תחקיר כלכליסטקרעי סוגר תחנות רדיו של התאגיד, בעלי תחנות פרטיות תורמים לפטרון שלו
תחקיר כלכליסט
קרעי סוגר תחנות רדיו של התאגיד, בעלי תחנות פרטיות תורמים לפטרון שלו
תחקיר כלכליסט מצא שעם התורמים לישיבתו של הרב מאיר מאזוז, הפטרון הפוליטי של שר התקשורת שלמה קרעי, נמנו בעלי תחנות רדיו אזוריות דוגמת צבי עמאר, צבי שלום ויוסי סבן. קרעי מקדם את סגירת תחנות הרדיו של התאגיד, שתשחרר תדרים ארציים ותקציבי פרסום גדולים לתחנות רדיו פרטיות. קרעי: "ניסיון להלביש על השר מניעים זרים"
ניסיונותיו הנמרצים של שר התקשורת שלמה קרעי לסגור את תאגיד השידור הציבורי בשבועות האחרונים נראים כניסיון נואל לפגוע קודם כל בחטיבת החדשות של התאגיד ולהשתיק כל ביקורת שלה נגד הממשלה. אך בסגירת התאגיד - ובמיוחד תחנות הרדיו שלו - מסתתר בונוס כלכלי לא קטן שבו עשויים לזכות בעלי תחנות רדיו אזוריות, שחלקם, כך חושף כעת תחקיר כלכליסט, נמנים עם התורמים הגדולים, בעבר או בהווה, של ישיבת כסא רחמים בראשות הרב מאיר מאזוז, פטרונו הפוליטי של השר קרעי. למרות הקשר בין שלוש הנקודות הללו - בעלי תחנות רדיו פרטיות, הרב מאזוז ושלמה קרעי - וניגוד העניינים הפוטנציאלי, שר התקשורת נמנע מלהצהיר על כך בהסדר ניגוד העניינים שלו והוא מקדם פעולות שצפויות להשפיע על עסקיהם של התורמים לישיבה של מאזוז ולהיטיב עמם.
בסוף נובמבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק לסגירת התאגיד שאותה הגישה ח"כ טלי גוטליב. הצעה זו היא העתק של הצעה קודמת שהגיש קרעי עצמו, עוד לפני שמונה לשר. במסגרת ההצעה, ובמסגרת מתווה המשך שהציג קרעי בדצמבר בוועדת הכלכלה, עומדת הכוונה לסגור חלק מתוך שמונה תחנות רדיו של התאגיד, כאשר התדרים שיתפנו במהלך יוצעו במכרז עבור תחנות רדיו מסחריות ארציות.
היהלום שבכתר מבין התחנות הללו היא כמובן רשת ב', התחנה המואזנת בישראל, שהכנסותיה מפרסומות מוערכות בכ־50 מיליון שקל בשנה. מכירתה לגורם פרטי או לחילופין סגירתה כליל (הצעת החוק קובעת שתיסגר אם בתוך חצי שנה לא יימצא זוכה במכרז) יאפשרו פיזור של אותם סכומים לתחנות הרדיו המתחרות. "כבשת הרש הזו שהיא הכסף הפרטי צריך להגיע לגורמים הפרטיים בשוק ולא לערוץ הציבורי", הצהיר קרעי בריאיון באוקטובר האחרון.
במקביל, קרעי עומד מאחורי הצעת חוק אחרת שהוגשה על ידי ח"כ אלי דלל, גם הוא מהליכוד, ונועדה לאפשר לתחנות הרדיו האזוריות והמגזריות להפוך לארציות, ולשדר מחוץ לאזורי הזיכיון שלהן, מהלך שגם הוא עשוי לסייע לרוב בעלי התחנות הפרטיות. ביום רביעי הצעות החוק האלה ונוספות אמורות לעלות לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת.
השפעה מכרעת לרב מאזוז על גוש הימין
כעת, תחקיר כלכליסט חושף שקרעי נמצא לכאורה בניגוד עניינים פוטנציאלי בכל הנוגע לעיסוק בתחנות הרדיו האזוריות כתוצאה מהקשר שלו ושל בעלי תחנות רדיו אזוריות עם ישיבת כסא רחמים, שבראשה עומד הרב מאיר מאזוז. כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית שהוקמה בתוניסיה ב־1962 על ידי הרב מצליח מאזוז. אחרי שנרצח ב־1971 בידי מתנקש מוסלמי, בניו עלו ארצה והעתיקו את הישיבה לבני ברק, ובראשה הועמד הבן הבכור הרב מאיר. עם השנים התרחבה הישיבה לאזורים נוספים בארץ ופתחה מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה ועוד.
