תקציב 2025: קרנות ההשתלמות כבר בחוץ, צעדים נוספים גם מתנדנדים
תקציב 2025: קרנות ההשתלמות כבר בחוץ, צעדים נוספים גם מתנדנדים
בצל איומי החרדים וההטבות למשתמטים תדון הממשלה ביום חמישי בתקציב 2025, תקציב שאין בו רפורמות מבניות, שאינו נוגע בבעיות עומק בחברה הישראלית, אך ינסה לרסן את הגירעון המשתולל. בלחץ ההסתדרות בוטל הסעיף למיסוי של קרנות השתלמות, וגורל מהלך הדגל של שר האוצר למיסוי רווחים כלואים עדיין לא ברור
ביום חמישי אמורה להתחיל ישיבת הממשלה המסורתית שתאשר את תקציב 2025, אך עד אתמול בבוקר תיארו גורמים רבים באוצר את האווירה במילים: "זה לא נראה כאילו יש תקציב". הסיבה לכך היתה כי העיניים של שרי הממשלה כולם מופנות לכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפני שהוא מורה באופן ברור כי יש להתכנס לתקציב, אז אבני הדומינו לא יכולים להתחיל ליפול. השרים לא מגיעים לסיכומים עם האוצר, ההסתדרות לא ממהרת להגיע להסכמות, והאוצר לא יכול להעמיד הצעות חלופיות להצעות שנפסלו. אבל נתניהו מסתכל בעיקר על המפלגות החרדיות שמתנות את התקציב בחוק שיאפשר להן השתמטות (ראו הרחבה במסגרת).
באוצר המתינו בדריכות לדברי ראש הממשלה בישיבת הממשלה השבועית, ומבחינתם, נתניהו סיפק את הסחורה, אך לא במלואה. נתניהו אמר שמתקדמים עם התקציב, אבל ההתבטאויות לא היו חזקות מספיק. לפי ההודעה, "נתניהו ביקש מהשרים להתכנס למו"מ מול האוצר לקראת הדיון ביום חמישי הקרוב", או "ראש הממשלה ושר האוצר אמרו לשרים כי הם מצפים להבין את גודל השעה ולהירתם לעניין".
מבחינת האוצר, ההצהרה של ראש הממשלה היא צעד בכיוון הנכון, והיא מאפשרת להם לפרסם היום לשרים את החלטות הממשלה הסופיות שיעלו להצבעה ביום חמישי בממשלה. אבל מאידך, היו גורמים באוצר שאמרו לכלכליסט: "ראינו הצהרות נחושות יותר מאלו". במילים אחרות: נראה שנתניהו צועד באיטיות לקראת תקציב, כשהוא מסתכל כל העת לכיוון החרדים והאיומים שלהם על אי־אישור התקציב.
מכל מקום, הפקידות המקצועית במשרד האוצר, הן באגף תקציבים והן בממונה על השכר, מוכנה למדי לדיוני התקציב בממשלה, הן מבחינה טכנית והן מבחינה קונספטואלית. מן הבחינה הטכנית, הפקידות המקצועית באוצר הגיעה עם צעדי התאמה בהיקף של 40 מיליארד שקל, ואם הממשלה תבחר להוסיף עוד כספים או לוותר על צעדים, יש לאוצר גם צעדי רזרבה בשרוול.
מן הבחינה הקונספטואלית, הסיפור של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והפקידות שלו הוא פשוט למדי: אנחנו מביאים תקציב ללא רפורמות מבניות, תקציב שלא נוגע בבעיות עומק בחברה הישראלית, זהו תקציב שמהותו ריסון הגירעון וייצוב יחס חוב־תוצר בטווח הארוך. סמוטריץ' ובכירי משרדו שלא תמיד מצויים ביחסים טובים, צפויים לשלב ידיים ולשתף פעולה בהגעה לקו הגמר בממשלה.
יש מגוון תרחישים שמאיימים על משרד האוצר. התרחיש העיקרי הוא שיהיה כרסום איטי בצעדים הפיסקאליים הרבים, ובפרט שהצעדים הפיסקאליים יהפכו לחד־פעמיים. במקום הגדלת מס הכנסה באופן קבוע באמצעות הקפאה לשלוש שנים, תהיה הקפאה חד־פעמית לשנה. במקום מיסוי רווחים כלואים יהיה מבצע דיבידנד, וכדומה. התרחיש הזה זו המדיניות שדוחף אליה פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. שמחון מבקש להתכנס בתקציב 2025 באופן חד־פעמי, מתוך תפיסה שכלכלת ישראל תצמח במהירות אחרי המלחמה. מבחינת האוצר, מדובר בנטילת סיכון שגובלת בחוסר אחריות.
כאמור, במשרד האוצר צפויים לפרסם היום את הטיוטה הסופית שתכלול את הצעדים המבניים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה ולהקטין את הוצאותיה. כבר עכשיו אפשר למפות שורה של צעדים שלא יופיעו בתוכנית הכלכלית הסופית, כשהבולט בהם מבחינה ציבורית הוא המהלך למיסוי קרנות השתלמות.
כזכור, אגף תקציבים במשרד האוצר ביקש לדחוף לביטול ההטבה על קרנות השתלמות, כך שמהשנה השביעית תהיה חבות מס על רווחי ההון של הקרן. ההצעה הפכה לסמל של פגיעה במעמד הביניים, ההסתדרות הכריזה שהיא תתנגד למהלך, וסמוטריץ' הבין כי הערך הכלכלי של ההצעה לא יהיה שווה את מחירה הפוליטי. או בניסוח האידיאולוגי האהוב יותר על שר האוצר: "זה היה מביא למלחמות יהודים".
