המגבלות על יצוא שבבי AI לישראל יידונו בפגישת טראמפ-נתניהו
המגבלות על יצוא שבבי AI לישראל יידונו בפגישת טראמפ-נתניהו
ראש הממשלה ונשיא ארה"ב, שייפגשו בעוד יומיים, ידונו גם בנושאים הכלכליים הבוערים לישראל. בין השאר מדובר במגבלות שהוטלו על ישראל ברכישת שבבים מארצות הברית, והחרגת הייצוא המקומי מהטלת מכסים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ייפגש בעוד יומיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, פגישה ראשונה מאז הוא נבחר בשנית. מטבע הדברים, הסכם החזרת החטופים, סוף המלחמה בעזה, היום שאחרי ברצועה ותהליך הנורמליזציה עם סעודיה יימשכו את תשומת הלב. אלא שיש לביקור החשוב הזה גם זווית נוספת בעל השלכות משמעותיות: הנושאים הכלכליים. כל הגורמים המעורבים נמצאים בדריכות גבוהה והכינו את ראש הממשלה לסוגיות המהותיות עבור ישראל.
"רה"מ יקבל תדריך על נושאים כלכליים שונים", מסר יועצו הכלכלי אבי שמחון לשאלת כלכליסט, אך סירב לפרט. בין המתדרכים גם שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי, שאחראי על ניהול היחסים הכלכליים של משרד האוצר מול מקביליו בארה"ב, כאשר נציג המשרד בוושינגטון הוא נח הקר. הם קיימו קשר הדוק עם ראש הממשלה, גם דרך שר האוצר בעצמו. גם משרד הכלכלה מעורב באמצעות הנספח הכלכלי בוושינגטון יואב סיידל.
ניתן לחלק את הנושאים הכלכליים לשתי קבוצות: אלו שהאמריקאים ירצו לעלות ואלו שהישראלים ירצו להעלות. נתחיל באמריקאים. הצפי הוא כי הם יעלו סוגיות של סחר חוץ על רקע החלטת טראמפ להטיל מכסים על מוצרים מיובאים. הגירעון המסחרי של ארה"ב מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות בסדר העדיפויות של הממשל החדש. לפי נתונים מעודכנים, בסוף 2024 הוא הגיע ל־1.2 טריליון דולר לעומת 750 מיליארד דולר כאשר טראמפ נבחר בפעם הראשונה ב־2016 - זינוק של כ־60%.
"השוק האמריקאי הוא שוק בעל חשיבות אסטרטגית לתעשייה הישראלית והחשוב ביותר בעולם. לנו, כמשרד הכלכלה והתעשייה, חיוני שנוחרג. אנו פועלים בכיוון הזה אל מול מקבילינו בוושינגטון כדי שהיחסים המיוחדים בין המדינות לא יפגעו", מסביר יואב סיידל, בשיחה עם כלכליסט. הוא הוסיף כי כל המדינות בעולם מוטרדות מהטלת המכסים. ובצדק: למרות שהנשיא הנבחר נמנע מלהטיל מכסים חדשים כאשר שיגר את הצווים הנשיאותיים כבר בימים הראשונים, הצעדים האגרסיביים החלו כבר היום עם הטלת מכסים של 25% על מקסיקו וקנדה - שותפות הסחר הכי ותיקות של ארה"ב - ומכס של 10% על תוצרת סין. על רקע זה, מתחזקת ההערכה כי יוטל מכס אוניברסלי של 2.5% על כל המדינות.
טראמפ הוציא בשבוע הראשון של הקדנציה שלו מזכר שמבקש מכלל הגופים הרלבנטיים - ה־USTR (לשכת המסחר הפדרלית) ומשרד האוצר אמריקאי - לבחון את מדיניות הסחר של ארצות הברית על כלל ההיבטים לרבות כל הסכמי הסחר, את ההשלכות שלהם ובעיקר איך לצמצם את הגירעון במאזן הסחר עם כל המדינות. נזכיר כי ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב בשנת 1985 כאשר מינואר 1995 התבטלו כל המכסים ונותרו הגבלות בתחום החקלאי בלבד. אבל הסכמים לחוד וטראמפ לחוד, בעיקר כשמדובר בקדנציה השנייה.