4 צפייה בגלריה
בעלי רדיו אזורי: צבי שלום, רדיו דרום וגלי ישראל (מימין), צבי עמאר, קול ברמה. והשר שלמה קרעי. מהלכי השר ישפיעו על התחנות
(צילומים: אמיל סלמן/הארץ, YouTube, שירן אוזן)
הרב מאזוז נחשב כיום לאחד הרבנים המשפיעים בגוש הימין, ופוליטיקאים ממפלגות רבות משחרים לפתחו. הוא נודע בהתבטאויותיו החשוכות בשיעורים שהוא מעביר (ששודרו, בין השאר, ברדיו "קול ברמה") נגד להט"בים, ערבים, השמאל, האופוזיציה, שופטי העליון וכדומה. הוא שימש כמנהיג הרוחני של מפלגת יחד שהקים אלי ישי, שכללה רשימה אולטרה־ימנית שהתחרתה בבחירות 2015 בש"ס, ולא עברה את אחוז החסימה. כיום הפוליטיקאי שנחשב לקרוב אליו ביותר ומזוהה עמו הוא קרעי, אשר למד בצעירותו - בגיל 11 - בישיבת כסא רחמים.
עם כניסתו לחיים הפוליטיים קרעי שב לפקוד תדיר את חצר הרב וקיבל ממנו את ברכת הדרך והחל להיעזר בישיבה וברב בפריימריז בליכוד. כך, למשל, ב־2016 קרעי הסתובב עם מכתב חתום בכתב ידו של הרב מאזוז שקרא לתמוך בקרעי ככל האפשר. קרעי אף פקד כ־100 מתלמידי הישיבה לליכוד. מאז ועד היום קרעי נוטה להדגיש את קרבתו לרב ואת הערצתו אליו וקורא לו תמיד "מורי ורבי הגאון" ובעבר אמר כי "הכבוד כולו שלי להיות נציגו".
הרב המשיך לסייע במהלך השנים לקרעי ולתמוך בו פומבית לקראת הפריימריז לרשימת הליכוד, וב־2022, למשל, הזמין את קרעי להיות אורח הכבוד בשיעור תורה שהעביר ושודר, שבסיומו בירך אותו להצלחתו בפריימריז בליכוד ובבחירות לכנסת. קרעי גם שימש לא פעם שושבין של פגישות של שרים וח"כים בליכוד, שרצו להתחכך ברב או לקבל ממנו ברכה, עדיף מצולמת. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה לרגל לרב לקבל ברכת הצלחה בפריימריז על ראשות המפלגה ב־2019, וצולם יושב עם הרב מאזוז וקרעי. קרעי הוא גם אורח כבוד בהילולה השנתית של הרב, יושב על במת המכובדים ומוזמן לשאת דברים. בדצמבר הוא אף היה בין המוזמנים לאירוע קבלת פנים חגיגי שנערך בישיבת כסא רחמים לכבוד הרב הראשי הספרדי החדש, דוד יוסף.
ערבובייה בין פוליטיקאים, בעלי הון ורבנים
ישיבות נחשבות למוקד מפגש של אינטרסים עסקיים ופוליטיים, ובמובן זה ישיבת כסא רחמים אינה שונה, ודי לראות את הערבוביה בין פוליטיקאים, אנשי עסקים ורבנים בהילולה השנתית שלה שגולשת גם לפן הכספי. על פי מסמכים שאנו חושפים לראשונה, ישיבת כסא רחמים נהנתה מתרומות כספיות נכבדות שעליהן חתומים בעלים של כמה תחנות רדיו אזוריות - צבי עמאר, מבעלי תחנת הרדיו החרדית קול ברמה ובני משפחתו, וצבי שלום ויוסי סבן, בעלי רדיו דרום וגלי ישראל ואחזקות ברדיו תל אביב.
במהלך השנים תרמה משפחת עמאר, באמצעות תרומות של חברות בבעלות צבי עמאר או תרומות של האחים שלו, מיליוני שקלים לעמותת "מוסדות ישיבת כסא רחמים ספרדית", המפעילה את הישיבה. המסמכים מתעדים לפחות 2 מיליון שקל שהועברו ב־16 השנים האחרונות כשהתרומות החלו כבר שנים קודם, לפי דבריו של עמאר עצמו. במקביל, שלום ושותפו סבן תרמו לעמותה — ישירות או באמצעות תחנת רדיו דרום — באותה תקופה כ־850 אלף שקל.
