היועמ"שית לנתניהו: בחן מחדש את עמדתך ביחס לכהונת בן גביר
היועמ"שית לנתניהו: בחן מחדש את עמדתך ביחס לכהונת בן גביר
לפי גלי בהרב מיארה, השילוב בין ההתערבות הפסולה לכאורה של השר לביטחון לאומי בפעילות המשטרה ובין התלות של קציניה בו לקידומם פוגע באפשרות להבטיח שהמשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור ולא לדרג הפוליטי; לדבריה, מדובר ב"מכלול חריג, חמור ומתמשך של זלזול בחוק, הפרת דין ופגיעה בעקרונות יסוד משטריים"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כתבה הערב (ה') במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו כי עליו לבחון מחדש את עמדתו בעניין כהונת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
עוד כתבה לו כי השילוב בין ההתערבויות הפסולות לכאורה של האחרון בפעילותה של המשטרה ובין התלות של קציני המשטרה בשר לקידומם פוגעת באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור ולא לדרג הפוליטי.
המכתב שנשלח לנתניהו הוא חלק מגיבוש עמדה בעניין כהונת בן גביר לקראת הגשת תגובת המדינה לבג"ץ בעניין הדרישה לחייב את ראש הממשלה לפטר אותו. היועמ"שית צפויה להעבירו לבג"ץ, שחייב אותה למסור את העמדה עד הערב.
בהרב מיארה כותבת לנתניהו כי "האירועים החדשים והצטברותם לאירועים שקדמו להגשת העתירה יוצרים לכאורה מכלול חריג, חמור ומתמשך של זלזול בחוק, הפרת דין ופגיעה בעקרונות יסוד משטריים, תוך פוליטיזציה של עבודת המשטרה".
בהרב מיארה מזכירה לנתניהו במכתבה כי ייצגה אותו כבר בעבר בעתירה קודמת שבה נטען שהוא מנוע מלמנות את בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, ואז גרסה שלמרות הקשיים הרבים ההחלטה הזו לא עלתה כדי חוסר סבירות קיצוני, ביחס לתשתית שהיתה קיימת אז. בג"ץ אכן דחה את העתירה, כאשר נימק זאת בכך שהשר חזר והדגיש כי שינה את דרכו ואורחותיו ובחלוף הזמן מאז הרשעותיו הפליליות בעבר. אותו פסק דין, מציינת בהרב מיארה, התבסס על עצמאותה של המשטרה ועל כך שבן גביר לא משמש כ"מפכ"ל על", ובחינת הדברים גם נעשתה נכון ליום הגשת העתירה, בטרם בן גביר מונה לשר.
אולם, כעת מציינת היועמ"שית שמאז פסק הדין "חל לכאורה שינוי מהותי בתשתית המנהלית הראייתית". היא מזכירה שהוגשו ארבע עתירות שונות לבג"ץ שבהן מתבקש נתניהו להעביר את בן גביר מהתפקיד, וזה מתווסף להליכים נוספים בעניינו של בן גביר ופניות נוספות ליועמ"שית. מסיבה זו היא דורשת מתניהו "לבחון מחדש את העמדה שהוצגה בשמך לבית המשפט ולקבל את עמדתך העדכנית בנושא, לשם גיבוש תשובה לעתירה ולפניות".
מסיבה זו היא מונה בפני נתניהו את אותה "תשתית ראייתית" חדשה המראה התערבות פוליטית של בן גביר בפעילות המשטרה לקידום אינטרסים זרים לכאורה. היא כותבת כי "התערבות אופרטיבית בכסות של 'מדיניות' סותרת את עיקרון עצמאות המשטרה, עליה התבסס בית המשפט בדחותו את העתירה הקודמת". היא מציינת כי התשתית הראייתית שנפרשת בעתירות ובפניות אליה מלמדות כי מאז מונה בן גביר הוא "משפיע ומתערב לכאורה באופן בוטה , פסול, וחוזר ונשנה, בהפעלת הכוח המשטרתי, בניגוד להחלטות שיפוטיות".
