לא רק שגיאה פוליטית: טראמפ דוחף את כדור הארץ אל התהום
לא רק שגיאה פוליטית: טראמפ דוחף את כדור הארץ אל התהום
קשה להאמין שכאשר האקלים מכה בנו ללא רחם, ממשל ארה"ב, בהובלת הנשיא הנכנס דונלד טראמפ, בחר להחזיר את העולם לעידן של דלקים מזהמים ולהתרחק מהשקעות באנרגיה ירוקה. זוהי לא רק החלטה מדאיגה, אלא גם מסר הרסני לעולם: בזמן שאסונות הטבע מציבים בפנינו מראה אכזרית של תוצאות הזנחת משבר האקלים, התשובה של מנהיגות לכאורה היא האצת ההרס.
נתוני האקלים מציירים תמונה חד-משמעית: כדור הארץ חווה נקודות קיצון שמעולם לא נמדדו בעבר. נהרות מתייבשים, גלי חום קיצוניים פוגעים במיליונים, בצורות ממושכות משמידות יבולים, וגלי קור חסרי תקדים מכים באזורים שבעבר היו ידועים באקלים מתון. רק לאחרונה, גל השריפות האדיר בקליפורניה שרף שטחים עצומים, גבה חיי אדם והשאיר מאות אלפי משפחות ללא בית. תופעות אלו הן לא "אזהרה" או "סימן לבאות" – הן ההווה שלנו.
בעבר האמנו שאסונות אלו יפגשו את הדורות הבאים – אולי את נכדינו או נינינו. אבל עכשיו ברור שהם כבר כאן, והם רק צפויים להחמיר. המחקרים מדגישים שוב ושוב: רמות הפליטה האסטרונומיות של גזי חממה הן האחראיות הישירות לשיבושים האקלימיים.
התגובה הנדרשת למציאות זו אמורה להיות אחת: צמצום דרמטי של הפליטות והאצה של המעבר לאנרגיה ירוקה. אך במקום זאת, הנשיא טראמפ בחר לנטוש את היעדים החשובים של אפס פליטות עד 2050 ולהתמקד בקידום דלקים מזהמים, מתוך תפיסה שמרנית קצרה-טווח שמטרתה למקסם רווחים מיידיים.
אני סבור כי מדיניות זו אינה רק שגויה, כי אם מסוכנת. קוצר הראייה שבו נקט טראמפ משדר לעולם מסר מזעזע של התעלמות מהמציאות המדעית, מרווחת האנושות, ומהאחריות לדורות הבאים. גישה זו אינה אלא "אכול ושתה כי מחר נמות" בגרסה מדינית – ניסיון לחמוק מההשלכות הגלובליות באמצעות סיפוק אינטרסים מיידיים של תעשיות דלקים מזהמים.
חשוב לזכור: ההשקעה באנרגיה ירוקה אינה רק חובה מוסרית, אלא גם מהלך כלכלי נכון. מדינות רבות כבר הבינו שהמעבר לטכנולוגיות מתקדמות, אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית הוא המפתח לצמיחה כלכלית בת-קיימא. אך החלטות כמו זו של טראמפ יוצרות עיכוב קריטי בתהליך הגלובלי, והזמן שלנו הולך ואוזל.
השאיפה ל-0 פליטות עד 2050 אינה בגדר חזון רחוק – היא קריאת חובה. כל דחייה במאמץ תוביל להחרפת האסונות שאנחנו כבר חווים, ותעלה מיליוני חיים, מיליארדי דולרים ונזק בלתי הפיך לכדור הארץ.
עלינו להבין שגם אם טראמפ אינו בתפקידו כעת, השפעת מדיניותו ההרסנית ממשיכה להדהד. מדובר לא רק בהחלטה פוליטית אלא במסר חינוכי וכלכלי פסול לדורות הבאים. במקום לעודד חדשנות וטכנולוגיות ירוקות, ההסתמכות המחודשת על דלקים מזהמים מרחיקה משקיעים, תוקעת את הכלכלה העולמית במודלים מיושנים, ומזיקה לעסקים שנמצאים בחזית המעבר לאנרגיה מתחדשת.
מדינות כמו גרמניה, סקנדינביה ואפילו סין הוכיחו שמדיניות סביבתית חכמה יכולה לשלב בין צמיחה כלכלית לבין אחריות אקלימית. אנחנו חיים בעידן שבו הציבור דורש יותר אחריות ממשלות ותאגידים. הבחירה של טראמפ להתעלם מדרישות אלה משדרת לעולם שארצות הברית מתנערת ממנהיגותה הגלובלית.
המעבר לאנרגיה ירוקה הוא לא אופציה – הוא הכרח. כל גישת "הנח לי לעבור את כהונתי" מסוכנת ולא מתקבלת על הדעת בעידן שבו כל החלטה משפיעה באופן בלתי הפיך על חיי מיליארדים. זה הזמן לדרוש מנהיגות אמיצה, כזו שרואה את טובת האנושות כולה ולא רק את טובת הטווח הקצר.
הבחירה היא שלנו: להישאר צופים באסונות המחריפים, או להרים את הכפפה ולהילחם למען עתיד טוב יותר. המנהיגות האמריקאית, הנוגעת לאקלים וסביבה, נכשלה תחת ממשל טראמפ הקודם, וכעת האחריות שלנו היא לוודא שהיא לא תיכשל שוב.
אלי שרביט הוא יו"ר קיודיסול ומנכ"ל אלגרי פאואר