התרומות לישיבה מצד עמאר, שלום וסבן החלו עוד הרבה לפני שקרעי החל את צעדיו בפוליטיקה, אך המשיכו לזרום כל השנים ובמקרה של עמאר גם עד היום - בשנים שבהן קרעי כבר כיהן כשר תקשורת. אצל שלום וסבן, לפי המסמכים, התרומות הגיעו עד 2019. לפי מסמכי רשם העמותות, בין 2008 ל־2023 תרמה, כאמור, משפחת עמאר לפחות 2 מיליון שקל לעמותה. התרומות הועברו הן מחברת רבץ השקעות שבבעלות צבי עמאר ורעייתו רחל, הן מאחיו ינון, ובשנים 2023-2022 מחברת ארץ ר.צ השקעות, חברה בבעלות משותפת של עמאר ושל שותפו היהודי־צרפתי בתחנת קול ברמה אריה צרפתי. ההחזקה של צרפתי בתחנה רשומה על שם נכדו יצחק אזולאי, לאחר שהרשות השנייה לא התירה לו כתושב חוץ להחזיקן, ולכן אישרה את העברת המניות שלו ב"מתנה".
הסכום הזה שנתרם על ידי משפחת עמאר כנראה נמוך מהיקף התרומות בפועל. כך סיפר בעצמו צבי עמאר לכלכליסט, שעדכן כי התרומות מועברות על ידי ארבעת האחים במשפחה: הוא, ינון, כמוס ושימו — שהשמות שלהם גם מתנוססים מדי שבוע על גיליון המגזין השבועי של הישיבה "כתר מלוכה", עם מילות תודה על הסיוע שלהם בהדפסתו.
"לא אתלונן אם התחנה תקבל עוד כסף"
צבי עמאר, החי במארסיי, הוא נשיא הקהילה היהודית בדרום צרפת, ובמהלך השנים עסקיו השתרעו מנדל"ן (כולל בישראל), דרך תעופה ועד מסחר בינלאומי. הוא תורם גדול למוסדות וגופים שונים בארץ - צה"ל, בתי חולים, ישיבות, קרנות ליתומים ואלמנות ועוד. לישיבת כסא רחמים הוא מחובר זה 50 שנה עוד מנערותו בתוניסיה. "את הפרנק הצרפתי הראשון השקעתי בישיבת כסא רחמים", הוא אומר. אחד מבניו למד בישיבה ולדברי עמאר, "גם לילדיי אני אומר שאחרי לכתי ימשיכו לתרום לכסא רחמים כי הישיבה שומרת על הגחלת והמורשת של התורה, המנהגים והתרבות התוניסאית".
באופן כללי, יהדות צרפת תורמת סכומים ניכרים לכסא רחמים, באמצעות עמותה צרפתית בשם "ועד כסא רחמים צרפת". לפי המסמכים, התרומות שהעבירה העמותה הצרפתית לישיבה (דרך שתי עמותות בארץ — "מוסדות ישיבת כסא רחמים ספרדית" ו"כסא רחמים יוצאי צרפת") - הסתכמו ב־16 השנים האחרונות בכ־21.5 מיליון שקל. עמאר מספר על מאות מיהודי צרפת שתורמים לישיבה דרך העמותה הצרפתית, אך הוא אישית אומר שהוא לא עובר דרכה. "אני שולח להם את הכסף ישירות מצרפת לחשבון הבנק בישראל. אני תורם כמה עשרות אלפי שקלים בשנה, סכום מכובד".
עמאר היה מאוד קרוב לרב עובדיה יוסף ז"ל, ולבקשתו הקים את "קול ברמה", שמהווה, לדבריו, "אפס פסיק אפס מהעסקים שלי". לדבריו, הוא לא מעורב ברמה הניהולית, ומשאיר זאת למנכ"ל אריאל דרעי, בעברו יועץ לשרי ש"ס. "עם שלמה קרעי אין לי קשר ישיר או אישי, אין לי אפילו את הטלפון שלו", טוען עמאר. "הרב מאזוז הכיר בינינו לפני כמה שנים בהילולה, ומאז אני רואה אותו שם רק פעם בשנה".
