כך עלולות מגבלות ה-AI שהטיל ביידן לפגוע בצה"ל
כך עלולות מגבלות ה-AI שהטיל ביידן לפגוע בצה"ל
איסור יצוא שבבי בינה מלאכותית שהשאיר נשיא ארה"ב לשעבר יקשה מאוד על פעילות מערכת הביטחון, שזקוקה ל־AI בלחימה בעזה וגם בשוטף. בניסיון לעקוף את המשבר המתקרב, בתעשיות הביטחוניות מאיצים את הרכש וגם מקווים שהנשיא הנכנס טראמפ יקל על ישראל
מינהלת הבינה המלאכותית במשרד הביטחון נחנכה רק לפני מספר שבועות ובין האתגרים הרבים שניצבים בפניה מתחבא גם משבר עתידי – רגולציית השבבים שהותיר נשיא ארצות הברית היוצא ג'ו ביידן, שתאסור על יצוא מעבדי AI לישראל.
כאמור, רק לפני כמה שבועות מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, הסגן שלו איתמר גרף וראש המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) דני גולד גזרו סרט לבן, באקט שסימל את חנוכת המינהלת החדשה לבינה מלאכותית וכלים אוטונומיים.
ותיקי משרד הביטחון הגדירו את הרגע הזה "היסטורי", טענו שהוא מבטא מבט מפוכח על אתגריה הביטחוניים של ישראל בעשורים הבאים. בשנתיים האחרונות לא חסרו במזרח התיכון ובישראל בפרט "רגעים היסטוריים", אך הדגשת מיוחדותו של המעמד נגזרה מכך שזאת הפעם הראשונה ב־24 השנים האחרונות שמשרד הביטחון מקים מינהלת טכנולוגית חדשה.
הפעם הקודמת שהוא הקים מינהלת כזו היתה ב־2001, כשחנך את מינהלת המל"טים (מטוסים ללא טייס) שהנחתה את התעשיות הביטחוניות להעמיד לרשות חיל האוויר את יכולותיו המפותחות בתחום, שבאו לידי ביטוי ביתר שאת במלחמה הנוכחית.
בספק אם יש בצה"ל ובשב"כ מישהו שהיה מסוגל לנהל את מלחמת 7 באוקטובר בלי ה"זיק" ו"הכוכב", שני סוגי מל"טים מסדרת "הרמס" של אלביט מערכות, וה"שובל" וה"איתן", מסדרת המל"טים "הרון" של התעשייה האווירית. מאז פרוץ המלחמה הם עשו אלפי שעות טיסה, אספו מודיעין, כיוונו כוחות קרקעיים ותקפו מטרות בעזה ובעומק לבנון.
עוד לפני מינהלת המל"טים, משרד הביטחון הקים את מנהלת "חומה" שתכללה ופיתחה את תחום ההגנה האווירית מפני טילים ורקטות, את מינהלת החלל, לתחום לווייני הריגול, ואת מינהלת טנק המרכבה, שאמונה על פיתוח דורות עדכניים של טנקי מערכה לצה"ל כמו גם הנגמ"שים נמ"ר ואיתן.
המינהלת החדשה לבינה מלאכותית ואוטונומיה מתיימרת לספק לצבא ולמערכת הביטחון את החוד הטכנולוגי שהעמידו להם המינהלות הוותיקות. הצהרותיו של מנכ"ל משרד הביטחון זמיר, שבימים אלה הוא גם המועמד מוביל במרוץ על תפקיד הרמטכ"ל הבא במקום הרצי הלוי שהתפטר בשבוע שעבר, מלמדות על היכולות שאליהן מערכת הביטחון חותרת בתחומים אלה.
בחזונו לתחום הבינה המלאכותית זמיר רואה בשדה המערכה העתידי יחידות קרב מעורבות של חיילים בשר ודם שיפעלו לצד מערכות בלתי מאוישות, או יחידות אוטונומיות לחלוטין שיהיו מסוגלות לקבל החלטות עצמאיות בשטח ולהסתער על האויב. הוא סבור שבתוך עשור וחצי, ייתכן שגם מהר יותר, רובוטים מבוססי בינה מלאכותית יובילו את הלחימה ביבשה, באוויר ובים כי פשוט לא תהיה ברירה. לדבריו, "בינה מלאכותית היא לא עוד מהפכה טכנולוגית, אלא מגמה שתשנה לחלוטין את מה שאנחנו מכירים בכל הקשור ללוחמה. מדינה שלא תשקיע בה היום תישאר הרחק בשדה הקרב של מחר".
