סגור
שר הביטחון ישראל כץ בכניסה לישיבת סיעת הליכוד
שר הביטחון ישראל כץ בכניסה לישיבת סיעת הליכוד (צילום: עמית שאבי)

במקום הצעת חוק: כ"ץ יציג רק עקרונות להשתמטות

גם אם שר הביטחון ישראל כ"ץ יביא מחר לוועדת החוץ והביטחון הצעת חוק השתמטות מנוסחת, הוא לא הגיע להסכמה עם יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין. בייעוץ המשפטי טרם ראו את הצעת כ"ץ, אף שהבהירו שהדבר פוגע בחוקיות התהליך 

שר הביטחון ישראל כ"ץ לא צפוי להביא לישיבת ועדת החוץ והביטחון מחר את הצעת חוק ההשתמטות, אלא רק להציג עקרונות להצעה כזו. זאת, בין היתר, על רקע חילוקי הדעות הקשים בינו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, שמקשים מאוד על גיבוש נוסח לחוק ההשתמטות. במקביל, למרות פנייתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לקבל את נוסח הצעת החוק שמגבש כ"ץ - דבר לא הוגש לה.
את מה שיקרה בוועדת החוץ והביטחון מחר אפשר לסכם כך: החרדים דרשו דיון על חוק ההשתמטות, אז הם יקבלו דיון שבו יוצגו עיקרי הצעת החוק שכ"ץ מנסה לגבש . הצעת חוק אין, בין היתר בשל העובדה שאדלשטיין דבק במה שהוא מגדיר "השילוש הקדוש": גיוס משמעותי של חרדים, עלייה מהירה בהיקפי הגיוס ונתח משמעותי של לוחמים ותומכי לחימה. עוד מבהירים בלשכתו שזו לא נקודת מוצא לפשרה, אלא "מפה רק עולים".
ביוני האחרון הכנסת החילה רציפות על הצעת חוק ההשתמטות מהקדנציה הקודמת והיא הועברה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. ממילא מה שמנסים לגבש עכשיו הוא נוסח חדש להצעה הזו, שיובא לדיון בוועדה, ולכן חיונית הסכמתו של אדלשטיין. על רקע זה קצת קשה להבין את ההדלפות מלשכת כ"ץ כי הוא מתכוון להשתתף ברוב הדיונים על הצעת החוק. בלי הצעה מסוכמת, לא ברור באילו דיונים מדובר.

1 צפייה בגלריה
אינפו חזון ההשתמטות של כ"ץ
אינפו חזון ההשתמטות של כ"ץ
חזון ההשתמטות של כ"ץ

בשיחה בין כ"ץ ואדלשטיין לפני שבועיים לא הושגה התקרבות. מקורות בליכוד לא מפסיקים לאיים בהדחת אדלשטיין אבל בפועל אין לליכוד שום עניין בכך. ראשית, מדובר בצעד מפורר קואליציה בנושא שבו לאדלשטיין יש תומכים לא מעטים בכנסת. שנית, מדובר בצעד מאוד בעייתי לקראת בחירות אפשריות. מעבר לכך, הדחה של אדלשטיין תסמן הן לחברי הכנסת מהימין הדורשים חוק שבאמת יגייס חרדים, הן לציבור והן לבג"ץ שמדובר בחוק השתמטות לכל דבר.
למרות פנייתה לשר הביטחון כ"ץ, היועצת המשפטית לממשלה לא קיבלה את הצעת החוק שמגבש כ"ץ או את עקרונותיו. במכתב לכ"ץ בראשית החודש הזהירה היועמ”שית שהמשך קידום הצעת חוק ההשתמטות בלי הליך התייעצות תקין איתה יוסיף גם פגם תהליכי לפגם שבהחלת דין רציפות על חוק ההשתמטות מהקדנציה הקודמת. היא ציינה במכתב כי חוק שיעסוק בגיוס הצעירים החרדים צריך להכיל "חובת גיוס אישית ושוויונית וכן סנקציות אישיות ושוויוניות". היא הזהירה ש"עקרונות, יעדים ומספרים, ולוחות זמנים שעשויים היו להיות רלבנטיים עד 7.10, אינם רלבנטיים עוד".
ככל הידוע, עקרונות ההצעה שמגבש כ"ץ הם: המשך דחיית השירות לתלמידי הישיבות, כלומר הסדר שהופך את הישיבות לערי מקלט מגיוס. יעדי הגיוס יעמדו על 4,800 צעירים חרדים בלבד בכל אחת משנות הגיוס 2024 ו־2025 (שנת גיוס נמשכת מיולי עד יוני של השנה הבאה), אף שגודל המחזור החרדי הוא 14 אלף בני 18 ומספר הצעירים החרדים המשתמטים בגילאי גיוס עומד על 80 אלף, נתון שאותו הגדיר שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בשבוע שעבר כמזעזע. בנוסף, תהיה עלייה איטית ביעדים עד ליעד של 8,500 ב־2031 (50% מהמחזור החרדי).
עוד לפי העקרונות, יעדי גיוס ב־2030-2026 ייקבעו על ידי הממשלה ולא בחוק על ידי הכנסת, סנקציות יינקטו רק לאחר אי־עמידה ביעדים, כלומר בעוד כמה שנים - לכן ההרתעה שלהן תהיה מאוד מוגבלת. אף שהיעדים לגיוס קולקטיביים, יהיו סנקציות אישיות אבל לא ברור מהן. בנוסף, יישמר גיל הפטור שאחריו תלמידי הישיבות מקבלים פטור מלא משירות צבאי, שעומד היום על 26. עד לגיל זה התלמיד חייב להישאר בישיבה כדי לקבל דחיית שירות, מה שעוזר מאוד להשאיר את האברכים בישיבות. בתוך כך, עדיין לא ברור אם מתנדבים לארגוני חירום ייספרו כחיילים.
מה שברור זה שעקרונות החוק מנוגדים לחלוטין לעקרונות שקבעה היועמ"שית: מצד אחד יעדים ולוחות זמנים לא רלבנטיים, מצד שני אין חובת גיוס אישית.
תנועת ישראל חופשית עתרה ביום חמישי שעבר לבג"ץ להפסיק את ההנחה בבג"ץ ל־80 אלף תלמידי הישיבות המשתמטים ולהגביל אותה בזמן גם לאחרים. העתירה מבקשת לצרף את ההנחה בביטוח לאומי לשתי ההטבות שכבר הופסקו לאברכים משתמטים: המימון מתקציב הישיבות וההנחות במעונות יום.
תלמיד ישיבה משלם דמי ביטוח לאומי של 29 שקל לחודש בלבד לעומת 87 שקל לאנשים לא עובדים אחרים. במסגרת העלאת דמי ביטוח לאומי הועלה התשלום לעובדים, כולל העניים ביותר, ב־48 שקל לחודש אבל לאברכים רק ב־14.5 שקל. לפי נתוני משרד האוצר, ההפסד הנגרם לביטוח לאומי בשל ההנחה עומד על 60 מיליון שקל בשנה. בעתירה שהגיש הארגון באמצעות עוה״ד חגי קלעי ועדיה שיינוולד, נטען שההסדר מפר את עקרון השוויון ואת פסיקת בג"ץ שלא ניתן לממן תלמידי ישיבות עבור פעילות שמשמעותה שהם משתמטים משירות צבאי.