כאחד התורמים המרכזיים לכסא רחמים, קיבל עמאר מקום של כבוד על בימת המכובדים בהילולה השנתית והוא מוזמן גם לשאת דברי ברכה באירוע. בשנתיים האחרונות אפשר היה לראותו על הבמה לצדו של קרעי, כולל הסתודדות שנקלטה בסרטון הווידיאו מההילולה האחרונה. "אנו מדברים שם על צרפת, על ישראל, על המצב", אומר עמאר. "מעולם לא דיברתי איתו על הרדיו, אני לא מתערב בזה בכלל, מי שמנהל איתו את הקשר בנושאים מקצועיים הוא מנכ"ל התחנה אריאל דרעי, שאני יודע שהיו ביניהם דווקא מחלוקות, והוא כועס על קרעי, כי הוא לא קיים הבטחות שלו".
דרעי, מנכ"ל קול ברמה, אמר לכלכליסט כי השיח שלו מול קרעי מאז מונה לשר נגע בעיקר לרצון תחנות הרדיו החרדיות לקבל היתר לשדר לכל הארץ — "על בסיס דמוגרפי, לא גיאוגרפי" - כדי להגיע לקהלים חרדיים ודתיים נוספים, כולל בפריפריה. אומנם הצעת "חוק הרדיו" שקרעי תומך בה מבקשת לאפשר זאת, אך דרעי מאוכזב שזה לא קרה עד עתה. לטענתו, הוא מעולם לא השתמש בשיח מול קרעי בעובדת היותו של עמאר מקורב או תורם לישיבה של הרב מאזוז, ומנגד, לא ביקש מעמאר להשתמש בקשר המשולש הזה. "זה שהם משתזפים תחת אותה שמש לא אומר שיש ביניהם באמת קשר או דיבור אישי", אומר דרעי.
עמאר עצמו אומר בעניין הרחבת התחנה לארצית, כי "הגיע הזמן שתחנות הרדיו האזוריות יקבלו את מה שקרעי הבטיח לבעלים של התחנות, אחרי שסבלנו בתקופת הקורונה והמלחמה. עד היום במשך שנתיים הוא לא קיים והכזיב אותנו". כשנשאל אם הוא ישקול להתמודד על רשת ב' אם היא תצא למכרז, עמאר נחרץ: "זה לא מעניין אותי, אני לא אכנס לעוד תחנה אפילו אם תיתן לי אותה בחינם. הביזנס שלי זה לא תקשורת". אולם, ביחס לאפשרות שרשת ב' תיסגר אם לא ייבחר זוכה ועוגת הפרסום תתחלק בין התחנות הקיימות, אומר עמאר: "אם יש משהו שיתרום לתחנות האזוריות, והתחנה שלנו תקבל עוד קצת כסף — אני לא אתלונן ולא אבכה".
מחלוקות עם קרעי על רקע חוק הרדיו
התורם השני מקרב בעלי תחנות הרדיו האזוריות לישיבה של הרב מאזוז הוא צבי שלום, חבר ליכוד ותיק ואחיו של השר לשעבר סילבן שלום, שמחזיק ביחד עם יוסי סבן הן ברדיו דרום והן בגלי ישראל, תחנה המזוהה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף שידרה תוכנית שבועית עם בנו, יאיר. בתחנה גם משדרים כמה מהטאלנטים של ערוץ 14, ובראשם מקורבו של נתניהו, הפרשן יעקב ברדוגו. לשלום וסבן כאמור יש החזקות מיעוט גם ברדיו תל אביב (102FM).
מהמסמכים שבידי כלכליסט עולה כי שלום וסבן תרמו לישיבת כסא רחמים סכום מצטבר של כ־850 אלף שקל בשנים 2019-2007. התרומות ניתנו לעתים ישירות על ידי שלום או על ידי חברות בבעלות סבן (החברות אדיר פז וגני י.שי.י עז) או באמצעות החברה המשותפת שלהם המחזיקה בתחנות הרדיו. שלום גם מוזכר בפרוטוקלים של עמותת "מוסדות ישיבת כסא רחמים ספרדית" כמי שהיה, לפחות עד 2010, חבר עמותה, ונכח בישיבות של אספת החברים, אף שמרובן נעדר (לפי הפרוטוקלים הוא נכח בשתי ישיבות, אף ששלום עצמו זוכר כי נכח "רק פעם אחת לפני כ־20-15 שנה").