טראמפ כבר הפר הסכם סחר עם ישראל
ישראל כבר התמודדה עם מצב דומה בקדנציה הראשונה של טראמפ, למרות הסכם הסחר החופשי. ביולי 2018, עת הטיל ממשל טראמפ מכסים על מתכות, ישראל לא הוחרגה. באותם ימים, אוהד כהן, הממונה על הסחר במשרד הכלכלה, נועד עם דניאל מולייני, האחראי מטעם נציגות הסחר של הבית הלבן על יחסי הסחר של ארה"ב עם מדינות אירופה והמזרח התיכון. אבל הפגישה הזו לא נשאה פרי. היצוא של המתכות האלו הסתכם ב־25 מיליון דולר - כלומר, הנזק הסתכם ב־2.5 מיליון דולר (10%). למרות שרק כ־4 חברות נפגעו קשות, מדובר בחברות שישבו בפריפריה. שר הכלכלה דאז אלי כהן העלה את הנושא בפני שר המסחר האמריקאי ואז הובהר לו בצורה הברורה ביותר כי אם הוא רוצה לעצור את רוע הגזירה, עליו לדבר אך ורק עם איש אחד: דונלד טראמפ. נתניהו עודכן, אך הוא החליט שלא להעלות את הנושא. ובצדק: חבל להרגיז נשיא חם מזג בשביל 9 מיליון שקל.
לא בכדי גורמים בישראל לא מסתירים כי הם מוטרדים מאפשרות שיוטלו מכסים - גם אם יהיו רוחביים ואוניברסליים וגם אם יהיו סקטוריאליים. הדבר עלול להיות קריטי עבור היצוא הישראלי. בסוף השבוע האחרון, במפגש של המפלגה הרפובליקנית, הנשיא שוב איים כי יטיל מכסים בתחום השבבים, המוליכים למחצה ועל תרופות - תחומים שהם חשובים מאוד מבחינת יצוא הסחורות הישראלי. לפי נתונים מעודכנים של הלמ"ס, סך יצוא תרופות של ישראל לעולם עמד על כ־2 מיליארד דולר ויצוא לוחות אלקטרוניים לעולם עומד על כ־6.5 מיליארד דולר - כ12% מסך היצוא התעשייתי של ישראל.
למרות המלחמה והיחלשות יצוא הסחורות הישראלי לעולם (ירידה מצטברת של 11% בשנתיים האחרונות 2024-2022) היצוא הישראלי לארה"ב רק גדל: ב־2024 הוא הסתכם ב־14.2 מיליארד דולר, גידול של כ־4.5% לעומת 2023 אחרי עלייה של 1.1% בין 2023-2022. יתרה מזו, ב־2024 משקל היצוא האמריקאי מסך היצוא הגיע ליותר מ־26% (יותר מרבע מהיצוא מיועד לארה"ב), ובכך ממשיכה להוות הכלכלה האמריקאית שוק היעד המרכזי של הסחורות הישראליות.
מדובר ביצוא גדול פי חמישה לעומת שותפות כמו סין, גרמניה והולנד. כדי להבין את החשיבות האסטרטגית עליה סיידל מדבר, כדאי להכיר את הנתון הבא: 85.4% מהעסקים הישראלים שמייצאים לארה"ב הם עסקים קטנים ובינוניים עד 50 עובדים. אך יחד עם הזינוק המתמשך ביצוא, גם העודף המסחרי של ישראל גדל. כלומר, הגירעון המסחרי של ארה"ב כלפי ישראל - העמיק, מנקודת המבט של האמריקאים. לפי נתוני הלמ"ס, מאז 2021, הגירעון המסחרי בסחורות מול ישראל זינק בכמעט 30% בתוך 3 שנים בלבד. מעניין איך יגיב טראמפ כאשר ידע שארה"ב קונה סחורות ישראליות פי 5 יותר מסין, אבל ישראל קונה מהסינים 52% יותר מאשר מחברות אמריקאיות.
