משרד החקלאות מדבר על הפחתת מזון מהחי, אך מגדיל את קצב השחיטה
משרד החקלאות מדבר על הפחתת מזון מהחי, אך מגדיל את קצב השחיטה
התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי גורסת שיש להפחית צריכת בשר בשל ערכים תזונתיים מזיקים, אלא שבמקביל משרד החקלאות נותן הקלות רגולטוריות לבתי מטבחיים, והאוצר פוטר ממכס יבוא עגלים ובשר מעובד
משרד החקלאות כינס בשבוע שעבר סביב שולחן חגיגי נציגי ממשלה רבים – כדי להציג ממצאי ביניים בדרך לגיבוש תוכנית לאומית לביטחון מזון. תוכנית קונקרטית, יעדי ביניים ותקציב לא היו שם, אולם הנחת העבודה במסמכים השונים שפרסמו המשרדים – ובראשם משרדי החקלאות, הבריאות, הסביבה והאוצר – היתה: הצורך להפחית בצריכת בשר, שכולל ערכים תזונתיים שמזיקים לבריאות ואופן גידולו מזיק לסביבה, והגדלת צריכת מזון צמחי עשיר בחלבון, כגון קטניות, אגוזים, פירות וירקות.
הישראלים צורכים כמויות גדולות במיוחד של בשר ועוף בהשוואה עולמית, למרות הסיכונים הבריאותיים והנזק הסביבתי הגדול של תעשיית המזון מן החי, וממעיטים בצריכת מזון צמחי עשיר בחלבון. צריכת בשר בקר ממוצעת לנפש במדינות ה־OECD ב־2023 עמדה על 14.2 ק"ג בשנה, ואילו בישראל הנתון עמד על 17.7 ק"ג. הדבר ניכר גם בחקלאות המקומית: ישראל מגדלת באופן עצמאי 85% מהבשר הנצרך בשטחה, לעומת 29% מהקטניות ו־20% מהאגוזים.
אלא שמילים יפות לחוד, ומעשים לחוד. למרות השאיפה המוצהרת להפחית צריכת בשר, רק בחודש שעבר הכריז משרד החקלאות על התנעת מרוץ להקמת בתי מטבחיים בסיוע הקלות רגולטוריות – במטרה להרחיב את ייצור המזון מן החי. עד כה החקיקה התירה הקמת בתי מטבחיים רק ב־20 אזורים בארץ, וכעת יתאפשר להקימם בכל מקום. זאת אף שצריכת הבשר האדום בישראל גבוהה ב־75%-25% מהכמות המרבית המומלצת על ידי משרד הבריאות.
מלבד זאת, בשבוע שעבר פרסם משרד האוצר צו שלפיו הפטור ממכס על יבוא עגלים לישראל יהפוך קבוע, לאחר שהוארך שוב ושוב מאז 2014. כמו כן החלטה נוספת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפכה את הפטור הזמני על בשר מעובד מ־2022 לפטור קבוע. זאת למרות התנגדות משרדי הגנת הסביבה והבריאות שדרשו לבטלו בשל ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות.
בזמן שהמשרדים דוהרים להרחיב את צריכת המזון מן החי, בניגוד לתוכנית האסטרטגית, הם מפרים חובות הנוגעות לחוק צער בעלי חיים. תיקון חוק צער בעלי חיים מ־2015 הורה לשר החקלאות להגיש תקנות בנושא הפעילות בבתי מטבחיים עד ספטמבר 2016. אלא שעד היום, למרות עתירה של תנו לחיות לחיות, טרם הוגשו התקנות.
בעדכון האחרון שהוגש לבית המשפט שדן בעתירה ציין משרד החקלאות כי הוא צופה שהתקנות יושלמו ברבעון הראשון של 2025. גם בעתירה על תקנות בנוגע להובלת בהמות נמסרו הודעות דומות, שהמשרד לא עמד בהן.
גם מספר הביקורות שמבצע משרד החקלאות במשקים התעשייתיים בלתי מספק. כך, למשל, לפי דו"ח תנו לחיות לחיות, בכלל המפטמות בארץ נעשו רק חמש ביקורות ב־2023. ברפתות החלב נעשו עשר ביקורות.
בנוגע לבעלי החיים שמגיעים לישראל באונייה, מצא מבקר המדינה במאי 2020 "תחזוקה ירודה של האוניות המובילות מקנה מחו"ל עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים ופגיעה בתנאי המחיה שלהם באופן הגורם להם סבל רב". עוד צוין בדו"ח כי משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואנים או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות, למעט במקרים חריגים מאוד.
משק החי הוא גם מקור לפגיעה סביבתית נרחבת. הוא אחראי ל־15% מפליטות גזי החממה בעולם, וללא צמצום בצריכת בשר – יתקשו המדינות לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלהן. 75% מהשטחים החקלאיים בעולם משמשים לגידול בעלי חיים או מזון להאבסתם. שטחי הגידול הללו פעמים רבות באים על חשבון יערות הגשם. בישראל גידול בקר הוא אחת הסיבות המרכזיות לזיהום נחלים.
ממשלות ממליצות לתושביהן לאכול יותר ירקות ופירות ולהמעיט בצריכת בשר, אלא שברוב המדינות תעשיית הבשר נהנית מסובסידיות ממשלתיות גדולות יותר מאשר ענפי הירקות והפירות. כך, למשל, ממשלת ארצות הברית מוציאה 38 מיליארד דולר בכל שנה כדי לסבסד את תעשיות הבשר והחלב, אך רק 0.04% מהסכום על סבסוד פירות וירקות.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד לא מעודד צריכת בשר אלא מעודד צריכת חקלאות מקומית, ופועל שמדפי חנויות המזון יהיו מלאים, ללא מחסור. לעניין התקנות, מדובר בתקנות מקצועיות מורכבות שטרם אושרו על ידי משרד המשפטים, והמשרד מבקש לסיים את העבודה עליהן עד סוף הרבעון הראשון. קידום התקנות תלוי גם בזמינות של ועדת החינוך שדנה בימים אלה בתקנות אחרות לפי חוק צער בעלי חיים בנושא הובלה".
עו״ד רוני בן-דוד מהמחלקה המשפטית ב״תנו לחיות לחיות״ מסרה: ״בעודו נמנע מהתקנת תקנות לצמצום סבלם של בעלי חיים בבתי מטבחיים בשלל תירוצים על היעדר משאבים וסדרי עדיפויות, משרד החקלאות דווקא מצא זמן לתקן תקנות שיסירו את המגבלות הרגולטוריות על הקמת בתי מטבחיים חדשים. הבטחות המשרד לטיפול בהתעללות הקשה בבעלי חיים שתועדה בתחקירים שנעשו בתוך בתי מטבחיים בארץ נעלמו כלא היו.
"הקישור שעושה המשרד ל"ביטחון המזון" הוא ציני במיוחד - לא רק שמומחי בריאות הציבור בארץ ובעולם ממליצים על הפחתה בצריכת הבשר, שישראל נמנית על שיאניות העולם בה, אלא שתעשיית הבשר בארץ תלויה באופן אינהרנטי בייבוא - בין אם מדובר בייבוא של עגלים וכבשים במשלוחים חיים בתנאי התעללות, ובין אם מדובר בייבוא מספוא לתעשייה בארץ. זו עוד הוכחה מיני רבות לכך שמשרד החקלאות עובד בשביל תעשיית המזון מן החי, לא בשביל בעלי החיים ולא בשביל הציבור. הגיע הזמן להוציא את סמכויות צער בעלי חיים ממשרד החקלאות לרשות לאומית למען בעלי חיים ויפה שעה אחת קודם".
