העולם נשטף בצונאמי של הונאות: רק כך נוכל למגר אותן
העולם נשטף בצונאמי של הונאות: רק כך נוכל למגר אותן
מגיפת ההונאות הפיננסיות היא אחד האיומים הכלכליים הגדולים ביותר בזמננו. על פי הערכות, עבריינים ברחבי העולם גונבים מידי שנה סך כולל של כטריליון דולר מעשרות מיליוני קורבנות. הדיגיטציה של הפיננסים, המסחר המקוון ומגפת הקורונה הפכו את ההונאות לעסק רווחי אליו נכנסו ארגוני פשיעה ענקיים הפועלים כבתי חרושת להונאות. הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) מגבירה את מידת התחכום של ההונאות, עם יכולות מתקדמות לזיוף קולי וחזותי. טכנולוגיות האוטומציה הזניקו את התופעה באופן אקספוננציאלי עם מיליוני ניסיונות הונאה מדי יום.
ועידת TechTLV תתקיים ב-14 בינואר בת"א. לפרטים והרשמה לחצו כאן
מערכות אכיפת החוק מתקשות להילחם בתופעה, כי לרוב מדובר בעבריינים הפועלים ממדינות עוינות או בעלות אכיפה חלשה. בנוסף, מערכות פיננסיות רבות אינן נושאות באחריות למקרי ההונאה, והקורבנות עצמם לעיתים קרובות נמנעים מלדווח בשל תחושת בושה והיעדר פתרונות. כתוצאה מכך, ממדי הבעיה גדולים כנראה אף יותר מהנתונים הרשמיים.
למרות האתגרים, ניתן להתמודד עם תופעת ההונאות. המפתח לכך הוא להבין את שרשרת האספקה של ההונאה מהעבריין עד הקורבן - ולפעול לנטרל את השלבים השונים בה. השחקנים המרכזיים בשרשרת הזו היא העבריינים, שאותם כאמור כמעט בלתי אפשרי לתפוס, הבנקים שדרכם מועברים כספי ההונאה, חברות הביג טק והרשתות החברתיות, המשמשות זירה למפגש בין המתחזים לבין הקורבנות ולבסוף, משתמשי הקצה שנופלים קורבן לתרמית.
במקומות שונים בעולם, בנקים מתחילים לקחת אחריות על תופעת ההונאות ומשקיעים בטכנולוגיות חדשניות לזיהוי וסיכול הונאות. בבריטניה, לדוגמה, הרגולטורים מחייבים את הבנקים לשפות לקוחות שנפגעו, תמריץ לבנקים להשקיע במניעת הונאות. בנקים מובילים מאמצים טכנולוגיות מתקדמות כמו "ביומטריה התנהגותית" אשר מנטרת את שפת הגוף הדיגיטלית של המשתמש ומאפשרת לבנק להבחין בין משתמשים לגיטימיים לעבריינים שהשתלטו על חשבון או משתמשים שפועלים תחת לחץ או מרמה, וכל זאת מבלי לפגוע בפרטיות.
זירה קריטית נוספת במאבק היא חברות הביג טק והתקשורת, המספקות את הפלטפורמות שבהן העבריינים פועלים. עבריינים לא היו יכולים להגיע אלינו אילולא הייתה להם גישה במייל, ב-SMS או דרך רשת חברתית או אפליקציית דייטינג. לאחרונה, חברות כמו מטא, קוינבייס, טינדר ואחרות הקימו קואליציה וולונטרית למאבק בהונאות שתפעל להילחם בתופעה על ידי שיתוף מידע, חינוך המשתמשים ועוד. זה צעד מבורך, אך יש מי שסבור כי יש לחייב את החברות לשאת בנטל הפיצוי כדי לדרבן אותן להשקיע משאבים משמעותיים יותר במניעת הונאות.
לבסוף, החינוך והמודעות הציבורית הם כלים מרכזיים. למרות שרובינו מדמיינים את קורבנות ההונאה בעיקר כקשישים וחסרי אוריינות דיגיטלית, מחקרים מראים כי דווקא צעירים בני דור ה-Z הם בין הנפגעים העיקריים של הונאות. לכן ישנה חשיבות רבה להשקיע במאמצי הסברה מגיל צעיר, ובעיקר להעביר את המסר שכולם חשופים לפגיעה מהונאות.
לא הזכרתי את המשטרה כחלק מפתרון הבעיה. זאת מכיוון שהתמודדות עם הונאות דורשת חניקה שיטתית של התופעה ולא בזבוז משאבים במרדפים חובקי עולם אחר עשרות אלפי עבריינים. ככל שיותר ממשלות, מערכות פיננסיות וחברות טכנולוגיה ישכילו לחבור לאקוסיסטם המשלב אחריות, שיתוף פעולה, מודיעין וחינוך, ניתן יהיה לצמצם באופן משמעותי את תופעת ההונאות הפיננסיות ולהפוך אותה ללא כדאית לעבריינים.
גדי מזור הוא מנכ"ל חברת BioCatch, המסייעת ל-180 בנקים גלובליים במאבק בהונאות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות בתחום הביומטריה התנהגותית
