הקשים, ולמרות כל המחדלים שנמצאו - מסקנות אישיות אין, ואת ההדחות והצעדים הפיקודיים משאיר הרמטכ"ל למחליפו, אלוף אייל זמיר.
"ההפתעה הייתה מוחלטת"
השורות התחתונות בתחקירי 7 אוקטובר של צה"ל, גם אם חלקן נשמעות מוכרות ומובנות מאליהן, הן עגומות במיוחד. אך מסקנה אחת מעוררת פלצות על עומק המחדל, שנבע מהליכה ישראלית בעיניים פקוחות לרווחה לעבר אותה שבת טראומטית ששינתה את ההיסטוריה: הכישלון וההפתעה היו חמורים יותר ב-7 באוקטובר מאשר במלחמת יום הכיפורים, שפרצה 50 שנים לפני כן. הסיבה: אז לישראל הייתה התרעה למלחמת הפתע המשולבת של צבאות ערב, נערכו דיונים מקדימים אם לגייס כוחות מילואים ובאמ"ן אף היו מי שצלצלו בפעמונים בשעות ובימים שקדמו לפלישה.
"הפעם לא היה אף אחד שראה או שזיהה סימן להתארגנות לאירוע הזה, שיכול היה לייצר התרעה מודיעינית ולו במדרג הנמוך ביותר. ההפתעה הייתה מוחלטת, מצבית ובסיסית, מול הונאה אסטרטגית שנמשכה שנים, הונאה אופרטיבית לפעולה שבוצעה והונאה טקטית לאורך הלילה שקדם לפלישה", קובע אחד התחקירים המרכזיים. גם לא נערך שום דיון מוקדם בשאלה אם לגייס מילואים.
בצה"ל הבהירו כי נושא ההונאה עוד מתוחקר, אך רוב הסימנים מראים עד כה שאכן היה שימוש מוצלח על ידי חמאס בכמה הונאות, ברבדים שונים, שהפילו את ישראל בפח, בצורה הרצחנית והמזוויעה ביותר - כולל הונאה אופרטיבית בהפעלת "חומת יריחו". נזכיר כי נדב איל חשף ב"ידיעות אחרונות" וב-+ynet כי בדיון סודי במטכ"ל ב-27 ביולי 2022 בראשות ראש חטיבת המבצעים דאז, תא"ל ירון פינקלמן, ביום המתקפה מפקד פיקוד הדרום - הנחו להיערך למלחמה עם חמאס על פי "חומת יריחו" - אך דבר לא נעשה.
באותו דיון הסיק פינקלמן כי חמאס יצליח להפתיע רק על ידי הונאת ביצוע תרגיל או בעקבות הערכה מוטעית שלפיה הוא מעלה כוננות לקראת תקיפה ישראלית. רונן ברגמן חשף בנובמבר האחרון כי בשעות שלפני פלישת חמאס, אלוף פינקלמן נפל בעצמו קורבן לאותם תרגילי הונאה שמפניהם הוא עצמו הזהיר בתפקידו הקודם - והעלה בחיתוך מצב טלפוני בשעה 3:00 לפנות בוקר את אותן שתי סברות מסוכנות בדיון על העלאת הכוננות בחמאס.
כשהרמטכ"ל ישן בכיסופים: תוכניות הפלישה שנדחו
בחמאס תכננו להפעיל את אותה תוכנית פלישה בחגי תשרי ב-2022 ובליל הסדר ב-2023, בזמן שהרמטכ"ל בחר להתארח במוצב כיסופים ולישון שם - ומבלי שידעו זאת. בסוף חמאס התחרט כדי להשלים את כשירות כוח הנוחבה. רא"ל הלוי שמע בעצמו על "חומת יריחו" רק שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, למרות שבעשור שלפני כן כיהן כראש אמ"ן, אלוף פיקוד דרום וסגן הרמטכ"ל. לפי התחקיר הסיבה שחיזבאללה לא הצטרף ללחימה הייתה כנראה בגלל אי-הבנה בינו לבין חמאס בתיאום המוקדם שנערך ביולי 2023.
