לוין בוועדת חוקה: "אם הגישה תהיה שלא מוכנים להסכים לשום דבר, בסוף תבוא תוצאה קיצונית"
לוין בוועדת חוקה: "אם הגישה תהיה שלא מוכנים להסכים לשום דבר, בסוף תבוא תוצאה קיצונית"
שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער הציגו היום בוועדת החוקה את המתווה שלהם לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לוין אמר כי המצב שבו הקואליציה בוועדה היא מיעוט הוא מצב קיצוני שמחייב שינוי, ומבקש לקדמו בהסכמה. סער הודה כי המתווה נולד על רקע ההתנגדות בוועדה למינוי נציגיו של לוין לעליון. ח"כים מהאופוזיציה תקפו את המתווה וטענו כי הוא חלק מהמשך ההפיכה המשטרית
שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער הציגו היום (ג') בוועדת החוקה בכנסת את המתווה שגיבשו ביחד לשינוי פני הוועדה לבחירת שופטים, שאותו יצקו לתוך הצעת חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט, אשר נמצאות על שולחן הוועדה. זאת לאחר שהוחזרו אליה בהליך טכני בשבוע שעבר בשלב של הכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת.
ההצעה כוללת בין השאר את הוצאת נציגי לשכת עוה"ד מהוועדה לבחירת שופטים, ביטול זכות הוטו של השופטים, ומנגד מתן זכות וטו על מינוי שופטים הן לקואליציה והן לאופוזיציה, באופן שיחייב אותם להגיע להסכמות ביניהם. מתנגדי מתווה לוין-סער רואים בו המשך מרוכך יותר לחקיקת ההפיכה המשטרית בעוד המצדדים בה רואים בו "מתווה פשרה" מיטבי לפתור את הקרע בין הצדדים, אף שה"פשרה" פה היא בין שני שרים בקואליציה.
בדיון בוועדה דיברו היום גם דדי שמחי (לשעבר נציב כבאות והצלה) ויזהר שי (שר המדע לשעבר מטעם מפלגת יש עתיד), שני הורים שכולים, שבניהם נהרגו במלחמה בעזה, ואשר העקרונות והפתרונות וההסכמות שגיבשו ביחד שימשו את לוין וסער בהכנת המתווה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים.
"אנחנו צריכים לנסות לעשות מאמץ עליון להגיע לתוצאה מוסכמת. המשמעות היא לא שצד אחד מוותר על הכל והצד השני מקבל את הכל", אמר לוין בדיון ושיגר איום מרומז: "אם הגישה תהיה שלא מוכנים להסכים לשום דבר, בסוף תבוא תוצאה קיצונית. זה לא נכון להגיע לשם".
לדברי לוין, "הבעיה שישנה במערכת המשפט, שציבורים עצומים מודרים מהמערכת הזו, לא תסתיים, ואם לא נשכיל לפתור את הבעיה היא רק תעצים". לדבריו, המצב כיום שבו הקואליציה בוועדה היא מיעוט הוא "מצב בלתי הגיוני, הוא מביא לתוצאות רעות, ואין לו תקדים באף דמוקרטיה מערבית בעולם".
הוא אמר כי "ההצעה המקורית שהבאתי לפני כשנתיים התבססה על מה שנהוג ברוב הדמוקרטיות המערביות, והוא שמי שזכה בבחירות מקבל כוח עודף במינויים. לא מוחלט, אבל בהחלט עודף. גם היום אני חושב שזו השיטה הנכונה, אבל אני ער לביקורות ולחששות. החששות בעיני היו מבוססים על תעמולה או דברים אחרים לא מדויקים, אבל החששות הם אמיתיים. אני חושב שהמתווה שאנחנו מציגים היום נותן מענה בדיוק לחששות הללו. הוא מנסה לגשר בין הצורך להשיב לחששות ובין הצורך לפתוח את שערי בית המשפט. המטרה היא להבטיח גיוון, ללא השתלטות".
בהמשך דבריו לוין הסביר מדוע אין מקום לישיבת נציגי לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים, שלדבריו אינה פועל באופן ענייני, אלא מתוך אגנ'דה פוליטית, וכמו כן הוא הסביר כי באמצעות מתן זכות וטו לכל צד – קואליציה ואופוזיציה – "אנו מבטיחים שלא תהיה דריסה של צד אחד את השני והשתלטות של צד אחד על השני. אני חושב שהדרך שבה בחרנו מבטיחה זאת באופן מוחלט. כי חייבת הסכמה של לפחות נציג קואליציה ואופוזיציה אחד לכל מינוי של שופט, ויש עיגון של החובה לבחור ח"כ לועדה מכל צד וחובה לבחור עו"ד מכל צד (במקום נציגי הלשכה – ע.ק). בהצעה הזו יצרנו כמה איזונים שבעיני מביאים את הדבר הזה למקום שבו כולם יכולים לחיות איתו".
