פרשנות
1,200 עובדי נמל אשדוד מחזיקים את יוקר המחיה בגרון
שר האוצר ושרת התחבורה הגיעו להסכמות על אסדרת הנמלים – והתעשיינים חוגגים. אבל הזוכה העיקרי הוא נמל אשדוד שהלחץ של עובדיו עשה את שלו: השרים התקפלו והנמל קיבל לאחריותו רציף נוסף בלי מכרז
השרים סיכמו, התעשיינים חוגגים ועובדי נמל אשדוד הצליחו שוב לכופף את המדינה להקצות לטובתם משאבים ללא תמורה. אחרי דיונים שנמשכו חודשים ארוכים הגיעו אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב להסכמות על אסדרת נמלי הים – מהלך בעל השלכות מהותיות על התחרות בתחום, שנועד לפתור את הפקק בנמלי הים. אתמול, כשמשרד התחבורה הוציא את ההודעה החגיגית על האסדרה שנחתמה שני דברים היו ברורים: האחד – נכון להיום אין פקק בנמלי ישראל השונים והשני – האינטרס הפוליטי הצר שוב הכתיב מחיר גבוה בתמורה למהלך שכביכול אמור להיטיב עם הציבור.
"רציף 25" הוא שמו הגנרי והמשעמם של הרציף שעומד במוקד האירוע. מדובר ברציף קטן יחסית בשטח של 60 דונם צמוד לנמל אשדוד, שהפך לקלף מיקוח של נמל אשדוד ועובדיו מול שרת התחבורה בדרך לאשר את האסדרה בתחום. בהחלטה שהתקבלה לבסוף רציף 25 יוקצה, ללא מכרז, לטובת נמל אשדוד וישמש אותו כרציף אחורי לתקופה של 6 שנים, לשמחתם הרבה של עובדי הנמל וראשיו ולמגינת ליבם של גורמי המקצוע – בעיקר החשב הכללי ורשות החברות הממשלתיות - שביקשו לכל הפחות לקשור את הענקת הרציף לנמל כתנאי להפרטתו.
הסיפור של רציף 25 הולך אחורה לשנת 2013 להכנות לקראת רפורמת הנמלים שבמסגרתה הופרט נמל חיפה והוענקו רשיונות להפעלת שני נמלים נוספים – נמל הדרום באשדוד ונמל המפרץ בחיפה. במסגרת אותן הכנות, חברת נמלי ישראל (חנ"י) קיבלה הוראה מהממשלה להקים את שני הנמלים החדשים. כדי להקים אותם היא נזקקה לגישה לים. בעוד שבחיפה היא לא נתקלה בקשיים מיוחדים, באשדוד הנמל הוותיק סירב להעניק לה את הגישה.
על מנת להתגבר על המכשול, חנ"י בנתה רציף קטן בשטח של 40 דונם שישמש כפלטפורמה לבניית נמל הדרום. במסגרת המכרז להקמתו, חילקה המדינה את הנמל לשני חלקים: הראשון בשטח של כ־640 דונם שנמסר לזוכה באופן מיידי ורציף נוסף (28) למסירה עתידית, לא לפני 2028-2029. במכרז שפרסמה המדינה זכתה חברת HCT בבעלות TIL משוויץ. הקמת הנמל, הצפוני לנמל אשדוד, הסתיימה ב־2021 אז גם החל לפעול.
רציף 25 נותר מיותם, ובנמל אשדוד חששו אז כי הוא יוצע במכרז לגורם שלישי, מה שייצר עוד תחרות משולשת לנמל. זאת, בדומה למתרחש בחיפה, שם מתחרים ביניהם נמל חיפה הוותיק, נמל המפרץ ונמל מספנות ישראל. כדי למנוע את האפשרות הזו ביקשה רגב, בקדנציה הראשונה שלה במשרד התחבורה, לקדם הפיכה של הרציף למסוף אחסון לגז טבעי שישרת את התעשייה למשך 15 שנה, מה שהיה נותן לנמל אשדוד ולעובדיו שקט מהזירה הזו לפרק זמן ארוך במיוחד.