המספרים עוד יותר מרשימים ביצוא שירותים, המהווה כיום יותר ממחצית היצוא. יצוא שירותים עסקיים מישראל לארה"ב הגיע ליותר מ־20 מיליארד דולר נכון ל־2021, כמחצית (48%) מסך כל יצוא השירותים העסקיים (כולל ההייטק) של ישראל. בתחומים אסטרטגיים כמו מו"פ, היצוא הישראלי לארה"ב הגיע לכ־8 מיליארד דולר, והוא מהווה כ־83% מסך יצוא המו"פ לעולם כולו. "נכון שהגירעון במאזן הסחר עם ארה"ב הוא יותר גדול מהכיוון של השירותים, אבל הדגש העיקרי של הממשל האמריקאי הוא על חיזוק של תעשיות הייצור האמריקאית וגם המכסים שהם מאיימים להשית חלים למעשה רק על סחורות. לגבי השירותים מדובר בסוגיה קצת יותר מורכבת", מוסיף סיידל.
המילה האהובה על טראמפ היא TARIFFS. מושג פשוט להבנה שחל רק על גורמי חוץ, לכאורה. שכן לפי התיאוריה הכלכלית, אותו מס על מוצר מיובא, יגולגל לצרכן הסופי בהתאם לעוצמת הביקושים, ולכן הערכה היא כי הוא יצור אינפלציה. אבל יש אלמנט נוסף: הקמפיין של טראמפ היה מיועד בעיקר כלפי עובדים בלתי מיומנים שמאופיינים בתעשיות פשוטות יותר. "המסר החזק של טראמפ במהלך הקמפיין וגם כעת הוא להחזיר משרות של מפעלים", הוסיף סיידל. "לפי הנרטיב שלו המשרות הללו נדדו למדינות כמו סין, קנדה ומקסיקו. זה מסר שיש לו הרבה תמיכה בארה"ב. לפי האמירות של טראמפ המכסים הם הכלי הכי טוב להחזיר את אותן משרות".
בינתיים, הנשיא טראמפ כבר החריג את ישראל ומצרים לגבי הפסקת סיוע החוץ לכל מדינות העולם. אלו בשורות טובות, אך אסור לשכוח כי עבור טראמפ, מכס אינו רק כלי כלכלי למטרות כלכליות אלא גם כלי לחץ למטרות פוליטיות. כאשר הנשיא הקולומביאני, גוסטבו פטרו, סירב לקבל שני מטוסים מלאים בעובדים בלתי חוקיים ממדינתו, טראמפ איים מייד עם הטלת מכסים של 25% על מוצרים קולומביאנים. שעות ספורות אחרי האיום, אותם מטוסים נחתו בקולומביה. נתניהו מכיר היטב את מקבילו האמריקאי והוא מבין שלא רק הסיוע הצבאי עלול להיפגע, אלא גם מנוע הצמיחה של התעשייה הישראלית ושל הכלכלה כולה. דווקא בגלל שהסיוע הצבאי כל כך קריטי ורגיש, ייתכן כי טראמפ ישתמש בכלים "רכים" יותר כדי להפעיל לחץ על הממשלה התלויה בבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - שדוגלים במוצהר בכיבוש עזה מחדש והמשך המלחמה.
שבבי AI: הכנסה של ישראל למדינות הפטור
"החיבור בין כלכלות ישראל וארה״ב הינו בעל חשיבות אסטרטגית עליונה", הסביר אברמזון בשיחה עם כלכליסט. "במוקד הביקור הנוכחי עומד נושא חם במיוחד — הרגולציה החדשה לייצוא טכנולוגיות בינה מלאכותית מארה"ב למדינות זרות, שממשל ביידן הודיע עליה ממש בימים האחרונים לכהונתו. ראש הממשלה ושר האוצר רואים חשיבות עליונה בשילובה של ישראל ברשימת המדינות בקבוצת בעלות הברית הקרובות של ארה״ב ברגולציה האמורה, ככל שהיא תמשיך להיות בתוקף".
