פרשנות
רפורמה על תנאי: המהפכה בחינוך תחכה לממשלות הבאות
דו"ח ועדת שפירא מציע רפורמה במערכת החינוך בעלות של 14 מיליארד שקל, אבל ממשלת נתניהו ושר החינוך קיש לא מסוגלים לגייס תקציב או הסכמה ליישומו. בנוסף, באוצר טוענים כי הדו"ח לא פותר את בעיית הגידול העצום בשיעור הזכאים לחינוך מיוחד
הוועדה לבדיקת מערך החינוך המיוחד, בראשות מנכ"ל אל על לשעבר עמוס שפירא, הגישה היום את המלצותיה שעיקרן מהפכה במערכת החינוך כולה: הקטנת הכיתות כדי שיתאפשר שילוב אמיתי של תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל וביטול הלימודים בימי שישי. העלות: 14 מיליארד שקל באופן חד־פעמי ועוד 1.4 מיליארד שקל לשנה.
אין ספק שהמהפכה שמציעה ועדת שפירא לבדיקת החינוך המיוחד יכולה לעשות טוב מאוד למערכת החינוך. יהיה טוב מאוד אם בישראל ילמדו פחות שעות ובכיתות יותר קטנות ויוגדל משמעותית התקציב המגוחך לגיל הרך. אלא שברור שאין שום סיכוי שהממשלה ושר החינוך יעבירו תקציבי ענק למשהו שאינו הישרדות, וגם ספק אם ממשלה ושר כל כך שנויים במחלוקת מסוגלים לגבש הסכמה חברתית כלשהי, כך שהיישום יחכה לפחות לקדנציה הבאה. מעבר לכך עומדת הטענה הקשה של האוצר שההמלצות שמעניקות זכות בחירה מוחלטת להורים לא פותרות כלל את הבעיה העיקרית שעמה אמורה להתמודד ועדת שפירא: הגידול המואץ במספר תלמידי החינוך המיוחד ובתקציב שלו.
החינוך המיוחד הפך בשנים האחרונות לבעיה התקציבית האסטרטגית השנייה בחשיבותה בישראל אחרי המלחמה. הוא גדל מדי שנה ב־10% ויותר. במוגבלויות הקשות – אוטיסטים ובעלי בעיות נפשיות – התקציב גדל בכ־20% מדי שנה. התוצאה היא גידול של 2-1 מיליארד שקל בשנה בתקציב החינוך המיוחד בשנים האחרונות וצפי לגידול של 2.5 מיליארד שקל בכל שנה בשנים הקרובות. כלומר, תקציב החינוך המיוחד הולך ובולע את תקציב החינוך. אוטיזם ובעיות נפשיות לנערים התרבו מאוד בכל העולם בעשורים האחרונים, אבל העלייה בישראל חריגה מאוד. תורמת לכך מאוד מדיניות מימון טיפולי הפוריות חסרת ההגבלות של הממשלה שמעודדת לידות בגילאים מאוחרים. באוצר מייחסים זאת גם לכך שאבחון באוטיזם מקנה אוטומטית קצבת ילד נכה וסל זכויות נרחב.
בוועדת שפירא הגיעו למסקנה שאחת הסיבות המרכזיות לעלייה המהירה היא שתלמידים שהולכים לבתי הספר לחינוך המיוחד מקבלים טיפולים וזכויות הרבה יותר משמעותיים מתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל. זאת, למרות האינטרס הברור של ההורים שהילדים ילמדו בסביבת המגורים ועם חבריהם. תורמת לכך במידה רבה חוסר היכולת של מורות וגננות לתת יחס לתלמידי החינוך המיוחד בכיתות גדולות ובהיעדר הכשרה מתאימה.
את הוועדה מינה שר החינוך יואב קיש עם כניסתו לתפקיד בתחילת 2023. מינויו של שפירא כיו"ר היה אחד המינויים היחידים של קיש שלא נחשד כפוליטי. מאחר שמדובר בעיקר בבעיה כלכלית, הוא מינה מנהל עסקי ולא איש חינוך. שפירא הבין מהר מאוד שכדי לפתור את בעיית הנהירה לחינוך המיוחד, הוא צריך להציע מהפכה במערכת החינוך כולה. ההמלצות שלו מבוססות על כך שתלמיד בבית ספר לחינוך המיוחד עולה הרבה יותר מתלמיד המשולב בבית ספר רגיל. לכן, ממליצים על תהליך שיהפוך את החינוך הרגיל לתחרותי מול החינוך המיוחד. השיטה לעשות את זה מבוססת על התוכנית של חוקר כלכלת החינוך נחום בלס להפחתת גודל הכיתות. בלס מבסס את התוכנית על העודף העצום של שעות לימוד בישראל יחסית ל־OECD. הוא מציע ששבוע הלימודים יקוצר והתלמידים ילמדו פחות שעות, אבל יעשו את זה בכיתות של 19 תלמידים בממוצע במקום 28 היום. כך יתאפשר מתן יחס אישי לתלמידי שילוב. בנוסף, המורים והגננות יקבלו הכשרה מתאימה להתמודד עם תלמידי החינוך המיוחד.