למהלך שרגב ביקשה להוביל היו התנגדויות גם מצד גורמי המקצוע במשרד האוצר שלא הבינו את הוויתור על רציף נוסף בשוק המטען הכללי, ששיווע אז לתחרות, וגם מצד רשות התחרות בראשה עמדה אז מיכל הלפרין. הרשות הוציאה חוות דעת המתנגדת למהלך בשל פגיעה בתחרות וקבעה כי "קיימת שאלה בדבר קיומו של צורך בייחוד פעילות הרציף למתן שירותי נמל לתעשיית הגז בלבד למשך 15 שנה".
לפי חוות הדעת, החברות שפעלו בענף לא נזקקו כלל לרציף ייחודי, שכן הן לא נדרשו לעמוד בתור לשירותי הנמל כמו אוניות אחרות. עוד ציינו שם כי הפיכת הרציף לרציף גז עשויה לצמצם את מספר המתמודדים במכרז להפעלת הנמל, במסגרת הפרטה שלו, ולהשפיע על ההצעות שיוגשו מטעמם.
רגב עצמה לא הסתירה את הרצון להיטיב עם העובדים וטענה כי המהלך הוא "פתרון ביניים שמניח את הדעת של כולם, לפחות בצד של ועדי הנמל, הנהלתו ומשרד התחבורה".
"נכס אסטרטגי שיסייע להרחבת התחרות"
בזמן שבנמל אשדוד ובמשרד התחבורה ראו בחיסול הסיכון של רציף 25 לנמל כתנאי להפעלת הרציפים העתידיים של נמל המפרץ ונמל הדרום, החל להיווצר פקק בנמלים שנבע מעלייה בביקושים בצל מגיפת הקורונה לצד חוסר יכולתם של הנמלים החדשים לעמוד בהם. מה שטרף את הקלפים עבור כולם היה עלייתה של ממשלת בנט-לפיד וכניסתה של מירב מיכאלי לתפקיד שרת התחבורה.
בניסיון להעניק טיפול מיידי לפקק בנמלים, מיכאלי התירה לנמל המפרץ בחיפה ולנמל הדרום להפעיל את החלקים "העתידיים" שלהם בצו מיוחד לשנתיים מבלי להתייחס לסוגיית רציף 25 עצמו. בהסתדרות, בה מאוגדים עובדי נמל אשדוד, פתחו בתגובה בסכסוך עבודה של עובדי הנמלים הוותיקים – חיפה ואשדוד – מהלך שלא הצליח לעצור את החלטת מיכאלי.
הצו של מיכאלי היה כאמור לשנתיים, פרק זמן ארוך יותר מזה שבו הצליחה להחזיק בתיק התחבורה. כאשר רגב חזרה למשרד התחבורה בממשלה הנוכחית, היא סירבה להאריך את הצו שפג באמצע 2024, למרות דרישות מהאוצר לאפשר את המשך הפעלת הרציפים הנוספים של הנמלים הפרטיים לנוכח המלחמה. בהחלטה זו חזרו הפקקים לנמלי ישראל, מה שלכאורה היה אמור לקדם את אסדרת הנמלים שהתעכבה חודשים ארוכה.
במסגרת הדיונים על האסדרה ביקשו החשב הכללי ורשות החברות למנוע את העברתו לנמל אשדוד או לכל הפחות להתנות את העברתו לנמל בקידום ההפרטה שלו. בתחילת דצמבר פרסמה חנ"י הליך בקשה לקבלת מידע (RFI) לצורך שימוש והפעלת הרציף בתחום נמל אשדוד, וזאת חרף ההתנגדות של רשות החברות והעומד בראשה, רועי כחלון. רשות החברות אף פנתה בנושא לרשות התחרות בתקווה שזו תפעל למנוע את המהלך בטענה שהרציף הוא "נכס אסטרטגי שיכול להיות מופעל באופן עצמאי ולסייע באופן ניכר להרחבת התחרות הנמלית", ולכן ראוי להשקיע בו ולהשמיש אותו במקום להעביר אותו לחברת נמל אשדוד, שלפי רשות החברות נחשבת ללא יעילה.