אמת, ענייניות, שקיפות, אחריות ורעות הם ערכי הליבה שסימן הרמטכ"ל הפורש הלוי, כאשר קבע שיש לעגן בפקודה מטכ"לית את היציאה לדרך של תחקירי 7 באוקטובר בתחילת המלחמה, למרות התנגדות של חלק מצמרת צה"ל, ומחשש שהמהלך יפרק את הצבא ויוביל לחילופי האשמות וקרבות בוץ בזמן שהלוחמים בתוך עזה. על רקע עיכובים בגלל התרחבות הלחימה לחזיתות כמו לבנון, איראן ותימן ועליהום האשמות שיטתי מהדרג המדיני, צה"ל סיים את 18 התחקירים המטכ"ליים הנושאיים.
בראש התחקירים הנושאיים ארבעה תחקירי ליבה שמוצגים כעת לציבור ועוסקים בתפיסות הישראליות כלפי חמאס, כלומר בקונספציה עד ל-7 באוקטובר; במודיעין הצבאי על כל רבדיו ובעיקר בהיעדר ההתרעה הטקטית והאסטרטגית; בלילה הגורלי שקדם לפלישה הרצחנית והחל עם סימן מעיד ראשון לבאות סביב 21:00; ובדרך שבה הופעלו כוחות צה"ל בשטח אוגדת עזה שקרסה והוכרעה כדי "להשיב מצב לקדמותו", מונח צבאי-אקדמי מצמרר שהיה עד לאותו הבוקר רק בספרי הלמידה והפיקוד של מפקדי צה"ל.
הטעות הגדולה והקונספציה העמוקה
לפי התחקיר, מדיניות ישראל לבדל בין הרשות הפלסטינית לחמאס חיזקה את ארגון הטרור לאורך שנים – גם באמצעות הזרמת הכסף הקטארי לעזה וההקלות ההומניטריות. ישראל בחרה במדיניות "ניהול סכסוך" שתכליתה שימור המציאות הקיימת. כלומר, ניתן לייצר תקופות שקט, לאור הבנה (שהתבררה כשגויה) לפיה חמאס לא מעוניין ולא נערך למלחמה רחבה.
התפיסה הזו התבססה בין היתר על הגנה והסדרה - ובדיעבד התנהלות חמאס כללה רכיבי הונאה שהזינו וחיזוק את התפיסה. "בדיעבד זו הייתה טעות גדולה", אמרו בצה"ל. האיום של התקפה מפתיעה ורחבה לא נתפס כתרחיש הייחוס לאור פער בהבנת חמאס, וההנחה הייתה כי לא תהיה מתקפה רחבה ללא התרעה. הקונספציה הייתה זו: ישראל עליונה על אויביה, ארגוני הטרור כחמאס הם נחותים - ובאמ"ן "יודעים הכול".
המכשול התת-קרקעי והעילי הגדול בגבול עזה הרדים את צה"ל לאורך שנים וגרם לחמאס להיות יצירתי בתוכנית הפלישה שלו, שלא כללה שימוש במנהרות. הייתה תחושת ביטחון ביכולותיו של המכשול, גם מול צמצום הסד"כ בגבול. בתחקיר נכתב כי ב-7 באוקטובר קרסה תפיסת ניהול הסכסוך. המחשבה שניתן להגן מול אויב מבוסס על קו המגע קרסה אף היא. "הקונספציה הייתה מושרשת ועמוקה, לא היה מאמץ שיטתי לערער עליה", נכתב בתחקיר.
התרחיש הכי חמור - חדירה של כ-70 מחבלים
בקיץ שקדם למלחמה קבעו בפיקוד הדרום כי התרחיש החמור ביותר הוא חדירה של כ-70 מחבלים מעזה בהפתעה, משני מוקדים. במציאות חדרו כ-5,000 מחבלים ויותר מ-1,160 נרצחו ונפלו באותו יום. שלושה חודשים לפני 7 באוקטובר הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לצה"ל להתמקד בזירות איראן, חיזבאללה ויהודה ושומרון - ולהרגיע את גזרת עזה.
