מדריךשילוב נכי צה"ל במקומות העבודה: ההתאמות הנדרשות מהמעסיק
מדריך
שילוב נכי צה"ל במקומות העבודה: ההתאמות הנדרשות מהמעסיק
עשרות אלפי אנשים שנפגעו, פיזית או נפשית, במלחמה יחזרו לאחר השיקום לשוק העבודה. על המעסיקים מוטלת חובה חוקית להתאים את מקום העבודה ואופי העבודה למוגבלות העובד, אם כי לא בכל מקרה
נתוני הביטוח הלאומי מחודש אוקטובר 2024, מלמדים כי מאז מה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה, הוכרו יותר מ-70 אלף נפגעי פעולות איבה. נתונים אלו אינם כוללים את נכי ונפגעי צה"ל וכוחות הביטחון שלפי נתוני משרד הביטחון נכון לחודש אוקטובר האחרון, התווספו כ-12 אלף פצועים ופצועות עקב המלחמה המטופלים באגף השיקום. מרביתם של הפצועים יוותרו בעלי מוגבלות כלשהי, פיזית או נפשית, ולפיכך יידרשו התאמות בשילובם במקומות העבודה.
מספרים אלו, שהם חסרי תקדים מחייבים לימוד הזכויות והחובות של מעסיקים ועובדים, לצורך שילובם של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה – אילו התאמות נדרשות והאם מעסיק מחויב לבצען. כלכליסט גיבש באמצעות עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', מדריך לעובדים בעלי מוגבלויות ומעסיקיהם.
איך אדע אם אני עונה להגדרת החוק של "בעל/ת מוגבלות" המחייבת התאמות מצד המעסיק שלי?
לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 1998, "אדם עם מוגבלות" מוגדר כמי שיש לו לקות פיזית, נפשית, או שכלית, קבועה או זמנית, אשר מגבילה אותו באופן משמעותי בתפקוד אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. הלקות עשויה להיות אחת או יותר מאלה: פגיעה נפשית, פיזית, חושית, שכלית וכד'.
על פי החוק המוגבלות עשויה להיות קבועה, לאורך כל חייו של האדם, כגון מוגבלות שכלית או חושית (לקות ראיה או שמיעה) או מוגבלות זמנית עקב מחלה, מלחמה או תאונה. משמעות הדבר היא שגם נכות זמנית, אם היא משפיעה משמעותית על התפקוד היומיומי או התעסוקתי, עשויה להיכנס תחת הגדרה זו.
האם פגועי נפש נחשבים לבעלי מוגבלויות שדורשות התאמות מיוחדות?
לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מוגבלות כוללת גם לקות נפשית, קבועה או זמנית, המגבילה באופן משמעותי את יכולתו של העובד לתפקד בתחומי החיים, כולל עבודה. אדם הסובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) עשוי להיות זכאי להתאמות, כגון סביבת עבודה שקטה, גמישות בשעות העבודה, או הפסקות נוספות, כמובן עליו לספק למעסיק אישורים המעידים על מוגבלותו והשפעתה על תפקודו, על מנת שהמעסיק יוכל לבצע את ההתאמות הנדרשות.
נפצעתי במלחמה ונותרתי עם נכות והיום אני רוצה לחזור לעבודה. אילו זכויות מגיעות לי?
על מנת שמעסיק ידע כי עליו לבצע התאמות עבור עובד בעל מוגבלות, זכותו של העובד להגיש מסמכים רפואיים המלמדים על הצורך בהתאמות הרצויות המפרטות את הלקות ואת ההתאמות הנדרשות לו לביצוע עבודתו. כמובן שהמעסיק מצידו מחויב לשמור על סודיות המידע הרפואי המועבר אליו.
