ריאיון"הימין השתמש טוב יותר במדיה, אבל השמאל עוד יחזור"
ריאיון
"הימין השתמש טוב יותר במדיה, אבל השמאל עוד יחזור"
הכלכלן הנודע פרופ' בארי אייכנגרין משוכנע שעליית טראמפ לשלטון היא רק חלק מהמטוטלת ההיסטורית וכבר בבחירות האמצע של 2026 נראה את חזרת הליברליזם. על השתלטות הימין על השיח: "השמאל לא בנה חלופות לפוקס ו־X". כתבה שלישית בסדרה
"עדיין מוקדם מאוד להסיק שהיתה ירידה משמעותית בכוחו של השמאל. ישנם מחזורים ותנודות פוליטיות. כמעט בוודאות נראה חזרה של השמאל בבחירות האמצע ב־2026. זהו דפוס האיזון מחדש הרגיל, לאחר שנרשם ניצחון משמעותי למפלגה אחת בשנה של בחירות לנשיאות. אם נביא בחשבון את ברני סנדרס ואת ה'סקוואד' (הכינוי של הקבוצה הקיצונית־ליברלית של המפלגה הדמוקרטית - א"פ), נבין שהשמאל עדיין נוכח באופן משמעותי". כך אומר פרופ' בארי אייכנגרין, כלכלן והיסטוריון כלכלי בעל שם עולמי המכהן כפרופסור לכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת ברקלי מאז 1987, זאת בתגובה לתהיות שעולות על קריסתו של השמאל הליברלי בארה"ב.
למרות זאת, מדינות שהיו דמוקרטיות 50 שנה בחרו בדונלד טראמפ. אולי יש בעיה במסרים ובמדיניות של השמאל כלפי מעמדות הביניים והצווארון הכחול?
"אני מתנגד לניתוח שהופך מערכת בחירות אחת, שבה ניצחה המפלגה השמרנית בארה"ב, לאירוע בעל משמעות ארוכת טווח. כולם מנסים להבין מדוע גם כאשר הביצועים הכלכליים הכוללים של הנשיא ג'ו ביידן היו די טובים - עדיין רוב הבוחרים חשו שהם גרועים, והצביעו בהתאם. חלק מזה נובע מכך שהרווחים מהצמיחה חולקו בצורה מאוד לא שוויונית. הם התרכזו בעיקר במאיון העליון, בעוד שמי שנשאר מאחור הרגיש בעיקר חוסר יציבות וחוסר ביטחון. אזכיר שממשל ביידן ניסה לטפל בזה על ידי מתן סיוע כספי נרחב למשפחות וקידום מדיניות שתומכת בארגוני עובדים. אנחנו עדיין מנסים להבין מדוע המדיניות הזו לא היתה אפקטיבית יותר.
"אין ספק שממשל ביידן זלזל בתגובה השלילית בקרב הציבור לגידול ההגירה לפני 2024. אנחנו עדיין מנסים להבין טוב יותר מדוע המסר של טראמפ של 'אמריקה תחילה' - שהוא שם קוד ל'ילידי ארצות הברית תחילה' - מהדהד כל כך חזק, אפילו בקרב אנשים ממוצא אתני שונה. אגב, בארה"ב יש היסטוריה ארוכה של מהגרים ותיקים שמנסים לסגור את הדלת בפני מהגרים חדשים".
"נדרש מסר חזק יותר"
השיח של הימין על הגירה מאוד הצליח לא רק בארה"ב, אלא גם באירופה. האם זה מעיד על כישלון של השמאל להתחבר לבוחרים בנושא זה?
"אני לא בטוח מה הכוונה ב'כישלון להתחבר'. מרין לה פן (מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני הצרפתית האיחוד הלאומי - א"פ) וג'ורג'ה מלוני (ראשת ממשלת איטליה הימנית - א"פ) מעבירות מסרים לאומניים, קסנופוביים וגזעניים, שמצליחים להתחבר לחלקים מסוימים של הציבור. השמאל יכול 'לחשוף את זה' – כלומר לתאר את תופעות הגזענות ולטעון בעד היתרונות של אינטרנציונליזם, הכללה וסובלנות, כפי שעליו לעשות. אם ב'כישלון להתחבר' הכוונה היא שהשמאל צריך להעביר את המסר הזה בצורה חזקה וברורה יותר – אז אני מסכים".
יש ביקורת רבה על חוסר היעילות של ממשלות השמאל. למשל רגולציה מוגזמת.