גורם הקשור לש"ס מספר על דומיננטיות שהיתה לשלום בחצרו של הרב מאזוז. "כאשר היו צריכים לסגור כל מיני דברים, הרב מאזוז היה מפנה אל צביקה שלום. הוא היה מעורב שם בכסא רחמים בעניינים הפוליטיים, לא זזו בלעדיו". גם בעיתונות החרדית הוא הוזכר בתור מי שמנהל מטעם הישיבה שיחות עם גורמים בפוליטיקה החרדית שביקשו את תמיכת הרב. גורמים המכירים את שלום וקרעי מספרים על הקשר בין השניים שנרקם דרך הישיבה, כאשר קרעי היה מגיע להתפלל בה. שלום עצמו מעיד שהוא מקורב לרב מאזוז, ובמשך שנים התפלל בבית הכנסת של הישיבה עם הרב, שם פגש לראשונה לפני כשמונה שנים את קרעי. "הוא החל להגיע לתקופה קצרה ביותר. הכרתי אותו לראשונה באותו הזמן", אומר שלום, אך טוען שזמן קצר לאחר מכן הוא עצמו הפסיק לפקוד את בית הכנסת של הישיבה.
ההכרות דרך חצר הרב גם המשיכה לפוליטיקה. לדברי גורמים בליכוד, שלום וחברי מרכז נוספים מבאר שבע, תמכו בקרעי וקידמו את מועמדותו בתוך רשימת הליכוד. "קרעי לא היה מוכר בליכוד בכלל, ופתאום צמח משום מקום. נראה שהקשר שנוצר דרך הישיבה הביא לכך שאותה קבוצה מבאר שבע תמכה בקרעי בפריימריז בליכוד", אומר בעל תפקיד בכיר לשעבר בסניף הליכוד בבאר שבע.
עדויות דומות על הקשרים בין שלום ומקורביו לקרעי, שמענו מגורמים נוספים, כולל בתחנת הרדיו שבבעלותו. שלום מצידו טוען כי "אין ביני לבין קרעי קשר - לא פוליטי ולא חברי, ואפילו אין לי את מספר הנייד שלו ברשימת אנשי הקשר שלי". לדבריו, הוא כבר לא פעיל מזה זמן בפוליטיקה, "ואני לא חבר בשום קבוצה, שכביכול הריצה אותו, ולא ערכתי ולא הייתי שותף לשום כנס פוליטי שלו. מעולם לא שמעתי על תמיכה פומבית של הרב מאזוז במאן דהוא בפריימריז בליכוד ובשלמה קרעי בפרט".
לדברי שלום, בחצי השנה האחרונה בינו לבין קרעי קיים בכלל נתק על רקע התנגדותו של שלום ל"חוק הרדיו" שקידם קרעי להפיכת תחנות הרדיו האזוריות לארציות, ששלום חושש שיפגע בתחנה שלו בכך שיכניס תחרות נוספת מצד התחנות הגדולות במרכז הארץ. שלום ואנשי התחנה, בהם גם העסקן הפוליטי ברדוגו, הפעילו לובי נגד הצעת החוק. אנשי התחנה אף נפגשו עם מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר ענבל משש, לה שיגרה התחנה גם מסמך התנגדות פומבי, שבו נטען כי המהלך "יגרום לקריסת רדיו דרום ברמת האזנה ובהתאם גם בהיבט הכלכלי".
קרעי עצמו נתן פומבי לסכסוך בנובמבר, כאשר צייץ נגד ברדוגו שלדבריו, "נלחם בחוק הזה ונפגש עם חברי כנסת ודאג לחסום את הקידום שלו בגלל אינטרסים קטנים שלו ושל חבריו" — כשהוא מכוון לשלום. מנגד, ברדוגו תקף את קרעי לא אחת בתוכניתו בגלי ישראל, בעיקר על מהלך רפה מדי לסגירת התאגיד. בחודשים האחרונים הצעת "חוק הרדיו", שעברה בקריאה טרומית בכנסת ביולי, נתקעה בוועדת הכלכלה, לדאבונו של קרעי שאומר שהוא נחוש לקדמה חרף ההתנגדות הזו.