עוד המלצה היא להפוך את פירמידת התקצוב שלפיה תלמיד מקבל יותר תקציב ככל שהוא מבוגר יותר אף שההשפעה של השקעה בתלמידים דווקא גדולה יותר בגיל הרך. אחת המטרות של היפוך הפירמידה היא אבחונים וטיפולים מוקדמים שימנעו הידרדרות במצב התלמידים עם הליקויים. אלא שהמלצות הוועדה מתחילות בגיל 3. בפועל, המצב החמור ביותר הוא בגילאי 2-0 שם ההוצאה הציבורית לתלמיד עומדת על הסכום העלוב של 1,000 דולר לשנה, מה שמציב את ישראל במקום האחרון בין המדינות המפותחות. אולם שפירא, שגם כך מציע מהפכה בהיקף שלא היה כמותו מאז דו"ח דברת לפני כ־20 שנה, החליט לא להסתבך ולא התייחס למעונות היום.
קיש הודיע כי הוא מאמץ את ההמלצות ויפעל ליישם אותן כבר בשנת הלימודים הבאה בצפון ובדרום, שנפגעו מהמלחמה. לארגן כיתות קטנות באזורים שגם כך מוזרמים אליהם תקציבים גדולים זה קל. אבל לממשלה הזאת, שנחושה להמשיך במלחמה אינסופית ולהזרים תקציבים לישיבות וחינוך חרדי, אין כמובן כסף למהפכות בחינוך. שפירא מדגיש שחיונית הסכמה כללית ליישום התוכנית. לקיש, שהוא כנראה שר החינוך השנוי ביותר במחלוקת מעולם, אין כמובן סיכוי לגבש הסכמה כזו. כך שאם המלצות שפירא ייושמו זה יהיה, כמו המלצות דברת, בממשלות הבאות.
לדברי בכיר באוצר, ההמלצות "הזויות, משוגעות ותלושות מהמציאות". הן לא מתמודדות עם הבעיה האמיתית: הקלות הגדולה של הכרה בילד כאוטיסט, מה שמקנה אוטומטית קצבת ילד נכה
יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף תומך בהמלצות בהתלהבות. "יישום מלא של כלל ההמלצות חייב להתבצע כפרויקט לאומי והוא ייתן מענה מיטבי לכל תלמיד", אמר. שיף מבטא את העובדה שכולם ישמחו לכיתות קטנות יותר עם יחס אישי. כמובן, כשיהיה צורך להחליט אילו שיעורים מקצצים יהיה הרבה יותר קשה להגיע להסכמה.
הוועדה שואבת עידוד מכך שמזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד אמרה לאחרונה כי היא מסכימה למעבר לחמישה ימים ובלבד שיתקיימו בפועל כל התנאים הבאים: הקטנת הכיתות והגנים ל־19 תלמידים, בינוי כל הכיתות מראש, הפחתת שעות פרונטליות והגדלת שעות השהייה, הגבלת מספר המשולבים לשניים בכיתה וביטול יום חינוך ארוך. הנכונות של בן דויד היא אכן התקדמות. אם יהיו שרי חינוך ואוצר שבאמת ירצו ליישם את המסקנות, הם יוכלו להיכנס למו"מ על התנאים.
אלא שבכיר באוצר מגדיר את ההמלצות "הזויות, משוגעות ותלושות מהמציאות". לדבריו, הן לא מתמודדות עם הבעיה האמיתית שהיא הקלות הגדולה של הכרה בילד כאוטיסט, מה שמקנה אוטומטית קצבת ילד נכה וסל שירותים מאוד רחב ממשרד הבריאות. כלומר, באוצר רוצים פתרון כולל לסוגיית אבחוני היתר שיתייחס לא רק למערכת החינוך אלא גם לקצבאות ביטוח לאומי ולמערכת הבריאות. בנוסף, לא ממש מוכנים להשקיע מראש את המיליארדים כדי לבדוק אם ההורים באמת יהיו מוכנים לוותר על סל השירותים הנרחב של החינוך המיוחד לטובת חינוך משלב משופר.
באוצר מציינים שאין שום הוכחה שהקטנת הכיתות תפתור את הבעיה. הפתרון, מסבירים שם, חייב ליצור מדרג שבו הזכויות יינתנו לפי חומרת הבעיה. "ההמלצות מפספסות את האפשרות לעשות משהו משנה מציאות", אומרים באוצר. כלומר, ייתכן שמי שירצה ליישם את מסקנות שפירא יצטרך יצטרך לשלב גם מגבלות משמעותיות על הזכאות לחינוך מיוחד. באותה הזדמנות כדאי גם להכניס אליהן את גילאי 2-0. בסופו של דבר, כולם מסכימים שהם החשובים ביותר.
