בין יבנה לחיפה - הקשר בין פרשת הסרטונים להתפרעות באיצטדיון הכדורגל
בין יבנה לחיפה - הקשר בין פרשת הסרטונים להתפרעות באיצטדיון הכדורגל
רק ענישה אמיתית, אפקטיבית ולא רחמנית תביא לעקירת התופעות הללו מהשורש. אין דרך אחרת
בשבוע האחרון היו שני אירועים חדשותיים שמשכו תשומת לב רבה. מדובר בשני אירועים שלכאורה לא קשורים ביניהם אולם למרות זאת הקשר ביניהם הוא מובהק, ברור, קשר שמחייב טיפול אחר ממה שנעשה עד היום. האירוע הראשון – האלימות, ההתפרעות, מופע החזיזים במשחק הכדורגל בחיפה. מדובר במשחק מרכזי שהופסק לאחר שנשקפה, בין היתר, סכנה לשחקנים במגרש. הפסקת משחק ושליחת עשרות אלפי אנשים לבתיהם זה אירוע בלתי נסבל שאסור שיקרה. האירוע השני – אירוע הסרטונים ביבנה. הפצה של סרטונים אינטימיים מחדר כושר ביבנה. ההפצה של אותם סרטונים מהווה עבירה על החוק ("חוק הסרטונים"), עבירה פלילית, פגיעה מינית בכל המעורבים – המאמן והנשים שצולמו.
אין זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים באלימות במגרשי הספורט. לאותן תופעות מכוערות של אלימות אוהדים, זריקת חזיזים, התפרצויות למגרשים ועוד. אנו נחרדים כל פעם מחדש מהאלימות, צועקים שיש למגר את התופעה, מבהירים את הסכנה הקיימת אבל בשורה התחתונה דבר אמיתי לא נעשה בכדי להפסיק את התופעות הללו למעט הקמת וועדות שונות וכו'. אותו דבר ניתן לכתוב בכל הנוגע לחוק הסרטונים – אותו חוק שעניינו איסור על הפצת תמונות, הקלטות או סרטונים בעלי אופי מיני ללא הסכמתו של האדם המצולם. העובר על החוק הנ"ל מסתכן בקביעה לפיה הפרסום יכול להוות עבירה של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות ובעונש בן מספר שנים. בשורה התחתונה גם בנושא זה דבר אמיתי לא נעשה בכדי למגר את התופעה.
הפתרון לשתי "התופעות" הללו, הקו המקשר בין יבנה לחיפה הוא אחד וברור – הורדת הכפפות בכל הנוגע לענישה. כל עוד בתי המשפט המשמעתיים (בכל הנוגע לאלימות בספורט) ובתי המשפט האזרחים (מקרה דוגמת הפצת הסרטונים ביבנה) לא יטילו עונשים כבדים ומרתיעים על אותם גורמים שמפירים את החוק הרי נמשיך "להזדעזע" מהתופעות הללו, האירועים הללו ימשיכו לקבל כותרות ולזכות להד תקשורתי גדול אבל בשורה התחתונה דבר לא נעשה בכדי למגר את התופעות הללו מהשורש.
חשוב להבין – לבתי הדין המשמעתיים בספורט ולבתי המשפט האזרחיים ניתנו כל הכלים למגר ולהקטין את התופעות הללו. המחוקק, ובהתייחס לשתי התופעות הנ"ל, נתן סט כלים עונשיים מצוינים. מדובר בעונשים חמורים שאין ספק שאם יינתנו (ויפורסמו) יקטינו כמעט לאפס את התופעות הללו. והיו דברים מעולם.
רק לצורך הדוגמא, תופעת האלימות בכדורגל האנגלי. הכדורגל באנגליה סבל מתופעות אלימות חמורות ביותר. החולגניזם השתולל במגרשי הכדורגל באנגליה והממשלה הבריטית החליטה לנקוט בצעדים שימגרו את התופעה. ננקטו צעדים רבים, שגובו על ידי מערכת בתי דין נוקשה ולא רחמנית והתוצאות לא איחרו לבוא. האלימות במגרשי הכדורגל באנגליה נעלמה (כמעט). אחוז הצלחה ענק וזאת, בעיקר, בגלל ענישה ברורה, לא מתפשרת ולא רחמנית.
הגיעה העת שאת הגישה הסלחנית שמאפיינת את פסקי הדין שניתנים באותם מקרי אלימות שכן מובאים בפני ערכאה משפטית תחליף גישה נוקשה, גישה שנצמדת להוראות החוק ושבבסיסה הרצון לעקור את התופעות ההלו מהשורש. לצורך הדוגמא, כאשר פלוני, שמפיץ סרטונים בניגוד לחוק הסרטונים, יידע שאם ייתפס יוגש נגדו כתב אישום ושבסופו של ההליך המשפטי יכול ויושת עליו עונש מאסר הרי אין לי ספק שהתופעה תקטן באופן משמעותי. אבל בשביל שזה יקרה צריך שיקרו שני דברים מרכזיים : האחד, הגשת כתבי אישום נגד אותם אנשים והשני, במידה ואותם אנשים ימצאו אשמים – צריך שיושת עליהם העונש המירבי בנסיבות המקרה ולא עונש סימלי. אין שום מקום לסלחנות, לוויתורים וכד'. סלחנות, עצימת עיניים, התחשבות מביאים למקרה האלימות הבא, להפצת הסרטון הבא ולהמשך התופעות המכוערות והמסוכנות הללו. המשפט "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים" נכון, בשינויים המחויבים כמובן, ובהתייחס לנושא הענישה גם במקרים אלו.
עו"ד ברוך (בוקי) כצמן עוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית במשרד עוה״ד AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳. מכהן במספר תפקידים ציבוריים, משמש כבורר ומגשר, ובעבר כיהן כסגן ראש לשכת עורכי הדין