"התשובות משתנות ממדינה למדינה. נסתכל על ארה"ב, על המדינה שלי, קליפורניה, שמזוהה כמדינה פרוגרסיבית. היו רגולציות טובות ורגולציות רעות. דוגמה בולטת לרגולציה רעה היא זו שהקשיחה בנייה חדשה למגורים. בוא נסתכל על ברקלי, העיר שלי, שזכתה לכינוי 'רפובליקת העם של ברקלי' בגלל הפוליטיקה הפרוגרסיבית שלה. אז ראינו מעבר מגישת 'לא בחצר שלי' (|NIMBY) ל'כן בחצר שלי' (YIMBY), מתוך הכרה בעלויות החברתיות והחלוקתיות של חוסר היעילות הזו. בנוגע לניהול תקציבי, יש מספיק אשמה לחלק בין כל הצדדים בארצות הברית. במילים אחרות, השמרנים לא היו טובים יותר מהפרוגרסיבים באיזון התקציב או בבלימת העלייה בחוב הציבורי. נדמה לי שאין באף אחד מהמחנות מספיק תמיכה כדי לבלוע את הגלולה המרה של קיצוצים בהתאמות".
ממשלות שמאל מזוהות עם ניפוח החוב הציבורי וחוסר אחריות פיסקאלית.
"הנתונים, הן על פני מדינות שונות והן לאורך זמן, אינם מצביעים על כך שממשלות שמאל נוטות יותר לגירעון ולחוב מאשר ממשלות ימין. ממשל טראמפ הנכנס - ולא ממשל ביידן היוצא - הוא זה שחושב שזה רעיון טוב להאריך את הקיצוצים במס מ־2017 ואולי להפחית עוד יותר את שיעורי המס על חברות, מה שיפחית את ההכנסות. זאת, תוך התעקשות לגבי ההיקף הלא ריאלי של קיצוץ בהוצאות הממשלה.
"שנית, הרבה גם תלוי במצבה הכלכלי של אותה מדינה. בארה"ב, שבה ההכנסות ממסים כאחוז מהתמ"ג נמוכות יחסית לסטנדרטים של מדינות מפותחות, השמאל אכן יכול להציע 'הגברת הכנסות' סבירה: העלאת מסים נוספים באמצעות, בין השאר, הרחבת בסיס המס. בצרפת, לעומת זאת, שבה המסים כאחוז מהתמ"ג גבוהים במיוחד - השמאל חייב להצביע על התאמות תקציביות. כרגע נראה שיש מחסור ב'פרוגרסיבים אחראים' בצרפת".
חלק מהביקורת על השמאל היתה שהפסיק להתמקד בקהל היעד ההיסטורי שלו, מעמד הפועלים ומעמד ביניים. אולי זו היתה טעות להתרחק מהם?
"בארצות הברית אפילו השמאל הפרוגרסיבי, שמיוצג על ידי ממשלי אובמה וביידן, נסחף לאידיאולוגיה של דה־רגולציה וגלובליזציה. הם שכחו שדה־רגולציה וגלובליזציה לא בהכרח 'מרימות את כל הסירות', או שהפריזו בהערכת הקלות שניתן ליישם אמצעים חקיקתיים כדי לפצות את המפסידים מאותה גלובליזציה (מה שמכונה "תשלומים צדדיים" - א"פ). בנוסף, היתה אובססיה לא מוצלחת עם התעשייה – כאילו ניתן להחזיר את התעשייה לעבר וכי משרות טובות בתעשייה יעלו את רמת החיים של מעמד הפועלים. המציאות היא שרבות מהעבודות בתעשייה עברו אוטומציה או הועברו לחו"ל לצמיתות, ולא ניתן להחזירן לארה"ב ולמדינות מפותחות אחרות. רבות מהעבודות בעלות השכר הגבוה בעתיד יהיו במגזר השירותים - לא בתעשייה.
"בנוסף, חלק גדול ממה שאנו מכנים 'ביידנומיקס' היה מכוון למשבר האקלים (סבסוד כלי רכב חשמליים ותחנות טעינה, למשל). זהו נושא שמשפיע על כולם, כולל מעמד הפועלים, אבל אינו מזוהה במיוחד עם מעמד הפועלים. כמו כן, חלק אחר הופנה לביטחון לאומי (למשל, בניית מפעלי שבבים בטקסס ובדרום־מערב ארה"ב), שמחזק את העצמאות הטכנולוגית של ארה"ב, אבל לא מייצר כמות גדולה של משרות למעמד הפועלים. עם זאת, ישנן ראיות חזקות לכך שתשתיות מתאימות תורמות לצמיחה, ושארה"ב פיגרה במשך שנים בהשקעות בתחום זה. לכן ההתמקדות בהשקעות בתשתיות תחת ביידן היתה חיובית נטו עבור המדינה, כולל עבור מעמד הפועלים".
ביקורת נוספת שנשמעה לעתים קרובות היא שהשמאל מתרכז יותר מדי בשוויון ופחות מדי בצמיחה.