4 צפייה בגלריה


יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר. רשות החברות התנגדה להקלות לנמל אשדוד בטענה שאינו יעיל
(צילום: אוראל כהן)
"במקרים רבים היתה עלייה בשעות ההמתנה הממוצעות לאוניה מ־2019 ואילך על אף ירידה בכמות המכולות הכוללת באותה תקופה", טענו ברשות החברות בדצמבר האחרון כשתיארו את חוסר היעילות של הנמל.
בנוסף, ברשות החברות טוענים כי חברת נמל אשדוד מחזיקה בשטח הנמלי הגדול ביותר, כ־2,000 דונם, לעומת כ־700 דונם של הנמלים החדשים ו־300 דונם של נמל מספנות ישראל. אלא שהתפוקה ליחידת מקרקעין של נמל אשדוד נחשבת לנמוכה מבין כלל הנמלים בארץ. השימוש ברציף 25 כרציף אחורי, כלומר סוג של מחסן ומוסך עבור נמל אשדוד, צפויה רק להגדיל את חוסר היעילות של הנמל ומכאן ההתנגדות הרבה למסירתו לחברה.
לא חסרות עילות לעתור לבג"ץ
אתמול כאמור חתמו סמוטריץ' ורגב על האסדרה בנמלים שמעבירה רשמית את רציף 25 לנמל אשדוד, אך בזאת לא נאמרה המילה האחרונה. למהלך עוד עשויות לקום התנגדויות משפטיות, בדמות עתירות לבג"ץ. ועילות לא חסרות.
כך למשל, כדי לפטור את ההליך מחובת מכרזים צריך עילה מוצדקת. כזאת לא נראה שקיימת ובהודעת משרדי האוצר והתחבורה אתמול היא נעדרת כליל. בנוסף, סעיף 275 לחוק החברות קובע שעסקה עם בעל שליטה – חנ"י כמו נמל אשדוד נשלטת על ידי המדינה כך שמדובר באותו בעל שליטה - מחייבת אישור של ועדת הביקורת של דירקטוריון חנ"י, שחבריה ייקחו על עצמם חובה אישית באישור כזה.
זה לא הסעיף היחיד בחוק החברות שעשוי להוות מכשול מבחינת חנ"י. כך גם סעיף 4א לחוק שקובע כי חברה ממשלתית תפעל לפי שיקולים עסקיים על פיהם נוהגת חברה לא ממשלתית, אלא אם הממשלה קבעה אחרת. וכאן טמונה גם דרך המלך להכשרת המהלך מבחינת רגב וסמוטריץ' – בתנאי שיעשו זאת בהחלטת ממשלה שמחייבת את חנ"י למסור את הרציף ללא תמורה לנמל אשדוד. הסיכון מבחינתם הוא הליכה בניגוד לחוות הדעת המקצועיות, מה שעשוי להביא גם כן לפנייה לבג"ץ.
למרות ההתנגדויות למהלך, הרי שהוא הובלע בתוך ההודעה החגיגית על אסדרת נמלי הים כסעיף קטן בסוף. המהלך כולו זכה לתשואות מצד אגף תקציבים באוצר וכן מצד התאחדות התעשיינים בראשות רון תומר, שכן האסדרה בכללה אמורה להגביר את התחרות. מבחינתם, המחיר הפוליטי שהציבור ישלם בוויתור על רציף 25 שווה את שחרור יתר הנמלים להגביר את פעילותם.