בחטיבת המחקר של אמ"ן ובצמרת צה"ל הפגינו פער מתמשך בין ההבנות וההסתכלות על חמאס - לבין המציאות. בשנתיים שקדמו למלחמה היו 10 איתותים והזדמנויות שהוחמצו לשינוי הקונספציה – אך באמ"ן התעוורו. "קראנו, אבל לא ראינו מה כתוב בשורות. נותרה תחושת כזב באגף, ההפתעה לא הייתה במרכז החשיבה", אמרו.
לצד זאת, בתחקירי אגף המודיעין נמצא כי לא הייתה התרשלות או רשלנות של אף גורם בדרך שהובילה למחדל, כולל בלילה שקדם לפלישה. כלומר לא היה מישהו ש"נרדם בשמירה", זלזל במשימתו או לא הציף סימן מחשיד שזיהה.
בלי הבנת האיסלאם הקיצוני, בלי הטלת ספק
אבל שיטת המחקר באמ"ן לא הייתה ביקורתית וחסרה את הבנת השפה והתרבות של האיסלאם הקיצוני. ישראל התייחסה רק לכוונות חמאס - ולא ליכולותיו. בנוסף, נמצאו ליקויים וכשלים מתמשכים בתרבות הארגונית באגף המודיעין, לאורך שנים, שכללו אי-הטלת ספקות ואתגורים לכל הזירות – גם אחרי 7 באוקטובר. לפחות שני קצינים מעורבים באמ"ן נמצאו כלא כשירים לתפקידם.
התחקיר העלה כי הכישלון המודיעיני הוא "תוצאה של בעיות עמוקות, יסודיות ומערכתיות הנמצאות בליבת השיטה המודיעינית, המקצוע והתרבות הארגונית". בתחקיר סומנו שלושה כשלים מרכזיים: פער גדול ומתמשך בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות; כישלון ההתרעה מפני מתקפת הפתע בימים שקדמו לה; ופער בתפיסת והפעלת האיסוף ביחס לסוגיות ליבה בחמאס.
ההבנה על חמאס לפני 7 באוקטובר הייתה שארגון הטרור ומנהיגו יחיא סינוואר "פרגמטיים" ביומיום, גם אם אינם מוותרים על "החזון", רואים בשלטון נכס אסטרטגי ודבקים בהסדרה ובשקט כאסטרטגיה מובילה. חמאס לכאורה היה מורתע ממלחמה והתמקד בהגנה ובירי רקטות. בשנת 2023, נכתב, חלה פגיעה בהרתעה לנוכח החולשה הישראלית, אבל גם אז הסברה הייתה שחמאס דבק בשימור השקט וממוקד ביהודה ושומרון.
הניתוח בדיעבד: הדרך של חמאס למלחמה
הדרך של חמאס למלחמה בפועל, כפי שנותחה בדיעבד, הראתה שהמציאות הייתה אחרת לגמרי. "שחרור פלסטין" היה היעד המוביל של חמאס, ונחשב על ידי ארגון הטרור לממשי ובר השגה. קידום מהלך צבאי עצים היה האפיק האסטרטגי המוביל להשגת יעדי העל ואילו ההבנות עם ישראל ("ההסדרה") לא היו חלופה אסטרטגית ונועדו לטיפול במצב האזרחי.
משנת 2016 נבנתה בחמאס בהדרגה "תוכנית לשבירת ההגנה על אוגדת עזה", ומבצע "שומר החומות" ב-2022 דווקא חיזק את תפיסת המסוגלות הצבאית של ארגון הטרור והפך את רעיון "השחרור" לממשי. הוא הביא להתהוות מתאר אסטרטגי למלחמה יזומה, בתיאום חיזבאללה והציר - עד כדי מלחמה להשמדת ישראל.
הסימנים המעידים בלילה שקדם לפלישה היו בין היתר אינדיקציות לירי רקטי, ירידת פעילי חמאס למנהרות והפעלת עשרות סימים ישראלים סביב 21:00. בתחקיר נכתב כי לצד סימנים אלו ואחרים היו גם סימנים מרגיעים. "כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, אך צבר הסימנים יחד היה חריג", צוין בתחקיר. המידע על הסימים הועבר בלילה שקדם לפלישה משב"כ לאמ"ן בהודעת וואטסאפ, והחמ"לים המודיעיניים לא תפקדו בצורה נכונה ולא העלו את מדרג ההתרעה למלחמה. בין הסיבות לכך צוין כי "תרבות ארגונית של עבודה מרחוק ובאמצעות מערכות תקשורת מוצפנות, הובילה לכך שהחמ"לים ומרכזי המודיעין ביחידות עסקו בתיווך ולא בניהול עבודת המודיעין".