"השקעה בחינוך והכשרה של אנשים שמגיעים מרקע פחות מבוסס תומכות בשוויון ותומכות גם בצמיחה, כל עוד ההשקעה הזו באמת מניבה עובדים עם כישורים רלבנטיים. איגודים 'הגיוניים', שנותנים לעובדים קול ובעלות חלקית בארגון שבו הם עובדים, יכולים להיות גם פרו־צמיחה וגם פרו־שוויון, כל עוד הם לא יוצרים מכשולים לארגון מחדש של מקום העבודה, כאשר הדבר נחוץ. מערכת מיסוי פרוגרסיבית יותר תהיה פרו־שוויון בלי לפגוע בצמיחה, אם ההתקדמות הזו תושג באמצעות רפורמות הגיוניות".
טראמפ זכה לפופולריות כשהבטיח חסמי מסחר בינלאומיים. אולי גם השמאל היה צריך ללכת לכיוון הזה?
"אחת הטענות המפורסמות של התיאוריה הכלכלית המיינסטרימית היא שסחר וניידות הון חופשיים מועילים לרבים אך פוגעים במעטים. ה'מעטים' הם בדרך כלל גורם הייצור שמצוי במחסור יחסי במדינה, שבמדינות עשירות בהון הוא בדרך כלל העבודה. יותר מדי פוליטיקאים ויועציהם הכלכליים שכחו את העובדה הבסיסית הזו לפני התגובה החריפה האחרונה נגד הגלובליזציה. המשמעות היא הצורך לפצות את גורם הייצור המפסיד".
אולי גם הירידה בכוחם של איגודים מסורתיים פגעה בשמאל?
"ייתכן שהאיגודים איבדו כוח פוליטי וכלכלי, אבל הם בהחלט לא נעלמו. איגודים לומדים כיצד לארגן עובדים במגזר השירותים ואנו רואים זאת לגבי בריסטות של סטארבקס ועובדי מחסנים של אמזון. עם זאת, הם איבדו מזמן את מעמדם כמתווך הבלעדי של מפלגות שמאל־מרכז".
"תשקיעו באנשים"
אולי השמאל נשאר בלי חזון, כמו ה"ניו דיל" או "הסוציאל־דמוקרטיה" שלאחר מלחמת העולם השנייה.
"חזונות גדולים נוטים לצמוח מתוך משברים גדולים: הניו דיל היה תוצאה של השפל הגדול; הסוציאל־דמוקרטיה הפכה לחזון דומיננטי בתגובה למלחמת העולם השנייה. הצרות הגלובליות הנוכחיות שלנו – כלכליות, חברתיות וגיאופוליטיות – הן אומנם חמורות ומטרידות מאוד, אבל אני חושב שעדיין לא הגיעו לרמה כזו".
אז אם הכל בסדר, איך הימין הפופוליסטי כל כך הצליח?
"הימין האמריקאי השתמש באופן יעיל יותר בערוצי מדיה, גם המסורתיים כמו פוקס ניוז וגם החדשים כמו X (טוויטר לשעבר). חלק מהעניין הוא שלימין יש מסר פשוט וברור: 'הממשלה רעה; היא גוזלת את החופש שלכם', בעוד לשמאל יש מסר מורכב יותר: 'הממשלה היא טובה במצבים מסוימים'. אני לא חושב שניתן לפתור את הבעיה הזו בניסיון מלאכותי לפשט מסר שהוא מטבעו מורכב. אבל מדוע השמאל לא הצליח לבנות חלופות ריאליות לפוקס ניוז ו־X - זה לא ברור".
אז מה המתכון המנצח להחזרת השמאל לשלטון?
"תשקיעו באנשים (חינוך והכשרה); תשקיעו במשפחות (חופשת הורים וחינוך לגיל הרך); תשקיעו בדיור (שהפך לבלתי נגיש במקומות רבים); תתקנו את מערכות הבריאות השבורות; ותיישמו מערכת מיסוי הוגנת: הרחיבו את בסיס המס וסיגרו פרצות כדי להבטיח שכולם ישתתפו במימון ההשקעות הללו".
פרופ' בארי אייכנגרין (72)
בנה של לוסיל אייכנגרין, סופרת וניצולת שואה, מתגורר בברקלי, קליפורניה • כלכלן והיסטוריון כלכלי בעל שם עולמי ומכהן כפרופ' לכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת ברקלי מאז 1987 • עמית מחקר ב־NBER וב־CEPR – שניים מגופי המחקר הכלכליים החשובים בעולם • כותב קבוע ב"אקונומיסט" וב"גרדיאן", חיבר עשרות ספרים ומאמרים אקדמיים • נמנה עם 25 הכלכלנים המצוטטים בעולם
