הצעה לתיקון חוק העזרה המשפטית בין מדינות: קידום המאבק הבינלאומי בפשיעה על חשבון זכויות חשודים
תיקון לחוק העזרה המשפטית מציע להרחיב את סמכויות חילוט הרכוש של חשודים ומורשעים במדינות זרות, לבטל הגנות, ולהגביר אכיפה ושיתוף פעולה בינלאומי
במהלך פברואר עלתה לקריאה שנייה ושלישית הצעה לתיקון חוק העזרה המשפטית בין מדינות, שמסדיר את האופן בו מדינות זרות יכולות לפנות לישראל בבקשה לבצע פעולות אכיפה נגד אנשים או נכסים הנמצאים בארץ.
התיקון המוצע מציע להרחיב את הסמכות להטיל צווי חילוט (החרמת רכוש) על נכסים הנמצאים בישראל של אדם חשוד, נאשם או שהורשע בהליך פלילי במדינה זרה - במטרה שלא ייצא החוטא נשכר, הרתעה מביצוע עבירה והגנה על הציבור - ומציע שלושה שינויים עיקריים:
1. הרחבת אפשרויות החילוט, כך שמעבר לחילוט רכוש בעל זיקה לביצוע העבירה (חילוט ב"עין") שניתן כיום, מוצע לאפשר גם חילוט של רכוש אחר באותו השווי (חילוט "בשווי").
2. ביטול סעיפים בחוק הכוללים הגנות שונות על בעל הרכוש בהטלת החילוט, והחלה במקומם של הסדרים תחת הדין הישראלי, כאשר ברובם (פרט לחוקים מסוימים הנוגעים למאבק בטרור), קיימות ממילא הגנות זהות.
3. ביטול דרישת התחייבות מהמדינה המבקשת חילוט, לתשלום פיצויים לבעל הרכוש אם לא חולט או אם בוטל צו החילוט. יחד עם זאת, עדיין ניתן לקבל פיצויים כאלו מאוצר מדינת ישראל.
מטרת הצעת החוק היא ליישר קו עם המאבק העולמי בפשיעה באמצעות חילוט, תוך התחשבות באיזונים שקבע המחוקק הישראלי. בנוסף, ההצעה מבקשת לייעל את התהליך ומיישמת את עקרון ההדדיות, על-ידי ביטול דרישה ממדינות להתחייב לפיצוי – דרישה שמעולם לא התקבלה בפועל, ומעולם לא נדרשה מישראל.
המשמעויות וההשלכות של התיקונים המוצעים
פנייה לעזרה משפטית בין מדינות דורשת זמן טיפול ממושך ומאמץ רב, ובמיוחד כשמדובר בחילוט רכוש, משום שעל המדינה המבקשת לוודא כי יש לאדם נכסים במדינה אליה פונים. גורמים אלו עלולים להרתיע מדינות מפניות כאלו.
לפיכך, אם יורחבו סמכויות החילוט כמוצע, ובפרט היכולת לחלט בשווי, ולא רק את הרכוש הקשור לעבירה, יתכן ונראה יותר חילוטים של נכסים בישראל מכוח חוק עזרה משפטית. זאת במיוחד לאור פיילוט חדש של האינטרפול - "Silver Notice" המחייב מדינות למסור מידע על נכסי חשודים שנמצאים אצלן, וכך מקל על תהליך החילוט.
אולם, יחד עם מטרותיו הראויות, תיקון החוק טומן בחובו סיכון לפגיעה חמורה בזכויות של חשודים, יותר משהיה עד היום.
כבר היום, צו חילוט זמני נגד חשוד (לפני הגשת כתב אישום) מכוח חוק עזרה משפטית עלול להביא לפגיעה חמורה מזה שמוטל מכוח חוק ישראלי, מאחר שצו חילוט לפי החוק הישראלי פוקע תוך תקופה קצרה, כשלבית המשפט סמכות מוגבלת ומתוחמת בזמן להאריך תקופה זו. לעומת זאת, לפי חוק עזרה משפטית צו חילוט זמני פוקע תוך תקופה ארוכה יותר, וניתן להאריכו ללא הגבלת זמן. מאחר ומדובר בהליך שמתנהל בחו"ל, ללא יכולת לפקח על רשויות האכיפה שם, יחד עם שיקולים משפטיים ודיפלומטיים שלא לפגוע בהליכים במדינות זרות, עלול להיווצר מצב בו מחולטים נכסים לתקופה ארוכה מאוד.
התיקונים המוצעים מגבירים את עוצמת הפגיעה בחשודים, משום שהסמכות לחלט רכוש "בשווי" ולא רק "בעין", מאפשרת להגיע למגוון נכסים רב יותר, באופן שמקל על איתורם, כאשר עוד עומדת להם חזקת החפות, ותוך הגברת הסיכון לפגוע בצדדים שלישיים שאינם חשודים כלל. למשל, חילוט לתקופה ארוכה ובלתי מוגבלת של כספים מחשבון בנק, שבאמצעותם משלם החשוד הוצאות ילדיו.
לסיכום, הצעת תיקון החוק עשויה להוביל להגברת האכיפה נגד פשיעה חוצת גבולות, אך יש בה גם סיכון לפגיעה בזכויות בעלי רכוש בישראל. משכך, על משרד המשפטים ובתי המשפט הדנים בבקשות החילוט, להקפיד על איזון ראוי ומידתי בין אינטרסים וזכויות אלו. בין היתר, ניתן לעשות זאת באמצעות העלאת הרף הראייתי בקבלת בקשות לחילוט, בקביעת קריטריונים ברורים להארכת משך חילוט זמני, או הגבלת היכולת לחלט בשווי בתנאים מסוימים.
תחום האכיפה הרגולטורית והצווארון הלבן הוא תחום סבוך ורווי באתגרים משפטיים. שילובו עם המשפט הבינלאומי, ועם ניהול הליכי חילוט נכסים בין מדינות בפרט, מייצר סוגיות משפטיות מורכבות ומאתגרות ביותר, הדורשות מומחיות ייחודית, ידע, ניסיון וכישורים מתאימים להתמודד איתן.
עורכת הדין שיר רוזנצוויג, ממשרד ברנע ג'פה לנדה, בעלת ניסיון רב בתחומים אלו תוך יכולת למצוא את האיזון העדין בין האינטרסים השונים, תוך שמירה על זכויות הפרט.