לוין אמר כי "אני מתכוון באמת להגיע לפשרה. והוכחתי זאת בכך שלקחתי את המתווה המקורי ועשיתי בו שינויים מהותיים. אני מצפה שהצד השני ייקח את היד המושטת שלנו, ויאות להסכים לפשרה".
סער אמר בדיון כי "השיח ביני לבין יריב החל כבר מזמן, עוד כשהייתי באופוזיציה. קיימנו 4 מפגשים בספטמבר 2023 לפני פרוץ המלחמה על דעת כולם – ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני גנץ, גדי אייזנקוט ואריה דרעי, והיינו קרובים להגיע להסכמה".
לדברי סער, במתווה הנוכחי "אף אחד לא נשאר בנקודת המוצא שלו ואני אומר זאת לזכות שר המשפטים. בניגוד להצעת החוק המקורית, כאן אין רוב לממשלה. יש ערובה לייצוג האופוזיציוני בכנסת כפי שלא היה בעבר". הוא אמר כי "בשני העשורים האחרונים יש גיוון בבית המשפט העליון, לכן ההצעה הזו היא התפתחות טבעית להצעה הקודמת. לא יכול להיות ששר המשפטים לא יכול להביא לבחירת נציג אחד מקרב 15 שופטי העליון שתואם את תפיסת עולמו המשפטית". בהקשר זה הודה סער כי התיקון הזה מקורו בחסימת מועמדיו של לוין לעליון – רפי ביטון ואביעד בקשי, שהשופטים כיום בוועדה מטילים וטו על מינויים.
לדברי סער, "מי שמתאר כל הצעה כסכנה לדמוקרטיה – הם נטורי קרתא של מערכת המשפט. אני רוצה לפתור את העניין על בסיס הרחבת בסיס ההסכמה. המערכת חשובה, היא צריכה לעבור שינויים ואסור להרוס אותה". סער קרא למתנגדים למתווה מהאופוזיציה לתמוך בפשרה כי "אי אפשר להשתמש ברטוריקה של לפני שנתיים".
בהמשך הדיון ח"כים מהאופוזיציה הביעו ביקורת על המתווה. ח"כ גלעד קריב, למשל, אמר כי "האם זה כרגע בסדר העדיפויות של ישראל? האם בתקופה של עסקת חטופים והאסון הנורא שקרה לנו ובעיצומה של המלחמה – זה מה שצריך לדון בו? יש לכם את הרוב לשינוי, אבל אין לכם לגיטימציה ציבורית ומוסרית".
ח"כ קריב פנה ללוין: "אני מעריך מאוד את יזהר שי ודדי שמחי ואת היוזמה שלהם, אבל כשהם מדברים על הסכמה רחבה, זה לא כמו שאתם מדברים על הסכמה רחבה. אתם דואגים בימים האחרונים להפיץ את דוקטרינת פרק א', ב' וג' של ההפיכה המשטרית. אתם אומרים נגיע פה להסכמה רחבה אבל מה עם שאר התחומים והחקיקות, כאילו אין קשר? כאילו אין חרב על צווארנו, וכל זה בזמן שאתה חודשים מסרב למנות נשיא לבית המשפט העליון. גם במתווה הזה אין באמת הסכמה רחבה כי אין פה שום הסבר מניח את הדעת למה להוציא את הרשות השופטת מתהליך בחירת השופטים".
ח"כ קארין אלהרר, חברת הוועדה לבחירת שופטים, תקפה גם היא בדיון את לוין על כך שהוא מעכב את ההצבעה למינוי נשיא לעליון בשל התנגדותו למינוי השופט יצחק עמית. "איפה היית בניסיון להגיע להסכמות קודם? כמה טריקים וכמה שטיקים, כל דיון טריק חדש. איך ההתפשרות שלך באה לידי ביטוי? כשאתה לא ממנה נשיא לעליון ושופטים לבית משפט מחוזי בירושלים הציבור נפגע. בוא תראה כוונה טובה, כרגע לקחת את הכל כבן ערובה. לא ככה מגיעים להסכמות".