החזית הירוקהמפרגולה סולארית ועד רכבים מזרימי חשמל: המהפכה האנרגטית של עוטף עזה
החזית הירוקה
מפרגולה סולארית ועד רכבים מזרימי חשמל: המהפכה האנרגטית של עוטף עזה
מרכזים קהילתיים שיפעלו כשהחשמל ייפול, וקאנטרי קלאב שייצר חשמל - שמונה פרויקטים חדשניים בתחום האנרגיה יוצאים לדרך ביישובי העוטף
ב־7 באוקטובר נלחם פרופ' יפתח גפנר ממושב עין הבשור יחד עם חבריו בשער היישוב. הם הצליחו לסגור את השער הפרוץ דקות בודדות לפני שהמחבלים צבאו עליו בכוחות גדולים, וכך הותירו את הקרבות מחוץ לתחום המושב. היישוב ניצל, ללא הרוגים וחטופים, אבל לאחר שהאזור כולו ננטש בשל ההרס הרב בשטח והמלחמה הממושכת – בעין הבשור הבינו שעליהם לקחת חלק פעיל בשיקום ובבנייה מחדש.
"ב־7 באוקטובר, וגם לפני זה, הבנו שיש חוסר משילות ושאנחנו צריכים לקחת את הדברים בידיים", אומר גפנר. "אנחנו מבינים שכמו שהגנו על עצמנו, אנחנו צריכים להגן על הצרכים החיוניים שלנו ולבדוק איפה אנחנו יכולים להיות חזקים וטובים יותר, אחרת אנשים לא יחזרו לכאן – ועצמאות אנרגטית היא חלק מהעניין. ב־7 באוקטובר היו יישובים לידנו שלא היה בהם חשמל, כי נחתה על הקו רקטה. הם ישבו במקלט בלי חשמל ובלי טלפונים.
“בינתיים חמאס נשאר בעזה, השנאה רק העמיקה, ואנחנו צריכים שהתושבים יידעו שאם עכשיו יש הפסקת חשמל ליומיים – יש להם מקום להתכנס בו, בטוח ומואר, עם אפשרות להפעיל מטבח, שירותים ומקלחות. אנשים מבוגרים יכולים לעבור לשם, אפשר לחמם ולקרר, יש חוסן אנרגטי, אנרגיה זה חיים”.
גפנר, יחד עם חברי המושב, החליטו לנצל את העובדה שעין הבשור יחל בקרוב בהקמתו של פרויקט חוסן קהילתי, כדי להדגים טכנולוגיות חדשניות של אנרגיה נקייה – שיהפכו את מרכזי החוסן הקהילתיים לכאלו שיוכלו להמשיך ולתפקד גם אם באזור כולו תשרור עלטה. על הגגות יוצבו רעפים סולאריים חדשניים, אבל גם על הקירות עצמם. יותקנו מערכות אגירה, ובעת הפסקת חשמל, אם יהיה בכך צורך – רכבים במושב יוכלו להזרים חשמל בחזרה לגריד של המרכז הקהילתי. הדבר יתאפשר בשלב הראשון באמצעות ממירים היברידיים, הבנויים לפעול גם ללא תלות במשק החשמל הארצי, ובהמשך באמצעות מטען לרכב חשמלי המאפשר יכולת של Vehicle-2-grid.
חצי מהמינהלת, חצי יגייס המושב
הפרויקט בעין הבשור הוא אחד משמונה פרויקטים שייצאו בקרוב לדרך ברחבי העוטף, לאחר שזכו בקול קורא של משרד האנרגיה, שיעמיד יחד עם מינהלת תקומה תקציב של כ־7 מיליון שקל לשם הוצאתם לפועל. מדובר בכמחצית מהסכום הנדרש להקמתם, כאשר את היתרה יגייסו היישובים.
את הפרויקטים עצמם הגו היישובים יחד עם איגנייט דה ספארק (חברה ללא מטרות רווח שחזונה הוא לקדם יזמים ומיזמים חדשניים במשק האנרגיה הישראלי), אשר מתנדביה עבדו עם הקהילות המקומיות כדי לתכנן את "היום שאחרי", ולזקק את הפרויקטים החדשניים שיכולים לבנות מחדש וטוב יותר את התשתיות ביישובים. כמו כן הם יכולים לשמש את התושבים באופן הקרוב ביותר לצורכיהם היומיומיים ועל הדרך גם לייצר הכנסה נוספת, תוך הטמעת חדשנות שתאפשר לסטארט־אפים לבחון ולהדגים את מרכולתם. חלק מהפרויקטים האלו יטמיעו טכנולוגיות חדשניות לראשונה בישראל.
לדברי שון דנה, מנכ"ל איגנייט, "לכל פרויקט ביוזמה יש כלכליות חיובית, יחד עם תועלות נוספות של חוסן אנרגטי, שיאיצו את השיח והדינמיקה מול הרגולטור וחברות משק החשמל".
בהרחבת קיבוץ זיקים, בבתים שיבחרו להשתתף, יתבצע ניהול חכם של קיבולת אגירה מבוזרת. בחלק מהבתים יותקנו פאנלים סולאריים ומערכות אגירה ביתיות, ואלו ישולבו זה בזה, מבלי שיהיו מקושרים פיזית. בצורה זו תובטח אספקת חשמל בחירום, כאשר תושבים שאין להם סוללה בבית – יוכלו להשתמש בחשמל מהשכנים. כל צי הסוללות יאפשר שגרת פעילות מוגבלת בחירום, ובעת שגרה יסייע כקבוצת סוללות מסונכרנת או "תחנת כוח וירטואלית" (virtual power plant) לייצב את תדר החשמל. כך, לראשונה בישראל תוקם תחנת כוח וירטואלית מסוג זה, זאת ללא תלות באישור חברת החשמל, וזו תצליח לייצר הכנסה נוספת לקיבוץ ולהגדיל את החזר ההשקעה.