המינהלת החדשה נמצאת עוד בחיתוליה, בספק אם הגיעה לשלבי הזחילה הראשונים שלה, אך מתחילה להוציא הברות ראשונות. קצין בדרגת אלוף משנה במפא"ת שוקד בימים אלה על ייסודה, תוך איוש של משרות מפתח באמצעות טאלנטים שהוא מנסה לגייס מהשוק האזרחי, והידוק התיאום והקשר עם התעשיות הביטחוניות, האקדמיה וחברות סטארט־אפ שמקדמים מיזמים ועסוקים בהנבטת טכנולוגיות במעבדותיהם. כשהליכי הקמת המנהלת יושלמו, היא תגבש תוכנית עבודה רב־שנתית, משרד הביטחון ימנה לה מנהל שייקלט מהשוק האזרחי ולפי גורם ביטחוני גם יעמיד לה תקציב של כמה מיליארדי שקלים, כיאה למנהלת ביטחונית רצינית. שאלת מקורות המימון של המיליארדים האלה עלולה להיות סיבה לכאב ראש, לא יחיד ובפירוש לא הגדול ביותר, שילווה את מימוש שאיפותיה של מערכת הביטחון.
פרט לכך שבתעשיית הבינה המלאכותית רואים בהקמת המינהלת החדשה תגובה מאוחרת מדי מצד צה"ל ומשרד הביטחון לדינמיקה המהירה שמאפיינת את התחום, כאמור ברקע מעיבה עליה רפורמת השבבים שהניח ערב סיום כהונתו נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן. בכירים בתעשייה מזהירים כי הרפורמה, שבמסגרתה יצוא שבבי AI מתקדמים לישראל כמו גם לרוב מדינות העולם יאסר, עלולה להעמיד את החזון הגדול של מערכת הביטחון בתחום לפני שוקת שבורה.
רגולציית השבבים של ביידן אמורה להגביל זליגת יכולות בינה מלאכותית לסין תוך חלוקת מדינות העולם לשלושה דרגים. בראשון, נמצאת ארצות הבית עצמה ולצדה עוד 17 מדינות כמו בלגיה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, צרפת, קנדה, גרמניה ובריטניה ובהן לא תהיה כל הגבלה. ישראל נמצאת בדרג השני ולצד כ־150 מדינות נוספות ובהן מקסיקו, פולין, סינגפור ואיחוד האמירויות, ואליהן ניתן יהיה לייצא שבבי בינה מלאכותית עד למגבלת כוח מחשוב מסוים, בכפוף לרגולציה כבדה והליכי אישור מסורבלים במחלקת הסחר של ארה"ב. הדרג השלישי כולל 25 מדינות שעליהן ארה"ב הטילה אמברגו נשק ואליהן יצוא השבבים יאסר לחלוטין. קבוצת מדינות זו כוללת את סין, קוריאה הצפונית, איראן ורוסיה.
לפני שבוע וחצי ועדת המשנה של ועדת המדע של הכנסת, שעוסקת בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות מתקדמות, בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) קיימה דיון חירום על השלכות "בהלת השבבים" שיצר ביידן, רגע לפני עזיבתו את הבית הלבן. ראש ענף בינה מלאכותית במפא"ת שבמשרד הביטחון סא"ל אלעד דביר המחיש במהלך הדיון את האיום המתהווה. "אנחנו מתרחקים עוד ועוד מעצמאות ביטחונית, נאלץ לשנות אסטרטגיה בצה"ל ובמערכת הביטחון כדי לעמוד בהגבלות של ביידן".
חשש מקדחת רכש לא מתוכננת של שבבים
המעשה שנגזר מהמצב החדש שמתאר סא"ל דביר הוא הישאבות של מערכת הביטחון לקדחת רכש לא מתוכננת של שבבי בינה מלאכותית מיצרניות בעולם, עד שההגבלות החדשות ייכנסו לתוקף בעוד כארבעה חודשים. רכישות של שבבים שתוכננו להיעשות ב־2026 הוקדמו, במעין ניסיון אחרון לשפר את מצב המלאים של מערכת הביטחון ולתת לה אורך נשימה בתחום לקראת היום שבו יצרניות שבבים יגידו לנציגי משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק "לא", ויציעו להם לנסות שוב לרכוש את השבב שבו חפצו בעוד חמש שנים.
