חשיפהקוטלב חניתה הוציאה עשרות מיליוני שקלים מרשות החדשנות במרמה
חשיפה
קוטלב חניתה הוציאה עשרות מיליוני שקלים מרשות החדשנות במרמה
מיילים של בכירים לשעבר במפעל יריעות האיטום, שנרכש ב־75 מיליון דולר בידי חברה אמריקאית, חושפים דיווחים כוזבים לרשות החדשנות. בכירים לשעבר נתבעים להחזיר 32 מיליון שקל. היקף התרמית בדיווחי השעות - כ־80%
מענקים כספיים של עשרות מיליוני שקלים שנתנה רשות החדשנות (המדען הראשי לשעבר) לחברת אייברי דניסון האמריקאית (Avery Dennison), ולמפעל יריעות האיטום קוטלב חניתה שהיה בבעלות הקיבוץ שבגבול הצפון, ונרכש על ידי אייברי דניסון בתמורה ל־75 מיליון דולר בפברואר 2017, התבססו על דיווחים תרמיתיים, כוזבים ומנופחים. כך עולה מדו"חות חקירה פנימיים של אייברי דניסון, במסגרת הליך גילוי מרצון שביצעה מול הרשות ובו השיבה לה 1.5 מיליון שקלים במהלך שנת 2021.
בסך הכל העבירה רשות החדשנות בין השנים 2006 ועד 2017 לקוטלב חניתה (כאמור, כיום אייברי דניסון ישראל), מענקים בסכום כולל של 53.5 מיליון שקל. זאת במסגרת 66 בקשות תמיכה בתוכניות שנתיות או רב שנתיות למחקר ופיתוח. על פי דו"חות החקירה, שפורסמו לראשונה בסוף השבוע באתר "כלכליסט", כ־80% מדיווחי העובדים שבגינם התקבלו הכספים היו כוזבים.
קוטלב חניתה הוקם בשנת 1983, ועסק בייצור ושיווק סרטים ולמינטים (גלילי יריעות רב שכבתיות), למגוון רחב של יישומים. המפעל מתמחה כיום בפיתוח וייצור של יריעות פולימריות, לאיטום ולשיפור החיסכון באנרגיה, למשל על חלונות בתים או כלי רכב. ב־2017, המפעל שהיה בבעלות קיבוץ חניתה נמכר לאייברי דניסון האמריקאית. לאחר מכן קוטלב חניתה פורק (כלומר האגודה השיתופית נמחקה), ושם המפעל שונה ל"אייברי דניסון ישראל". חברי קיבוץ שונים עבדו לאורך השנים בקוטלב חניתה.
החקירה הפנימית של התאגיד האמריקאי נפתחה ב־2018, כשנה וחצי לאחר הרכישה. זאת בעקבות מידע שהעביר סמנכ"ל המו"פ ד"ר רמון אלבלק, שפנה במקביל לפרקליטות והציע לשמש כעד מדינה.
על פי דו"חות החקירה, במשך שנים נושאי משרה ועובדים במפעל נקטו ב"פרקטיקה שיטתית ומאורגנת של הגשת בקשות ודיווחים כוזבים ומנופחים ללשכת המדען הראשי ולרשות החדשנות במטרה לקבל כספי הטבות. במקום לעשות שימוש בכספים לטובת הפרויקטים שניתנו, קוטלב חניתה הסיטה מן הכספים למימון פעילות המו"פ השוטפת שלה".
הפרקטיקה של הדיווחים הכוזבים על פי הדו"חות, עבדה במשך יותר מעשור בשיטת ה"העמסה". קוטלב חניתה הגיש לרשות החדשנות דיווחים מנופחים של שעות עבודה של עובדים. העובדים דיווחו על שעות שבהן עבדו על פרויקטים שוטפים בחברה, שלא היו זכאים למענקי מדינה, כאילו עבדו על פרויקטים שרשות החדשנות מימנה בכספי ציבור. כלומר, בדיווח הרבעוני לרשות על הוצאות הקשורות לפרויקט שזכה למימון, הופיעו שעות עבודה של עובדים שכלל לא עבדו עליו. לפי דו"ח הביקורת, היקף התרמית בדיווחי השעות של עובדים מול רשות החדשנות הגיע לכ־80%.