בהרב מיארה מציינת בהקשר זה החלטות שיפוטיות שניתנו בבג"ץ בעניין בן גביר - במרץ 2023 כשהעליון קבע שעליו להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, במישרין או בעקיפין, במיוחד לגבי מחאות והפגנות נגד השלטון; צו ביניים נוסף של העליון באותו עניין בינואר 2024, ששוב אסר עליו לתת הנחיות אופרטיביות למשטרה בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה, ולהתייחס לכל אירוע מבצעי קונקרטי, כמו להורות כיצד על המשטרה להפעיל את סמכותה. בנוסף היא מזכירה את מכתב המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי ממאי האחרון, לפיו השר התערב בפעולות המשטרה בנוגע לפעולת ליווי אספקה הומניטרית, בניגוד להנחיות רה"מ והקבינט, את עמדת המפכ"ל מיוני 2024 שהוגשה לבג"ץ ביחס לתיקון פקודת המשטרה, בה כתב על "התערערות עקרונות בסיסיים מאוד" של עבודת המשטרה; וכן מזכירה את מכתבו של ראש השב"כ רונן בר, ובו הזהיר כי התנהלות בן גביר סביב הר הבית, כמו גם ההתעלמות מהטרור היהודי מהווה סכנה ביטחונית והזהיר מפני "שפיכות דמים שתשנה את המדינה ללא היכר".
"התערבות פסולה בפעילות האופרטיבית של המשטרה"
עוד מזכירה את התבטאויותיו כדי להרתיע שופטים ושוטרים ואת מח"ש מלבצע את תפקידיהם. "התערבויות פסולות אלה בעבודת המשטרה, במישרין ובעקיפין, הן בעלות פוטנציאל אפקטיביות ונזק גדול במיוחד לתקינות עבודת המשטרה, משעה שהן נעשות על ידי מי שמחזיק בסמכויות ייחודיות כלפי משטרת ישראל, ובכללן אישור כלל המינויים החל מדרגת סגן ניצב". היא מציינת שבן גביר, למשל, עושה שימוש בסמכויות המינוי שלו וסיום כהונות, "שימוש באופן שיש בו כדי להוות התערבות פסולה בפעילות האופרטיבית של המשטרה". לדבריה, "השילוב בין כוחו של השר ביחס למשטרה והשפעתו המעשית והמיידית על העתיד המקצועי של קציניה לבין ההתערבויות הפסולות לכאורה בפעילותה האופרטיבית, פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור, ולא לדרג הפוליטי".
היא כותבת כי מדובר ב"צבר אירועים רחב" שהתרחש בזמן קצר יחסית, שמשקף "חריגה שיטתית מסמכות, פגיעה בעיקרון היסוד לפיו על משטרת ישראל לפעול באופן ממלכתי וא-פוליטי, ופגיעה מודעת בשלטון החוק, ובאמון הציבורי במשטרה ובאינטרס הציבורי".
בהרב מיארה מדגישה בפני נתניהו כי השר לביטחון לאומי ממונה על המשטרה מטעם ממשלת ישראל שהוא עומד בראשה, ושלממשלה יש אחריות קולקטיבית. "קמה אחריות מוגברת על הממשלה להבטיח את פעולתה החוקית של המשטרה כגוף ממלכתי וא-פוליטי ולמנוע התערבות פסולה בעבודתה", היא כותבת, "החשש הוא כי שתיקת הממשלה תתפרש כגיבוי הפועל להתנהלות השר. אם כך הם פני הדברים, אחריותך כעומד בראשות הממשלה לפעול מול השר להפסקת התנהלות זו". היא המליצה לנתניהו לקבל גם עמדת בן גביר לדברים, ולאחר מכן לקבוע עמה פגישת עבודה לשם גיבוש העמדה בעתירות לבג"ץ.
בהודעה שהפיץ כתב בן גביר בתגובה כי "השילוב בין ההתערבויות הפסולות לכאורה במדיניות של הממשלה ובין התלות של שרי הממשלה ביועצת לכהונתם, פוגע באפשרות להבטיח כי הממשלה תפעל מתוך נאמנות לציבור ולא לדרג המשפטי - הערב היועצת החלה בניסיון הפיכה כנגד ממשלה נבחרת בישראל, ואני קורא לראש הממשלה לבחון את הדחתה".
