חוק חופש המידע משמש את משרדי הממשלה כדי להסתיר יותר
חוק חופש המידע משמש את משרדי הממשלה כדי להסתיר יותר
הדו"ח השנתי על יישום חוק חופש המידע מציג נתונים יבשים גרועים, אך מאחוריהם מסתתרת תמונת מצב מטרידה עוד יותר של נסיגה מעיקרון השקיפות. הממונים על חופש המידע ברשויות השונות משחקים במספרים כדי להציג פעילות חיובית, משרד ראש הממשלה מתעלם מבקשות באופן שיטתי, וירידה במספר הבקשות מעידה על ייאוש של הציבור
הדיון שנערך ביום שני בוועדת החוקה של הכנסת בנושא הדו"ח השנתי על יישום חוק חופש המידע היה יבש וענייני. ראש היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, עו"ד שלמה בילבסקי, סקר את המדדים השונים בדו"ח כשהוא עובר על מספר הבקשות שהוגשו, הגופים שקיבלו את מספר הבקשות הרב ביותר, הסיבות השונות לדחיית הבקשות, זמני הטיפול בבקשות ועוד. אפשר היה לחשוב שאין שום סיבה להתרגש. רק עוד דו"ח ממשלתי תקופתי.
אבל המציאות היא שמתחת לנתונים היבשים מסתתרת תמונה מטרידה של חוק שסובל מבעיות יישום רבות: פחות אזרחים פונים לבקשות מידע, הממונים על חופש המידע ברשויות השונות משחקים במספרים כדי להציג פעילות חיובית, וגוף חשוב אחד – משרד ראש הממשלה – הפך את ההתחמקות מעמידה בדרישות החוק למדיניות ולשיטה.
"כמעט כל מדד מלמד שאנו נמצאים בתקופה של דעיכה", אמר לכלכליסט גיא זומר מעמותת תמנון, שמקדמת הנגשת מידע ציבורי, ולשעבר עובד היחידה לחופש המידע. "חופש המידע בישראל נמצא בירידה בכל היבט ואספקט".
חוק חופש המידע, שנכנס לתוקפו ב־1999, נועד להיות מחוקי השקיפות החשובים בישראל. הוא מבוסס על התפיסה שהמידע הממשלתי שייך לציבור, ולמעט מקרים כמו ביטחון המדינה, הגנת הפרטיות ועלויות גבוהות מדי לאיחזור המידע, יש להיענות לבקשות הציבור להנגישו. מבקש המידע צריך להגיש בקשה לממונה על יישום החוק, וזה אמור להשיב עליה בתוך 30 יום (או עד 120 יום בהחלטה מנומקת של ראש הרשות).
אולם בפועל יישום החוק סובל מקשיים רבים. לדברי זומר, אחד המקומות שבהם הדבר משתקף הוא מספר הבקשות שמוגשות. ב־2023 המספר עמד על 13.1 אלף, כמעט זהה ל־2022, אך פחות בכ־12% בהשוואה ל־2021. "הציבור מאס בכלי הזה, הוא כבר לא רלבנטי מבחינתו", אמר זומר. "פחות אנשים גם עותרים נגד החלטות לדחות את בקשות חופש המידע שלהם. זה קרה מכל מיני סיבות, כמו פסיקת הוצאות מאוד נמוכות של בית המשפט, או היחידה שמגבה את הרשויות שלא מוסרות מידע. היא לא דוחפת לקבל את העתירות או למסור את המידע".
היבט אחר שמציין זומר הוא מינוי ממונים ש"מתנגדים לחוק או ברמת תפקוד נמוכה". דוגמה אחת שמציג זומר היא רשות הכבאות וההצלה. הרשות מככבת בדו"ח כאחת הרשויות עם מספר הבקשות הגדול ביותר אשתקד, 1,902, עם עלייה שנתית של כ־19% במספר הבקשות – וכרשות עם שיעור המענה הגבוה ביותר בתוך 14 יום (83.5% מהבקשות). היא גם מובילה בשיעור המענה החיובי, ולפי הדו"ח מסרה את כל המידע המבוקש ב־94.2% מהמקרים.
אולם לפי זומר מדובר בפיקציה שנובעת ממשחק עם הנתונים. "עד 2016 הם היו מדווחים על סדר גודל של 100 בקשות בשנה", סיפר. "יום אחד החליטו בכבאות לספור את כל הפניות לתחנות הכיבוי בארץ בתור בקשות חופש המידע. זה היה על רקע הסדרת מעמד הממונה על חופש מידע, שפתאום התחילו להתייחס לממונים גם בהיבט של מספר הבקשות שיש לרשות".
במשרד החינוך, שרשם אשתקד 1,919 בקשות ומסר את כל המידע המבוקש או חלק בכ־74%, התמונה דומה. "לאורך שנים היו למשרד החינוך סדר גודל של כ־500 בקשות בשנה. ואז ב־2020 זה זינק בבת אחת פי שלושה. בפועל זה לא זינוק במספר הבקשות, לא נולדו עוד מיליוני ילדים שפתאום רצו מידע. זה עניין טכני שהחלו לסווג פניות שהיו מאז ומתמיד, ושלא הופנו לממונה בתור בקשות מידע", אמר זומר.