בהתאם, וככל שעולה צורך בהתאמות, מעסיק יבצע התאמות סבירות במקום העבודה כדי לשלב עובד בעל מוגבלות במקום העבודה. התאמות אלו יכולות להיות החל מהתאמות פיזיות של התאמת עמדת העבודה, כגון גובה שולחן ושימוש בציוד עזר נוסף (מסך מחשב גדול, טלפון המתאים לכבדי שמיעה ועוד), מתן חניה נגישה ועד גמישות בעבודה – החל משינוי שעות עבודה, מתן הפסקות נוספות וכד'.
יחד עם זאת, המעסיק לא חייב לבצע התאמות בלתי סבירות העולות כדי "נטל כבד מדי". לדוגמה, אם עלות ההתאמות עולה באופן משמעותי על יכולותיו הכלכליות של המעסיק, ייתכן שהוא יוכל להימנע מחובת ביצוע ההתאמות. כמובן שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ויכולתו הכלכלית של המעסיק לביצוע ההתאמות.
האם מעסיק יכול לקבל שיפוי מהמדינה בגין ביצוע התאמות שלהן עלות כלכלית?
עו"ד לימור ארגוב-שנהב מסבירה כי לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות) 2006, מעסיק יכול להגיש בקשה לקבלת השתתפות במימון ההתאמות ממשרד העבודה. טפסי הבקשה להשתתפות המדינה בעלות ביצוע התאמות לעובד עם מוגבלות מצויים באתר משרד העבודה (מינהל תעסוקת אוכלוסיות). על אף שמדובר בהליך בירוקרטי שדורש מהמעסיק פירוט הוצאות והתאמות, תוך מגבלת תקציב מסוימת, עדיין מומלץ לשמור את הקבלות ו/או אסמכתאות בגין ההוצאות שבוצעו על ידי מעסיק, על מנת שהמעסיק יוכל ביתר קלות להגיש בקשה לשיפוי מהמדינה.
האם המעסיק מחויב לאפשר לי לעבוד מרחוק ככל שמצבי אינו מאפשר הגעה למקום העבודה?
כאמור, מעסיק מחויב לבצע התאמות לאנשים עם מוגבלות כדי לאפשר להם להשתלב בעבודה, כל עוד ההתאמות אינן מטילות עליו נטל בלתי סביר. בנוגע לעבודה מרחוק, פסיקות בתי הדין לעבודה בישראל אינן מחייבות מעסיק לאפשר עבודה מרחוק, אך ישנה נטייה לדרוש ממעסיקים לשקול את הבקשה בתום לב ונפש חפצה כאשר הדבר אפשרי, בעיקר עבור פגועי נפש ועובדים עם מוגבלות אשר זקוקים לסביבת עבודה גמישה יותר.
יחד עם זאת, אין חובה חוקית לאפשר עבודה מרחוק, אם המעסיק מציג הצדקה לכך שהדבר אינו בר ביצוע מבחינת תפעולית או כלכלית או כאשר הבקשה מטילה על המעסיק נטל בלתי סביר. למשל , כאשר העבודה מרחוק אינה ישימה, למשל עבודות המצריכות נוכחות פיזית כמו ייצור ואז אין חובה על המעסיק לאפשרם.
אני צריך לצאת ל-3 טיפולים בשבוע שייקחו לפחות חצי יום. החוק מתיר למעסיק להזיז את שעות העבודה ליום אחר?
חוק שעות עבודה ומנוחה אינו קובע אפשרות מפורשת לשינוי שעות עבודה יומיומיות באופן שיפצה על זמן עבודה חסר ביום אחר. אולם, העובד והמעסיק רשאים להסכים על הסדרי עבודה גמישים בהסכמה, בהתאם לנוחיות העובד ולצרכי העסק. על מנת שהסדר כאמור יוכר כהסדר לגיטימי וחוקי בין הצדדים, קבעו בתי הדין לעבודה כי על ההסכמה להיות מעוגנת בכתב וכי היא אינה יכולה לסתור את הוראות החוק. לדוגמה, ההעסקה לא תחרוג מ-12 שעות ביום או 16 שעות נוספות בשבוע, בהתאם להוראות החוק.