בנוסף, לפי הדו"חות, מפעל קוטלב חניתה דיווח לרשות שהשתמש בחומרים שונים בפרויקטים שזכו למימון, בעוד שבפועל חומרים אלו שימשו לפרויקטים שוטפים שאינם זכאים למימון. כלומר, יוחסו לפרויקטים הוצאות פיקטיביות. כמו כן האגודה השיתופית חניתה, שהחזיקה במפעל, ביקשה פעמים רבות מהרשות לממן פרויקטים שהם חסרי אופק מסחרי. זאת לפי הדו"ח "על מנת שיתקבלו מענקים מהרשות שלא תהיה בצידם חובת תמלוגים (שכן אין צפי הצלחה מהם). כאשר בכל מקרה הכוונה היתה להסיט את כספי המענקים לפרויקטים אחרים".
על פי מיילים ומסמכים שונים שצורפו לדו"חות, הנהלת המפעל ידעה ואישרה לכאורה את הפרקטיקה של הוצאת כספים במרמה מהמדינה. כך למשל במייל ממאי 2015, העבירה מנהלת החשבונות הראשית מייל לסמנכ"ל המו"פ ביחס לדיווחים הרבעוניים וכתבה: "תיקנתי את הכוח אדם, יש להגביר דיווחים בפרויקט זה". במייל מפברואר 2016 כותב סמנכ"ל המו"פ לכל עובדי המחלקה: "למרות הנחיות מאוד ברורות ובקשות חוזרות, חשבת השכר דיווחה לי שעדיין יש עובדים שאינם טורחים לדווח שעות על פרויקט המדען הראשי, ונמצאים בדיווח חוסר. משמעות הדבר זריקת כסף של החברה לפח".
במייל מיוני 2016 כותב סמנכ"ל הכספים לסמנכ"ל המו"פ ולמנהלת החשבונות: "יש להכין תחשיב של כמה 'גולגלות' יש להעמיס על המו"פ כדי להגיע למימון מלא/אפקטיבי. הנתון הזה צריך להישלח לסמנכ"ל המו"פ לקראת סוף חודש, כדי שידע לתכנן את מצבת אנשי המו"פ שיועסקו על הפרויקטים".
"יש עכשיו פחות סלחנות אצל המדען הראשי"
באוגוסט 2017, לאור ביקורת חיצונית שהחלה, כתב סמנכ"ל המו"פ למנכ"ל, לסמנכ"ל הכספים ולמנהלת החשבונות: "מתעוררת כאן בעיה יסודית בשיטת הדיווח הנהוגה אצלנו מזה שנים לגבי דיווח שעות עבודה וגם לגבי שיטת דיווח השימוש בחומרים. אם יש עכשיו פחות סלחנות אצל המדען הראשי, חייבים לדון בדחיפות בנושא". המנכ"ל השיב: "האם השינוי הוא מכאן צפונה, או שהם מעוניינים לבדוק גם אחורה". לכך השיב סמנכ"ל המו"פ: "אני מאוד מקווה שמכאן צפונה, אם כי מדובר במקרה זה על ביקורת של פרויקט משנת 2016".
סמנכ"ל המו"פ שחשף את ההתנהלות ושאר עובדי החברה בעת הליך הגילוי מרצון זכו לחסינות מתביעות של רשות החדשנות. בהמשך להסדר הפשרה עם אייברי דינסון, פרקליטות מחוז חיפה הגישה בשבוע שעבר תביעה אזרחית בגובה 32 מיליון שקל נגד שבעה נושאי משרה בכירים לשעבר (בשנים 2009–2017) בקוטלב חניתה, בהם מנכ"לים, סמנכ"לי כספים, סמנכ"לי ומו"פ ומנהלי חשבונות שאינם חברי הקיבוץ. מדובר בחלק הארי, כ־60%, של כספי ההטבה שנתנו למפעל על בסיס מצגים מרמתיים, לשיטת הרשות.
בין הנתבעים העיקריים, שהתכתבויות המיילים שלהם נתפסו בחקירה הפנימית, נמצאים עובד שפירא, כיום מנכ"ל חברת המעגלים המודפסים הבורסאית פי.סי.בי טכנולוגיות, שבשליטת קרן פימי בניהול ישי דוידי. שפירא שימש מנכ"ל המפעל מ־2009 ועד מכירתה ב־2017 לאייברי דניסון. על פי כתב התביעה, שפירא בשנותיו כמנכ"ל "הוביל, אישר וניהל את התרמית".