בכל הנוגע להצעת חוק התאגיד שמבקשת להוציא את רשת ב' למכרז, אומר שלום כי גם לה הוא מתנגד. "אם אני מתנגד בצורה חד־משמעית להמרת הזכיינות של תחנות הרדיו האזוריות לארציות, אז ברור שאין אני רוצה להיות בעלים של תחנה ארצית בכלל ורשת ב' בפרט", הוא אומר. "במידה ותאגיד השידור הציבורי יופרט, אין לי ולא לשותפיי שום אפשרות כלכלית להתמודד על מכרז כזה, שכן כנראה מדובר במאות מיליוני שקלים. הוצאת התאגיד להפרטה רק תפגע בנו, שכן יזם פרטי שיזכה ברשת ב' רק יגדיל את ההכנסות מפרסום של התאגיד המופרט ותקציבים יוסטו מהרדיו האזורי לארצי".
מצד שני, במקרה שהתחנה תיסגר ועוגת הפרסום תתחלק, תחנות הרדיו האזוריות שבבעלות שלום, עשויות ליהנות גם הן מההכנסות שהתפנו. לא בכדי הזהיר מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז בדיון הקודם בוועדת הכלכלה, שהצעת החוק לסגירת התאגיד תאפשר ל"מקורבים", לדבריו בוועדה, "להשתלט על תדרי רדיו שיעברו מהציבור לידיים של בעלי הון, שמחזיקים בתחנות רדיו אזוריות שעושות נעים לשלטון, נתחי פרסום בעשרות מיליוני שקלים".
בין אם בעלי תחנות רדיו אזוריות תומכים במהלכי קרעי או מתנגדים להם, שני משנים לשעבר ליועמ"ש אמרו לכלכליסט שבמקרה המתואר יש בהחלט "פוטנציאל לניגוד עניינים". לדברי אחד מהם, "ראוי היה שהשר יודיע בעת מילוי שאלון לאיתור ניגוד עניינים על הקשר הזה לבעלי תחנות הרדיו, שתרמו לישיבה שהוא קרוב אליה. זה לכאורה מקים זיקה ויכול להיחשב כ'יחסים מיוחדים'". לדברי המשנה לשעבר השני, "כעת על הייעוץ המשפטי לבחון את הנושא לעומק ולהחליט האם יש מניעה שהשר יעסוק בנושא הרדיו האזורי".
השר קרעי מסר בתגובה לתחקיר כי "כל הטענות על ניגוד עניינים הן לא יותר מקשקוש מוחלט שנועד לשרת נרטיב עיתונאי מעוות. מדובר בניסיון מלאכותי להלביש על השר מניעים זרים ולהסיט את הדיון מהעניין המרכזי - הרפורמה שהשר מוביל לטובת הציבור ולא לטובת בעלי ההון".
לדבריו, "שאלון ניגוד העניינים מולא ונחתם בהתאם למקובל, וכל ניסיון לקשור בין לימודים בישיבה והיכרות רבת שנים עם מוסדות תורניים לבין קידום מדיניות והחלטות מקצועיות — הוא ניסיון נלוז. חקיקת התאגיד והרדיו מקודמות משיקולים ענייניים בלבד לטובת שוק תקשורת חופשי, מגוון, הוגן ולא מוטה על חשבון הציבור, ובניגוד למונופולים ולשליטת קבוצות אינטרסים בתקשורת הישראלית, ובניגוד גם לאינטרסים המוצהרים של אלו שכביכול, לפי הטענה, השר מצוי עמם בניגוד עניינים. הניסיון להציג את הרפורמות שהשר מקדם ככאלו שמשרתות גורמים פרטיים, תוך שליפת שמות בכוח, הוא מעשה נואש של מי שמנסים לשמר את ההגמוניה הישנה".
לגבי התרומות לכסא רחמים נמסר מקרעי, כי "העובדה שאנשים פרטיים תורמים לישיבות היא לא יותר ממחויבותם הערכית והדתית. אין לכך שום קשר לתהליכים שהשר מקדם. השר לא עוסק בעסקים שלהם, ואין לו שום מחויבות אליהם. וכפי שהעובדות מוכיחות - ההיפך הוא הנכון. השר מקדם את פתיחת שוק הרדיו לתחרות למרות התנגדות עזה וקמפיין מכוער שמר שלום וברדוגו עושים נגדו. חוק הרדיו ממתין בוועדת הכלכלה, והשר דרש לקדם אותו ללא דיחוי, אולם לצערנו ועדת הכלכלה דחתה את הדיון בו. לגבי הוצאת תדרי הרדיו של התאגיד למכרז לרשתות חדשות — נשגב מבינתנו כיצד זה יכול להיטיב עם בעלי תחנות קיימות. זה בהחלט דבר טוב - אבל לציבור".
