משק האנרגיה: אין קברניט, אין מצפן, אין נווט (ואנחנו נשלם על כך)
התנהלותו המיוזעת של משרד האנרגיה מול שיא הביקוש לחשמל בפברואר, הזכירה שוב לכולנו כמה מתוחה עד להתפקע רשת החשמל בישראל. ועוד יהיה הרבה יותר גרוע. שנים לאחר שחברת הענק "שברון" התמקמה בעמדת המונופול באספקת גז טבעי ולאחר ניהול כושל של פיתוח רשת החשמל על ידי שרים מונעים אינטרסים פוליטיים, אנו נמצאים בפתחו של משבר שיתבטא בחוסר יציבות באספקת גז לתחנות הכוח, מחיר חשמל שיחרוך את כיסנו והפסקות חשמל בגלל חוסר יכולת לעמוד בביקוש בשנים הבאות.
הסחבת שנקטו שלושה שרי אנרגיה בשנים שחלפו, בעיקר מתוך אינטרסים זרים, הביאה למצב שבו חלק מתחנות הכוח שנדרשות למשק כבר ב-2028–2029, אינן צפויות לקום לפני תחילת העשור הבא. שרת האנרגיה לשעבר, ח"כ אלהרר, לא אישרה הקמת תחנות כוח חדשות. שרי האנרגיה המתחלפים כ"ץ וכהן שהגיעו אחריה, התנגדו לאשר הקמת תחנות כוח חדשות למרות תחנונים מצד אנשי מקצוע שהסירוב מקדם את מדינת ישראל לעבר הפסקות חשמל ועליות מחירים.
גם רפורמות שאושרו נשחקות. ד"ר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO, מזהיר כי הרפורמה במשק החשמל בסכנת כישלון והסיכון הרגולטורי הפך למרכזי, בגלל המחסור בחשמל תחרותי, משטר המכסות המגביל פיתוח תחנות כוח חדשות ו"מדיניות תעריפים טורפנית של רשות החשמל".
בניגוד למרבית המדינות המפותחות בעולם שבהן תכנון משק החשמל נערך לטווח 20-10 שנים, בישראל התכנון הוא קצר יותר ועומד על שמונה שנים בלבד. ולפיכך תכנון משק החשמל מתבצע ללא ראייה מתכללת ארוכת־טווח. אפילו רשות החשמל הזהירה כי תוכנית הפיתוח שהוגשה על־ידי חברת "נגה" (המנהלת את תכנון מערכת החשמל ופיתוחה), אינה מספקת את צורכי משק החשמל הנדרשים אפילו לפי תחזיות צנועות. למשל, על פי הניסיון הקמת תחנת כוח בישראל הבירוקרטית נפרשת על כשמונה שנים. אך המכרז להקמת תחנת הכוח שורק בדרום הארץ, המיועדת לתת מענה לביקוש לחשמל החל ב-2028, נסגר רק בשנה שעברה.
מעבר למשבר הנוכחי באספקת החשמל, נדרש היה שר האנרגיה לספק לפני שנים תשובות לגבי סוגיה נוספת – החשש הגובר מאספקת גז יציבה למשק. זאת על רקע התרעות של יצרני חשמל פרטיים כי מאגר הגז "לווייתן" (אחד מן השלושה הפועלים היום, "כריש", "תמר" ו"לוויתן") הופך דה-פקטו למאגר היחיד שאפשר לחתום לגביו על חוזי אספקה חדשים.
ענק האנרגיה "שברון" רכשה ב-2020 את התפעול במאגרי "תמר" ו"לוויתן" וכן חלק ארי במאגר "אפרודיטה" ליד קפריסין שיפותח בהמשך. בכך מיצבה "שברון" את עצמה כמונופול באספקת הגז ללא כל תגובה של רשות התחרות הממונה, לכאורה, על שמירת עקרונות התחרותיות במשק ועל אכיפת חוק התחרות הכלכלית. חמש שנים לאחר מכן, התעוררו, סוף סוף, במשרד האנרגיה לבוקר בו "שברון" מבקשת לממש את מעמדה כמונופול.
המחיר בישראל של גז טבעי כיום, לאחר מתווה הגז ועם שלושה מאגרים פעילים, נמוך בהשוואה למחיר הייצוא של גז מישראל. זאת בעיקר בגלל תחרות בין הבעלים של מאגר "כריש" לשני המאגרים האחרים ("תמר" ו"לוויתן") המופעלים על ידי שברון. "כריש" הוא המאגר הקטן מבין השלושה ולכן ההיצע שבו מוגבל. כשהוא ייגמר בקרוב, תתפוגג התחרות.
העדר התחרות בשוק הגז יעלה פלאים את מחירו. לדעת פרופ' שישינסקי, אבי המתווה בשוק הגז, יתייקר הגז ב-30-50 אחוז לערך לעבר המחיר בו מייצאת "שברון" גז טבעי. החלטה שכזו עלולה לייקר את מחיר החשמל לצרכן בשיעור מזעזע. גם האוצר התעורר לפתע בניסיון מגושם לכופף את ידה של "שברון" למכור את חלקה במאגר "תמר" כדי ליצור תחרות, כאשר הממונה על התקציבים מאיים השבוע בצעדים נגד החברה.
מבקר המדינה ואנחנו מתפללים לאישור מידי של הקמת תחנות כוח חדשות לאפשר בעתיד אספקת חשמל יציבה וכן לקביעת מדיניות שתייצר תחרות במשק הגז.
במקום ניהול מדיניות של איומים עדיף לאמץ את הנוהל הנהוג בעולם וליצור תחרות על ידי חיוב כל שותף בשדות הגז למכור באופן עצמאי גז לצרכנים הגדולים לפי חלקו בפרויקט. כדי להילחם ביצירת מונופול סביב שדה הגז "לוויתן", יש לחזור לחברות הרב לאומיות שזכו במכרז לחיפושי גז לפני השבעה באוקטובר 2023, ביניהן ענקית האנרגיה הבריטית BP ו-ENI האיטלקית ולהאריך מחדש עבורן את התקופה למימוש המכרז לחמש שנים מלאות כמקובל.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