נזכיר כי ביידן הטיל רגולציה שמגבילה את רכישת שבבי AI לפי 3 קטגוריות: 18 מדינות יוכלו לרכוש ללא מגבלות את אותם שבבים, מדינות שהן ב"רשימה שחורה" חברות אמריקאיות לא יוכלו למכור להן כלל. ישראל נמצאת ברשימת האמצע, עם מספר המדינות הגבוה ביותר - שניתן למכור להן אך עם מגבלות. בישראל רואים חשיבות אסטרטגית עליונה להגיע לרשימה ללא מגבלות.
"משרד האוצר פועל בנחישות כדי לקדם יעד זה במסגרת הביקור הנוכחי", אמר נח הקר, הציר הכלכלי בבירת ארה"ב. לדבריו, "כלכלות ארה"ב וישראל משולבות ביניהן בתחומים אסטרטגיים, לטובת האינטרסים של שתי המדינות, ומשרד האוצר מתכוון לפעול עם הממשל החדש על מנת לוודא שהרגולציה והחקיקה האמריקאית ישקפו זאת, ויתנו עדיפות לחיזוק קשר זה". גם במשרד הכלכלה נחושים לשנות את המציאות הזו ולהכניס את ישראל לרשימת הפטור.
הדבר קריטי מכמה סיבות. בראש ובראשונה מוניטין: העובדה שארה"ב הטילה גם על ישראל, בעלת ברית אסטרטגית, מגבלות על רכישת שבבים, מעידה כי ארה"ב חוששת שמישראל יזלגו טכנולוגיות למדינות יריבות לארה"ב. "הדירוג האמריקאי משקף חוסר אמון. ישראל נתפסת כמדינה ללא אסטרטגיית ביטחון לאומי מגובשת", הבהירה לכלכליסט לפני שבועיים ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות. אך חשוב מכך, התעשייה הישראלית, לרבות תעשיות ביטחוניות, מאוד זקוקות לשבבים להמשך הפיתוח. המגבלה עלולה לעכב ולספק יתרון למדינות אירופאיות ומדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד שנמצאות ברשימת הפטור. סא"ל אלעד דביר, ראש ענף AI במשרד הביטחון, אמר בדיון חירום בנושא ההחלטה האמריקאית שצה"ל התחיל להקדים רכישות עקב מגבלות ביידן. "אנחנו מתרחקים מעצמאות ביטחונית", הוא הזהיר.
נושא נוסף שיעלה הוא כמובן הסיוע הצבאי, כפי שעולה מול כל נשיא של ארה"ב. הרי הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל בין השנים 2009-2018 הגיע ל־34.5 מיליארד דולר ותוכנית הסיוע החדשה (2028-2019) צפויה להעביר עוד 38 מיליארד דולר בכל התקופה (3.8 מיליארד דולר לשנה) — כ־87% בצורה של רכש ביטחוני. אלא שאלו המספרים הרשמיים והמוסכמים ערב ה־7.10 וערב בחירתו של טראמפ בשנית. לפי מחקר שערך מכון ווטסון לנושאים ציבוריים ובינלאומיים מאוניברסיטת בראון, ממשלת ארה"ב הוציאה לפחות 22.76 מיליארד דולר על סיוע צבאי לישראל מ־7 באוקטובר 2023 עד ספטמבר 2024. כ־17.9 מיליארד דולר בסיוע צבאי ישיר לישראל ו־4.86 מיליארד דולר בפעולות צבאיות של ארה"ב באזור המלחמה לרבות נגד כוחות החות'ים בתימן.
דווקא בתקופה של גירעון תקציבי עמוק ומתמשך כאן בישראל, כאשר הממשלה חייבת להכריע על היקף התקציב לתוכנית בניין הכוח הרב־שנתית (ועדת נגל). אסור לשכוח כי יחד עם המלצות ועדת נגל (ותוספות קבועות לשיקום ומשפחות), תקציב הביטחון יזנק בעשור הקרוב בכ־30 מיליארד שקל בממוצע כל שנה (כמחצית מתוך זה התוספת של נגל) מרמה של 68 מיליארד שקל לכ־98 מיליארד שקל - גידול של מעל 42%. כאשר מדברים על תקציבי ביטחון, כל נתון זעיר קובע וכל "אחוז" משמעותו מיליארדים.
