אושר הסדר טיעון באסון עברונה: קצא"א תשלם 1.5 מיליון שקל על נזק שהוערך ב-100 מיליון
אושר הסדר טיעון באסון עברונה: קצא"א תשלם 1.5 מיליון שקל על נזק שהוערך ב-100 מיליון
השופטת אישרה את הסדר הטיעון אך מתחה ביקורת: "נוטה משמעותית לקולא"; סמנכ"ל החברה ישלם קנס של 35 אלף שקל; מנהל הביצוע בשטח לא יורשע ויבצע 360 שעות שירות לציבור
יותר מעשור חלף מאז הזיהום הגדול לו גרמה חברת הנפט קצא"א בשמורת עברונה, והיום (רביעי) אישר בית המשפט באשקלון את הסדר הטיעון מול קצא"א וקבע את גזר הדין מול הנאשמים. למרות זאת, השופטת גם לא חוסכת ביקורת על ההסדר וטוענת כי הוא מקל באופן משמעותי. קצא"א תשלם לבסוף רק כמיליון וחצי שקלים על הנזק הסביבתי שגרמה, למרות הערכות מומחים מהשנים האחרונות הגורסות כי היקף הנזק עשוי אף לעלות על 100 מיליון שקלים.
לפי הסדר הטיעון מול החברה ובכיריה, על קצא"א יוטל קנס של 1.56 מיליון שקל. על שלמה לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת שהתרחש האירוע, יוטל קנס בגובה 35 אלף שקל ועל חיים בר סלע, ששימש כמנהל הביצוע בשטח, יוטל קנס בגובה 30 אלף שקל (בית המשפט החליט שלא להרשיע את בר סלע), בנוסף ל-360 שעות שירות לתועלת הציבור. משפטם של שני נאשמים נוספים בפרשה עדיין מתנהל.
למרות שהחליטה לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעה המדינה מול הנאשמים, מתחה השופטת זהר דולב ביקורת על ההסדר. לדבריה, "הסדר הטיעון נוטה משמעותית לקולא" בעניין קצא״א עצמה ושלמה לוי. בין היתר ציינה כי "יש לתת משקל לחלוף הזמן המשמעותי ולפגמים בהליך, בפרט לנוגע לכך שלא כל המעורבים שכשלו באירוע הועמדו לדין". היא אף ציינה כי קצא"א פעלה מאז התקרית כדי להקטין את הנזקים שגרמה, והתחייבה "להמשיך ולפעול להקטנתם ולתרום בדרכים שונות ורבות לחברה". על התנהלות קצא״א, אשר הייתה אחראית גם לאסון האקולוגי בנחל צין ולאירועים נוספים של פגיעה בסביבה, קבעה השופטת דולב להמן כי "במעשיהם פגעו הנאשמים בערכי השמירה על איכות הסביבה, משאבי הטבע, בריאות האדם ואיכות חייו, כמו גם חיי הדורות הבאים ואיכות חייהם. יש הסבורים כי הגנה על איכות הסביבה היא חלק מהגנה על כבוד האדם וחירותו, כך נקבע כי ׳הפוגע באיכות הסביבה באופן הגורם לפגיעה במינימום הקיום האנושי, פוגע בכבוד האדם ובחירותו׳".
השופטת הוסיפה כי "האירוע הוביל לפגיעה כלכלית עקיפה בציבור כולו, בשל הצורך לבצע פעולות בעלות כלכלית גבוהה כדי לתקן את הנזקים העצומים שנגרמו – בעקבות פריצת הדלק קיבלה ממשלת ישראל ב-28.12.14 החלטה מס' 2381, בנושא "שיקום הערבה והיערכות לאומית לטיפול באירועי זיהום סביבתיים בעקבות אירוע פריצת צינור הנפט בבאר אורה" במטרה לשקם את האזור שנפגע, לוודא כי פעולות השיקום ימזערו את הנזקים וההשפעות הסביבתיות והאקולוגיות וישיבו את המצב לקדמותו, וכדי למנוע נזקים סביבתיים מאירועים עתידיים. עלות הנזקים הוערכה בסך העולה על 100 מיליון שקל ועלות פעילות שיקום לצמצום הנזק הוערכה בכ-65 מיליון שקל".
באשר ללוי, ציינה כי אחריותו לאירוע היא במדרג נמוך, וכי הורשע בעבירות מכוח אחריותו כנושא משרה. השופטת אף החליטה לבטל את ההרשעה של חיים בר סלע, וטענה בין היתר כי הנאשם עלול להיתקל בקושי ממשי ״בקידומו בעבודתו הנוכחית וכי להרשעתו תהיה השפעה שלילית על עתידו המקצועי״. סכום הפיצוי שהוטל עליו גדל, וכך גם שעות עבודות השירות.
אסון דליפת הנפט בשמורת עברונה נחשב לאחד האסונות האקולוגיים הגדולים והמשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. האסון התרחש בשנת 2024, כאשר כ-5,000 מ"ק של נפט גולמי מצינור קצא"א דלפו לשמורת עברונה בערבה הדרומית וזרמו במספר רב של ערוצים בשמורה. כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים רבים וכבדים אשר חלקם לא שוקמו עד היום. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. סך השטח אשר ספג את הפגיעה עומד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקל. חוות דעת של ארגון ״אדם, טבע ודין״ מעריכה את הנזק שנגרם בשמורת עברונה בשל האסון הכבד לו אחראית קצא״א ביותר מחצי מיליארד שקל.
החקירה של המשרד להגנת הסביבה נמשכה שנים ארוכות, ולמעשה כתב האישום הוגש רק שבע שנים לאחר האירוע. בפברואר אשתקד הרשיע בית המשפט את קצא״א באחריותה לאירוע, ובהסדר טיעון שהשיגה החברה והנאשמים המרכזיים בפרשה אשר כיהנו בתפקידי מפתח ניהוליים בחברה, הוחלט כי קצא״א תשלם קנס בגובה 1.5 מיליון שקל בלבד. חברת קצא"א הורשעה בעבירות של זיהום מים בנסיבות חמורות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ועוד.