ביד מרדכי ייצא לדרך פרויקט לאיפוס וחוסן אנרגטיים בקומפלקס הבריכה הקיבוצית. זה לא סוד: מרכזי הכושר האלו הם זללני משאבים – מכמויות ענק של מים למילוי הבריכה ולמקלחות, ועד לכמויות עצומות של חשמל לחימום מים ועוד. הקאנטרי קלאב ביד מרדכי יהיה מאופס אנרגטית, או כך לפחות שואפים בשלב זה בקיבוץ. הבריכה ההידרותרפית תכוסה בפרגולה סולארית, אשר השלבים עצמם בה יהיו פאנלים סולאריים. הבריכה תחומם בחורף באמצעות משאבות חום – שיתחממו בעזרת הפאנלים הסולאריים.
משבר האקלים דורש התארגנות מחדש של המרחב הציבורי, ובקיבוץ חולית הסמוך ייערכו התושבים טוב בהרבה להתחממות המואצת שבדרך. לפי דו"ח חדש של השירות המטאורולוגי, עד אמצע המאה יהיה פחות ופחות נוח להתהלך ברחובות ישראל בקיץ. באזור הנגב ישררו תנאים נוחים (ללא עומסי חום מסוג כלשהו) בחודשי הקיץ רק ב־15% מהזמן.
מגרש הספורט באזור יהפוך פניו, ובעיקר יהפוך מותאם לאקלים מדברי רותח. הוא יכוסה בגג עם פאנלים סולאריים גמישים ומערכת אגירה, ואלו ידליקו את תאורת הלד. המגרש אומנם ממוקם בשטח פתוח, אך יוצבו בו מצנני אידוי מים, שיקררו את האזור ויפחיתו את הטמפרטורה בימים הרותחים, מה שיאפשר לתושבים לצאת לפעילות גופנית גם כשמזג האוויר מתחמם.
גם שדרות תתחדש בפרויקט שאפתני וחדשני של אנרגיה נקייה, שאותו יוביל סטארט־אפ ישראלי בשם אואזיקס. בשכונה חדשה שאושרה לבנייה בעיר, ייבנה מרחב קהילתי גדול, עם בית קפה, מרחבי עבודה ועוד. על כלל המבנים שלו יוצבו פאנלים סולאריים שטוחים חדשניים, ושיטה חדשה של אגירה תרמית, שאותה פיתחו באואזיקס. משאבה ייחודית ויעילה תהפוך חום לקור וקור לחום, ביעילות אנרגטית גבוהה ותוך שימוש באנרגיה סולארית. שיטת האגירה החדשנית מאפשרת לאגור חום וקור במקביל, ולאפשר את שניהם לפי הצורך. בזמן הפסקות חשמל, יוסיפו לפעול המרכזים הקהילתיים.
השינוי יתחיל בדרום?
ישראל רחוקה מלהצטיין בהשקעה וקידום של אנרגיה נקייה. ב־2023 רק כ־12% מהחשמל יוצרו באמצעים נקיים (כלומר, אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח, ולא פחם, סולר או גז), הרחק מהנהוג במדינות המפותחות. לישראל אף אין יעדים שאפתניים בתחום – היא התחייבה רק ל־28% אנרגיה מתחדשת בתמהיל החשמל שלה ב־2030, ובמשרדי הממשלה מטילים ספק רב ביכולת להשיג את אותו יעד צנוע, לפי ההתקדמות הנוכחית. בזמן שהממשלה ממעטת להשקיע בתחום ומעדיפה לפתח תשתיות גז ותחנות כוח חדשות, בשטח נתקלים מיזמים שונים בקשיים ביורוקרטיים וטכניים רבים.
2 צפייה בגלריה
ד"ר יעל הרמן. "אנחנו מצפים שפרויקטים יתחילו בתקומה, אבל בהמשך יגיעו לכל יישוב בישראל"
(צילום: נדב כהן יונתן)
כעת מקווים יזמי איגנייט דה ספארק שהמיזמים שיקומו בעוטף יצליחו לסחוף רשויות מקומיות להוביל את השינוי, ולדחוף קדימה מיזמים חדשניים. לדברי ד"ר יעל הרמן, ראש אגף מו"פ ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות, "המטרה שלנו היא להפוך את חבל תקומה למודל של אנרגיה מתחדשת ומתקדמת. אנו מצפים שפרויקטים יתחילו בתקומה, אבל בהמשך יגיעו לכל יישוב בישראל. הפרויקטים שבהם אנו תומכים בחבל ידגימו חוסן אנרגטי בשגרה ובחירום בכל סוגי היישובים, כשהשאיפה היא שבתוך עשור כל מבנה, שכונה ויישוב בחבל יוכלו ליהנות מעצמאות אנרגטית. הם עוגן כלכלי ואסטרטגי, והם יאפשרו לתושבי החבל לסחור בחשמל וכן להפנות את האנרגיה לשימוש עצמי במקרי חירום".
