בג"ץ דורש מהמדינה להסביר אילו אמצעי אכיפה יינקטו נגד חרדים משתמטים
בג"ץ דורש מהמדינה להסביר אילו אמצעי אכיפה יינקטו נגד חרדים משתמטים
שופטי בג"ץ דורשים מהמדינה להסביר עד סוף החודש האם יישלחו צווי גיוס לכל בני ה-16.5 החרדים, והאם קיימת היערכות לשימוש באמצעי אכיפה נגד משתמטים, כמו העברת נתוניהם לרשות האוכלוסין וההגירה; לדברי השופטים, "קיים חשש שגם המכסה של השנה לא תושלם"
שופטי בג"ץ ביקשו הבוקר מהמדינה שורה של הסברים לפי שיחליטו אם יש להוציא צווי התייצבות לכל 80 אלף המשתמטים החרדים. השופטים דורשים מהמדינה להבהיר האם צווי ההתייצבות יישלחו מעתה גם לבחורי ישיבות ללא הבחנה, האם יישלחו צווים לכל בני ה-16.5 החרדים ואיזו אכיפה תהיה נגד משתמטים. השופטים מביעים חשש כי צה"ל לא יעמוד אף ביעד הגיוס המינימלי והבלתי מספק לשנה זו, שעומד על 4,800 צעירים חרדים בלבד.
ביולי 2023 פקע תוקף חוק ההשתמטות האחרון ועימו פקע הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות. ביוני 2024 פסק בג"ץ שיש לגייס את כל בחורי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות ואין לממן אותם. למרות זאת צה"ל הוציא עד עכשיו רק 10,000 צווי התייצבות, 5,500 למי שעזבו את הישיבות ו-4,500 ללא הבחנה.
התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשית ותנועת אמא ערה עתרו לבג"ץ בדרישה שיורה לצה"ל להוציא צווים לכל מי שאיבדו את דחיית השירות. בדיון שנערך שלשום הגדיר ראש ההרכב השופט נועם סולברג את הנתון שלפיו יש כרגע 80 אלף תלמידי ישיבות בגילאי גיוס שאינם מתגייסים ואין להם פטור כ"מזעזע".
השופטים סולברג, דפנה ברק ארז ודוד מינץ מבקשים מהמדינה בהודעתם מהבוקר להסביר כמה היבטים: האם מעתה ואילך יישלחו צווים לחייבי גיוס מהמגזר החרדי תוך התייחסות לנתוני גיל בלבד (כלומר בלי לטרגט חרדים עובדים, ש"א); האם בכוונת המדינה להיערך למשלוח צווי התייצבות ("צו ראשון") ללא הבחנה כבר בשנת הגיוס הנוכחית (לבני 16.5, ש"א) על מנת שקביעת סדרי העדיפות בגיוס תיעשה על סמך הנתונים האישיים של המועמדים לגיוס; ובאיזו מידה קיימת היערכות לשימוש באמצעי אכיפה שונים כלפי מועמדים לגיוס שאינם מתייצבים להליכי צו ראשון וכלפי חייבי גיוס שאינם מתייצבים לשירות סדיר, כדוגמת העברת נתוניהם לרשות האוכלוסין וההגירה, באופן שיאפשר אכיפה בשלב ביקורת הגבולות.
עוד מבקשים שופטי בג"ץ לדעת מהי עמדת המדינה ביחס לחייבי הגיוס שלא נשלחים אליהם צווים בשתי שנות הגיוס הקרובות - והאם הם ייכללו בגדר מי שיישלחו אליהם צווים החל ביולי 2026; וכן מהם הצעדים הנוספים שנעשים באשר למיצוי פוטנציאל המשרתים במילואים בעת הזאת, בשים לב לצרכי השעה.
השופטים כותבים כי "המשיבים יגישו את התייחסותם המשלימה לא יאוחר מ-30 בינואר 2025. בשים לב לחשיבות הנודעת לממד הזמן ולאופיין העובדתי-נקודתי של השאלות, אנו מצפים שלא יוגשו בקשות ארכה". בכך מתחו השופטים ביקורת על כך שלגבי התשובה הקודמת של המדינה הוגשו 11 בקשות ארכה ובסופו של דבר היא נמסרה בלילה שלפני הדיון שלשום.
עוד מציינים השופטים כי "בהודעה שהגישה המדינה באישון ליִל קודם לדיון שהתקיים לפנינו שלשום, נמסר כי רשויות הצבא נערכו לקליטת מגויסים מרקע חרדי בהתאם לנתונים הבאים: בשנת הגיוס הנוכחית המסתיימת בסוף יוני 2025 – 4,800 מגויסים. בשנת הגיוס הבאה המסתיימת בסוף יוני 2026 – 5,760 מגויסים. בשנת הגיוס שתחל ביולי 2026 –ללא מגבלה על היקף המגויסים מנקודת מבטו של הצבא. כן נמסר כי בשלב הנוכחי מספר תלמידי הישיבות שהגיעו לגיל גיוס וטרם גויסו עומד על כ-80 אלף".
עוד ציינו כי "בדיון עצמו נמסרו נתונים נוספים, בכלל זה הפער הקיים בין מספר הצווים הנשלחים לבין היקף המגויסים בפועל. הנתונים שהוצגו מעוררים בשלב זה חשש כי המכסה שנקבעה לשנה הנוכחית, אף היא לא תושלם. העותרים מצדם הצביעו על קשיים שונים ביחס להיערכות הקיימת".
בכך שנתנו למדינה שלושה שבועות לתשובה, השופטים דחו בפועל את מתן ההחלטה אם להורות למדינה לשלוח צווי התייצבות לכל תלמידי הישיבות המשתמטים.