מתחת לרדאר
ואם יש משרדים שמנסים להגזים בפעילותם, יש כאלו שמנסים להסתיר את חוסר פעילותם. משרד ראש הממשלה לא מככב באף אחד מהמדדים השליליים (כמו שיעור הבקשות שנדחו או נענו אחרי יותר מ־120 יום). אך לדברי עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, הוא אחד המיישמים הגרועים ביותר של החוק. המשרד השיב בחיוב לפחות מ־40% מהפניות (שיעור נמוך יחסית), וסירב רק לכ־10% מהן, אבל הטיפול בכמעט מחצית מהפניות שקיבל המשרד ב־2023 טרם הסתיים – נתון חריג במיוחד.
הולכים אחורה
"השיטה שלהם היא פשוט לא לענות, הם לא מגיבים", אמר נאור. "לכן אין סירוב. אנשים לא מקבלים את המידע, ומי שיש לו טיפה יותר כוח מגיש עתירות. הם מושכים ומושכים, ואחרי חצי שנה אנחנו מגישים עתירת חוסר מענה. לפני הדיון הם מעבירים את המידע, חוטפים הוצאות של 5,000 או 6,000 שקל וממשיכים הלאה. פעם בדקנו את זה, ומדובר ביותר מרבע מיליון שקל הוצאות משפט לאורך כחמש שנים כי כל הזמן הולכים לבימ"ש לעניינים מינהליים. הם נוקטים 'שיטת מצליח'. הם לא נענשים על זה, אין סנקציות על הממונה על חופש המידע במשרד, שמתחלף בתדירות גבוהה יחסית, ובכל מקרה זה לא כסף שלהם".
נאור מצביע גם על אוזלת ידה של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים: "בעבר הגשנו תלונות ליחידה. הם הגיבו שאנחנו צודקים, שמשרד ראש הממשלה מתנהל לא בסדר. וזהו. זה לא נותן כלום".
2 צפייה בגלריה
גיא זומר מעמותת תמנון להנגשת מידע ציבורי: היחידה לחופש המידע מגבה רשויות שלא מוסרות מידע. היא לא דוחפת לקבל את העתירות או למסור את המידע"
(צילום: נטלי מיכלסון)
ההתנהלות הזו אינה מחויבת המציאות. בזמן כהונתו של נפתלי בנט כראש ממשלה חל שיפור משמעותי במדדים. המשרד השיב בחיוב ליותר מ־60% מהפניות, ורק בכ־29% מהמקרים הטיפול לא הסתיים. "גם בתקופת בנט התחושה היתה שמשרד ראש הממשלה לא מתפקד, כי לוקח זמן להזיז מערכת שלמה מול ערכים של שקיפות. אבל היתה שם תזוזה. ברור שאפשר", אמר נאור.
"הירידה במדדים של חופש המידע קשורה גם לניוון היחידה, שמגיע ממניע לעומתי לזכות הציבור לגשת למידע", מסכם זומר. "אם בעבר ביחידה שלטה גישה פרו־אקטיבית שיש כשל ממשלתי, וצריך לדחוף ולקדם כדי לפתור אותו, היום המצב הפוך. היחידה רואה את עצמה כמי שאחראית לסייע לממשלה להתמודד עם החוק ולא לציבור. אם בעבר הוצאו הנחיות שדחפו את הממשלה לפרסום יזום, זה חדל. ההנחיות האחרונות שניתנו עסקו בנסיגה לאחור, בצמצום חובת פרסום הנחיות, בצמצום החובה למסור יומנים".
מהיחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "היחידה פועלת הן לסייע לממונים על חופש המידע לבצע את תפקידם והן להגברת המודעות של הציבור לזכותו. הטענות המועלות משוללות יסוד ומעידות על חוסר הכרות מינימלי עם פעילות היחידה, הן של הטוענים והן של המעלה אותן. במהלך השנה החולפת, היחידה השיקה קורס מקוון בנושא חופש המידע באתר קמפוס ישראל, בהשקעה של כחצי מיליון שקל, שעומד לרשות כלל הציבור בחינם ומטרתו להגביר את המודעות והידע של כל השחקנים בתחום, כולל מבקשי המידע. כמו כן, לפני מספר שבועות ערכה היחידה וובינר יחד עם התנועה לחופש המידע, במטרה לחשוף את הכלי של בקשה למידע בפני כלל העמותות בישראל. זאת, לצד בדיקת תלונות על יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה באופן שוטף. בשנת 2025 צפויה היחידה להשיק שירות של ייעוץ ראשוני למבקשי מידע וכן להשיק מערך של שיעורים בנושא חופש המידע במערכת החינוך, וזאת במסגרת חינוך לדמוקרטיה. כמו כן, בנוסף על פרסום הדוח השנתי ליישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, היחידה מפרסמת מידי שנה דוח המפרט את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות. נושא סמכויות היחידה הוא סוגיה שעניינה בתיקון חקיקה, ובמסגרת סמכויותיה היחידה פועלת בצורה המיטבית ביותר לממש את תפקידה הן כלפי הציבור והן כלפי הממשלה”.