לא כל הגורמים שהיו בסוד העניינים בצבא בלילה שקדם לפלישה ידעו על כל הסימנים המעידים. סיכומי הערכות המצב הליליות הועברו בזמן אמת ללשכות ראש הממשלה ושר הביטחון, אך המזכירים הצבאיים לא העירו את נתניהו ואת שר הביטחון דאז יואב גלנט. הרמטכ"ל לא שוחח בלילה עם ראש השב"כ, ראש אמ"ן ומפקד חיל האוויר, והסתפק בדיונים טלפוניים עם פיקוד הדרום ואגף המבצעים.
אוגדת עזה קרסה, במטכ"ל לא הבינו בזמן אמת
רוב תחקירי הקרבות המרכזיים בעוטף, מתוך 41 שנערכו, טרם הושלמו. המלאכה עליהם תסתיים בחודשים הקרובים. בימים הקרובים יוצגו לקהילות, למשפחות השכולות ולציבור חלק מתחקירי הקרבות המרכזיים – בקיבוצים נחל עוז, כפר עזה, ניר עוז, במושב נתיב העשרה, במוצב נחל עוז ובמסיבת הנובה.
"הופתענו מעצם ההתקפה, כמות המחבלים והמוקדים, ניידות המחבלים והאכזריות שתוכננה ואומנה מראש", נכתב בתחקיר. למעשה, למרות הסימנים המעידים, בבוקר 7 באוקטובר הכוחות היו במצב שגרה. הסד"כ והיכולות לא עובו, למעט כמה כלי טיס ושיט.
ב-6:37 הוכרזה באוגדת עזה פקודת "פרש פלשת", שמונה דקות אחרי תחילת המתקפה המשולבת של חמאס. ההתקפה הקרקעית של חמאס כללה שלושה גלי תקיפה: בגל הראשון חדרו יותר מאלף מחבלי נוחבה, בהתאם לתוכנית סדורה, מבוססת מודיעין ועם ציוד לחימה רב; הגל השני כלל 2,000 מחבלי חמאס נוספים; ובשלישי יצטרפו מאות מחבלים מארגוני טרור נוספים, לצד אלפים ללא שיוך שבזזו, רצחו וחטפו. בסך הכול חדרו לשטח ישראל כ-5,000 מחבלים.
אוגדת עזה קרסה לכמה שעות, התובנה הזו לא הובנה בזמן אמת והדבר הוביל לפער משמעותי ביכולת גיבוש תמונת המצב, באופן שהשפיע גם על ההחלטות שהתקבלו בפיקוד הדרום ובמטכ"ל. שרשרת הפיקוד והשליטה בחטיבה הדרומית נפגעה באופן מהותי, מה שאיתגר עוד יותר את גיבוש תמונת המצב ואת המענה המבצעי לאירועי הלחימה.
מהתחקיר עלה כי חיל האוויר עמד בכוננויות שהוגדרו ומעבר לכך, למעט שני אירועי חריגה מהכוננות שנבעו מירי הרקטות על בסיסי חיל האוויר. אבל כוננויות השגרה לא תאמו הערכות למתקפה רחבה בהפתעה. למעשה, לחיל האוויר לא הייתה שום תוכנית חירום לתרחיש של פלישה קרקעית ומתוזמנת של אלפי מחבלי חמאס - ובשעות הקריטיות היה קושי לבנות תמונת מצב בסיוע לכוחות הקרקע.
לפי התחקיר, מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, היה צריך לחלק אחרת את הקשב שלו בין השליטה על חיל האוויר באותן שעות בוקר לבין השתתפות בהערכות המצב המטכ"ליות. אחת ההפתעות שחווה חיל האוויר הייתה היכולת האווירית של חמאס להטיס מחבלים באמצעות מצנחים מעופפים.