באגף תקציבים מאוכזבים למדי וסבורים כי "בסופו של דבר, בעתיד, ההטבה תבוטל". מעניין לציין, כי אחת מהצעות הפשרה סביב ההצעה לבטל את ההטבה היתה כי מי שיבחר לשמור את הקרן עד הגיעו לפנסיה ייהנה מפטור מלא על מס רווחי הון, וכי מי שישלם מהשנה השביעית, הוא רק מי שימשוך את הכספים לפני הגיעו לפנסיה.
המשא ומתן עם המשרדים הממשלתיים צפוי להיות קשה למדי, שכן באוצר מתכוונים להביא קיצוץ רוחבי בהיקף של כ־6-5 מיליארד שקל שיחול בעיקר על משרדים חברתיים ותשתיתיים. משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים לא יקוצצו, והמשרדים הכלכליים ומשרדי המטה הם קטנים יחסית. למרות הקשיים, המשא ומתן שמנהלים הממונה על השכר אפי מלכין ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד נראה כזה שיהיה ניתן לסגירה, אם אכן יתברר שפני הממשלה הם לקראת קידום תקציב.
באופן רשמי, בהסתדרות אומרים שאין עדיין חדש בשיחות. אך גורמים המקורבים למו"מ אומרים כי בר דוד צפוי להסכים לדחיית פעימות העלאות השכר, ולתשלום של יום דמי הבראה לקופת המדינה. מאידך, האוצר כנראה יוותר על הכוונה להגדיל את ההפרשות לפנסיה של זכאי הפנסיה התקציבית.
כמו כן, כנראה שהאוצר לא יצליח להשיג את הסכמת ההסתדרות להקפאת שכר מינימום. מאידך, בגזרת ההסתדרות יש עדיין סימן שאלה על המהלך שנועד להגביל את ההפרשות הפטורות לפנסיה לסכום נמוך יותר מהמצב הנוכחי, ועל המהלך שנועד למנוע את הגדלת הקצבה הפטורה ממס שניתן למשוך בפנסיה.
ישנה סקרנות ציבורית משמעותית סביב השאלה של סגירת משרדי ממשלה, מדובר במהלך שמשמעותו היא סמלית בעיקר ולא בהכרח מאקרו־כלכלית. במשרד האוצר זרקו את תפוח האדמה הלוהט לכיוונו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. באוצר אומרים כי קידום המהלך תלוי בראש הממשלה.
אבל אף שמדובר במהלך סמלי, ייתכן שתהיה לו משמעות כלכלית רחבה יותר, כי בהסתדרות הזכירו פעמים רבות את הצעד הזה, כצעד שהם מצפים לראות מנבחרי הציבור כסמל של השתתפות בנטל.
מהלך הדגל של משרד האוצר ושר האוצר הוא מיסוי רווחים כלואים. מדובר במהלך שהוא מעין עמוד השדרה של תקציב 2025. המהלך נועד לטפל בעיוות מס המאפשר לבעלי הכנסות גבוהות במיוחד לדחות תשלום מס מלא באמצעות החזקת הכסף בחברה. בתוך משרד האוצר יש ביטחון מקצועי ופוליטי כי המהלך הזה יוכל לעבור.
גורם באוצר אמר לכלכליסט כי "מבחינת סמוטריץ', הצעד דומה לסעיף של קרן הארנונה בשנה שעברה". כלומר, מדובר במהלך שהוא יילחם עליו. בשבועות האחרונים גורמים עסקיים ומשפטיים רבים מנסים להצביע על פגמים בחקיקה המוצעת, אך נכון לעכשיו באוצר משוכנעים כי אף אחת מהטענות איננה רצינית. מעבר לטענות הכלכליות, החלו להישמע טענות חוקתיות נגד המס, דוגמת הטענה כי מס על רווחים כלואים הוא בגדר מיסוי רטרואקטיבי, כפל מס, ומס שיוצר הפליה. עם זאת, הדרגים המשפטיים בממשלה לא מוטרדים במיוחד מן הטענות הללו.
העיסוק ברווחים כלואים החל בעקבות הצעתו של אבי שמחון להציע מבצע דיבידנד מופחת. למרות ההצעה החלופית של דרגי המקצוע שמחון עדיין מתעקש על מבצע הדיבידנד. זאת בעקבות תפיסתו כי יש להתייחס לאתגר המאקרו הכלכלי של מדינת ישראל בצורה חד־פעמית, ולא בתור אתגר פרמננטי. בעוד שבאוצר יש אופטימיות זהירה לגבי היכולת של מיסוי רווחים כלואים לעבור בחקיקה, הרי שגם במגזר העסקי משדרים ביטחון בכוחם הלוביסטי ובטיעונים המשפטיים שלהם והם מעריכים כי בסופו של דבר המהלך לא יעבור שלוש קריאות בכנסת וממליצים ללכת למבצע דיבידנד.
אבל צריך לזכור כי אם מיסוי רווחים כלואים לא יעבור, אז יו"ר ההסתדרות צפוי גם הוא לסרב למהלכים רבים. בצדק מסוים הוא יגיד כי לא ייתכן שהמהלך הגדול ביותר לרתום את המעמד החזק ביותר יצא מחוק ההסדרים.
