הרמטכ"ל תחילה: המינויים שבהם יכריע כחלון
הרמטכ"ל תחילה: המינויים שבהם יכריע כחלון
ממלא מקום נציב שירות המדינה צפוי לדון בשורת מינויים בכירים, בהם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל האוצר, כל זאת בזמן שנערכת חקירה של היועמ"שית בסוגיית "שיפוץ לכאורה" או אי־עמידה בתנאים שלו עצמו לתפקיד
ביום שני השבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מקבל את עצת בג"ץ וימנה את רואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה מתוך ידיעה שכהונה זו קצובה לשלושה חודשים בלבד. מבט על המינויים הצפויים בתקופה זו עשוי לשפוך אור נוסף על הרצון של נתניהו למנות ממלא מקום – אפילו זמני – אך כזה שיהיה במינוי אישי שלו ולא כזה שיעבור דרך ועדת איתור מסודרת. עם זאת, כהונתו של כחלון כמ"מ בנציבות מייצרת קשיים אתיים ולכאורה גם ניגודי עניינים מול המינויים שבדרך.
בין אלה ניתן לציין את החקירה שמקיימת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בעניינו של כחלון, וכן את העובדה שהוא הגיע לתפקיד ממשרד רה"מ כראש המטה למלחמה בפשיעה הערבית, תפקיד שאליו הוא צפוי לחזור עם סיום שלושת חודשי מילוי המקום. מנכ"ל בשירות המדינה נדרש לחתום על הסדר למניעת ניגודי עניינים טרם כניסתו לתפקיד, אלא שלכלכליסט נודע שכחלון טרם חתם על ההסדר לפני שנכנס לתפקיד בשבוע שעבר.
במסגרת תפקידו, רואי כחלון צפוי לקחת חלק בוועדות מינויים שונות. כך, למשל, יהיה חבר בוועדה המייעצת למינויי בכירים שבראשה עומד השופט בדימוס אשר גרוניס וחברים בה גם משה טרי וטליה איינהורן. ועדה זו צפויה לדון כבר בשבועות הקרובים במינוי אחד התפקידים הרגישים במדינה – הרמטכ"ל שיחליף את הרצי הלוי, שהודיע על פרישה שלשום. תפקיד הוועדה הוא לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות, הן לגבי המועמד והן לגבי הגורם הממנה.
במקרה של המועמדים לרמטכ"לות, שלושת השמות שהוזכרו לתפקיד - מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במילואים אייל זמיר, סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם, שהודיע על התפטרותו מהתפקיד, ומפקד זרוע היבשה עד לאחרונה האלוף תמיר ידעי – נחשבים ראויים ולפיכך לחברותו של כחלון בוועדת גרוניס לא צפויה להיות השפעה מהותית. זו אפשרית אם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ יפתיעו עם מועמד רביעי מבחוץ.
אך מינוי הרמטכ"ל הוא לכאורה הקל שבמינויים שבדרך. מתוקף תפקידו, רואי כחלון יידרש לדון גם במינויים בכירים במשרדי הממשלה ובראשם במשרד ראש הממשלה, אחרי מינויו של של יוסי שלי לתפקיד שגריר ישראל באיחוד האמירויות. האם כחלון, שעתיד כאמור לחזור לעבוד במשרד ראש הממשלה, יקשה לצורך העניין על מועמדים לניהול המשרד על מנת לוודא שהם עומדים בדרישות?
זהו לא המינוי היחיד של מנכ"ל משרד ממשלתי שאותו יידרש לאשר כחלון, כאשר גם מינוי מנכ"ל חדש למשרד האוצר במקומו של שלומי הייזלר, שיפרוש בסוף ינואר 2025, צפוי להגיע לשולחנו. וישנם גם היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה השונים והשאלה אם כחלון יכול בכלל לדון במועמדותם, כמו היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו (תפקיד נוסף במשרד שאליו עתיד לחזור כחלון) ויועמ"ש אוצר חדש במקום אסי מסינג. כחלון יכול למנות נציג מטעמו לדון בסוגיה, אך כלל לא בטוח שבכך נפתר לחלוטין ניגוד העניינים הפוטנציאלי.
ומעל כל אלה מרחפת, כאמור, השאלה כיצד יו"ר ועדת המינויים יכול בכלל לדון במועמדותם של מועמדים, בזמן שנערכת חקירה של היועמ"שית בסוגיית "שיפוץ לכאורה" או אי־עמידה בתנאים שלו עצמו לתפקיד. בדיון שנערך בשבוע שעבר בבג"ץ נגד מינויו של כחלון כמ"מ, הודיעה עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שייצגה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, כי מתבצעת בדיקה משמעותית לאימות הפרטים שציין כחלון בקורות חייו בעת הגשת מועמדותו לתפקיד הנציב. חקירה זו טרם הושלמה.
כחלון אומנם דוחה את הטענות אבל נשאלת השאלה כיצד הוא יכול לבחון לצורך העניין את טוהר המידות של המועמד לרמטכ"לות "כשעננה מרחפת מעל לראשו".
מנציבות שירות המדינה נמסר: "הסדר ניגוד העניינים מוסדר בימים אלו מול הגורמים המשפטיים. בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים) וכפי שקבוע בתקשי"ר, למ"מ בשירות המדינה יש את כלל הסמכויות של נושא המשרה הקבועה".