בחלק מהתחקירים השונים נמצאו בעיות ערכיות של מפקדים ולוחמים בשטח, אך בכמות קטנה יחסית למאות מקרים של גבורה, תושייה וחתירה למגע שהפגינו הכוחות. תפקוד לקוי ספציפי זוהה בתחקירים גם אצל חלק מקציני אמ"ן, בדרגות זוטרות, אך את מלאכת ההדחות והצעדים הפיקודיים משאיר הלוי למחליפו אלוף אייל זמיר, שיכנס לתפקידו ביום רביעי הקרוב.
המח"ט שלא יצא לשטח - ועדיין מכהן באותו תפקיד
אחד התחקירים חשף את ההתנהלות הבעייתית של מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, אל"מ חיים כהן, בבוקר 7 באוקטובר. בבוקר הטבח הוא נותר בחמ"ל החטיבתי בבסיס רעים, שהותקף גם הוא, ולא יצא לשטח כמו מקבילו, מח"ט דרומית אל"מ אסף חממי ז"ל, שנפל בקרבות ושגופתו בשבי חמאס. באופן מדהים, אל"מ כהן עדיין בתפקידו, ורק לאחרונה הוחלט שיסיים בקרוב את כהונתו, למרות שבגזרתו אירעו הרציחות והחטיפות במקומות כמו נחל עוז, מסיבת הנובה, שדרות, קיבוץ בארי ונתיב העשרה.
בחלק של המסקנות נכתב בין היתר כי אסור לאפשר התפתחות של איום סמוך לגבול ולא נכון "לנהל סכסוך" מול אויב שרוצה להשמידך; צה"ל צריך להיות מוכן למתקפה רחבה בהתקפה; ויש להעביר את תחום אימוני כיתות הכוננות לפיקוד העורף. בנוסף, ועל רקע הדיונים על חוק ההשתמטות מגיוס, מצוין במפורש באחת המסקנות כי "צריך לגדול בסד"כ, גם בגבולות".
למרות שרבים מהתחקירים שמוצגים כעת עוסקים במודיעין וכישלונותיו, נעדרים מהם החלק של שב"כ: בשירות הביטחון הכללי לא מציגים עדיין לציבור את ממצאי התחקיר שנערך בארגון ושיתפו פעולה בצורה חלקית עם צה"ל בתחקירי הצבא. ראש השב"כ, רונן בר, שנמצא בעין הסערה מול חקירות רגישות שמתנהלות נגד לשכת ראש הממשלה, נטל אחריות על כשלונו אך טרם מימש אותה בפועל וגם לא הגיש דין וחשבון לציבור.
למרות בדיקה בעצלתיים, בעיקר עקב מחלוקות מתמשכות בין הצדדים, הגורם החיצוני היחיד שבודק את התנהלות צה"ל, בנוסף לתחקירים הצבאיים שבוצעו על ידי קצינים סדירים ובמיל', הוא מבקר המדינה, שטוען לשיתוף פעולה חלקי מצד הצבא.
ראש הממשלה נתניהו ממשיך לחסום, חרף קריאות בג"ץ, הפצרות צה"ל בעצמו ועמדת רוב הציבור לפי סקרים רבים, שני אפיקי חקירה חיצוניים לצה"ל: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור בהכרח גם את הדרג המדיני בראשו עמד נתניהו כמעט לכל אורך שנות הקונספציה, ואף ועדות בדיקה חיצוניות שיחקרו את צה"ל. הרמטכ"ל הלוי יזם הקמה של ועדות אלו שיתחקרו גם אותו אישית, בדומה לוועדות הבדיקה החיצוניות שהוקמו לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006. גם יוזמה זו נחסמה על ידי נתניהו לפני כשנה.
חלק מהקצינים המתוחקרים, ובהם קצינים בכירים, התייעצו עם עורכי דין שהציעה להם הסניגורית הצבאית הראשית, כפי שנחשף ב-ynet בשנה שעברה. הרמטכ"ל הלוי עצמו נמנע מכך והתאכזב לזהות בהסברים שניפקו קצינים בכירים לצוותי התחקור סימנים להתייעצות זו.