נתבע נוסף הוא גד מוסקוביץ', לשעבר סמנכ"ל הכספים של חברת מוצרי הפלסטיק ארן מו"פ הבורסאית. מוסקוביץ' כיהן כסמנכ"ל הכספים של קוטלב חניתה בשנים 2018–2016. על פי כתב התביעה, מוסקוביץ' "היה בעל תפקיד מרכזי בקבלת המימון מרשות החדשנות בתקופה שקדמה למועד הרכישה, וכן היה מעורב בלב התרמית".
סמנכ"ל כספים נוסף לשעבר שנתבע הוא קים צ'צ'יק, שכיהן בתפקיד בשנים 2010–2014. על פי התביעה, צ'צ'יק "היה מעורב בתרמית וקידם את פרויקט ה'עמסה', לפיה הנהלת האגודה השיתופית העמיסה שעות של פרויקטים שונים על החברה, על חשבון פרויקטים מתוקצבים מטעם הרשות לחדשנות".
עוד נתבעת מרכזית היא אלינה טורקוב, ששימשה בתפקיד מנהלת חשבונות ראשית בקוטלב חניתה במשך 15 שנה, בין השנים 2003־2018. על פי כתב התביעה: "במסגרת תפקידה טורקוב הייתה מעורבת ישירה בביצוע התרמית עד מראשיתה בזמן כהונתו של סמנכ"ל הכספים וחבר הקיבוץ שנפטר, אילן לוין. טורקוב הייתה אחראית על הכנת הדו"חות המזויפים והעברתם לרשות החדשנות, וכן על הקשר עם ההנהלה הבכירה ועם יתר העובדים בנוגע לפרקטיקה הפסולה".
חלק מהנתבעים טוענים: "זה לא קשור אלינו"
התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי אינה מופנית נגד הקיבוץ, וזאת על אף הטענה הקשות שמועלות נגדו בדו"חות הביקורת. בקיבוץ חניתה סירבו להגיב. מפרקליטות מחוז חיפה לא נמסרה תגובה לשאלה מדוע הקיבוץ אינו בין הנתבעים, על אף שהוא נהנה לכאורה במשך שנים מכספים שהוצאו במרמה מקופת המדינה כבעלים של המפעל.
עם זאת, הקיבוץ עדיין עשוי להיות חלק מההליך המשפטי ולהיתבע על הנזקים. כפי שקורה בדרך כלל בתביעות שבהן נושאי משרה נתבעים, הם עשויים להגיש בעתיד הודעת צד שלישי נגד הקיבוץ. כלומר תביעה על תנאי אשר נשלחת למי שרלוונטי למחלוקת, ועושי לשאת בתשלום בגין הנזק.
עו"ד רועי בלכר ממשרד KRB, המייצג את המנכ"ל לשעבר שפירא, מסר: "מדובר בתביעה חסרת יסוד. שפירא ינהל את ההליך, כמקובל, בבית המשפט". עוה"ד משה מזור וגלעד רונן, המייצגים את מוסקוביץ' מסרו: "מדובר בתביעה שהוא שורבב אליה ללא כל בסיס משפטי או עובדתי. הדברים יובאו בפני בית המשפט בעיתם ואנו מאמינים, כי התביעה נגדו תסתיים בלא כלום".
עוה"ד מאיה צברי ועידן זוהר ממשרד גורניצקי GNY המייצגות את צ׳צ׳יק מסרו: "מרשנו קיבל את התביעה בתדהמה. מרשנו לא היה קשור לכל מהלך תרמיתי כנטען בתביעה. הוא סיים את כהונתו בחברה לפני למעלה מעשר שנים ואין ולא יכולה לקום כנגדו כל עילה". עו"ד דוד אמסלם המייצג את מנהלת החשבונות הראשית טורקוב לא מסר תגובה.
מאייברי דניסון נמסר: "לא היה לנו כל ידע או מעורבות בהונאה עד זמן קצר לאחר רכישתה של חניתה. לאחר גילוי הנושא על ידי אייברי דניסון היא חשפה את הנושא מיזמתה לרשות החדשנות והחזירה את כספי המחקר שהתקבלו לאחר רכישת חניתה".