"מצב כזה עלול להעמיד מערכות שמבוססות על סנסורים ועל כמויות עצומות של דאטה בנחיתות משמעותית בשל עוצמת חישוב נמוכה יותר לעומת עצמת החישוב הדרושה להפעלתן בצורה יעילה שתאפשר למצות את יכולותיהן", הזהיר בשיחה עם כלכליסט בכיר לשעבר ביחידה ביטחונית טכנולוגית. "זה כמו שתיסע במכונית אוטונומית שעושה המון חישובים בשנייה ופתאום נהיית איטית מדי, עד לכדי מצב שכשהיא צריכה לבלום במהירות – פקודת הבלימה תקלט רק אחרי שהיא כבר הפגוש האחורי של הרכב שנסע לפניו. קח את הדוגמה של המכונית האוטונומית ותשליך אותה על משימה של מל"ט חמוש שנשלח למשימה בפרופיל הגבוה ביותר, כמו חיסול של ארכיטרוריסט בלבנון או בכל מקום אחר במזרח התיכון".
השימוש ב־AI בפעילות השוטפת של צה"ל הוא חלק מהמעשה הביטחוני היום יומי שלו, גם במלחמה שעדיין ניטשת, באופן שמצביע על כך שבעיית השבבים שיוצרת רפורמת ביידן אינה איום מרוחק שנמצא מעבר להרי החושך. המחשה לכך ניתנה בתחקיר שפרסם לפני כחודש הוושינגטון פוסט, לפיו צה"ל שמר על קצב לחימה גבוה בחזיתות בזכות כלים מתקדמים של בינה מלאכותית כמו מערכת "הבשורה", שאפשרה לו למלא במהירות את בנק המטרות שלו ולנהל קצב אש גבוה ורציף לאורך זמן.
מדובר ביכולות שמאפשרות עיבוד מתקדם ומהיר של נתונים ופריטי מידע, בתוכנות של למידת מכונה וביכולות אלגוריתמיקה מתקדמות שמאפשרות להפיק תובנות משיחות שמיורטות ביחידות המודיעין, להשוות צילומי לוויין עדכניים של תאי שטח שרלבנטיים ללחימה עם צילומים ישנים יותר באופן שמאפשר זיהוי שינויים שחלו בהם. שינויים כאלה יכולים להעיד על חפירות של מנהרות בעזה או הטמנת משגרי רקטות בבורות שיגור. אם בעבר תהליכי ההפקה של תובנות כאלה ארכו שבועות ארוכים, כעת מערכות המבוססות על בינה מלאכותית מספקות את הסחורה הנדרשת בתוך דקות.
החשש מהשלכותיה של רגולציית השבבים האמריקאית לא פוסח גם על התעשיות הביטחוניות המקומיות, שם תלו בימים האחרונים תקוות בכך שמערכת הביטחון שוקדת על פתרונות, בין אם באמצעות רכש מואץ ויצירת ערוצים חלופיים שיבטיחו את זמינותם של השבבים המתקדמים, ובין אם בהשגות הבנות עם האמריקאים שיאפשרו את החרגתה של ישראל מההגבלות הקרבות.
בכיר בחברה גדולה שמעורבת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מהקו הראשון עבור צה"ל וצבאות רבים אחרים בעולם מזהיר מפני האטה בתהליכי פיתוח ובקצבי ייצור של מערכות נשק ושל תתי־מערכות שלעיתים נחוצים בשדה הקרב ברמת בהילות גבוהה מאוד, כמו במצב של העמדת מענה טכנולוגי המפותח אד־הוק לצורך מבצעי ייחודי.
כל זאת, כשתעשיות הנשק בארץ ובעולם נמצאות ממילא באחת התקופות העמוסות והמאתגרות בתולדותיהן. המלחמה באוקראינה יצרה ביקושי שיא למערכות הגנה אוויריות המיוצרות בארץ המבוקשות מאוד, במיוחד במדינות באירופה. המלחמה בישראל העמיסה על החברות הביטחוניות עוד עבודה רבה מחמת הצורך לתמוך בצרכי הלחימה של צה"ל, ולזמן לו כל העת חימושים וטילים שנצרכים על ידו בזירות הלחימה הרבות בקצבים מסחררים. זאת, כשמשרד הביטחון פתח במהלך השנה האחרונה את ברז ההזמנות שלו מהחברות המקומיות והזמין מהן חימושים ואמצעי לחימה בהיקפים כספיים חסרי תקדים.
זרם ההזמנות החזק, שנאמד בכמה עשרות מיליארדי שקלים רק מהתעשיות הביטחוניות הגדולות רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית, אמור גם לשפר את העצמאות של ישראל בייצור הביטחוני, לצמצם את התלות שלה בנשק שמיובא מחו"ל ולהפחית את היכולת של מדינות בעולם ללחוץ עליה באמצעות הגבלת אספקה של נשק ורכיבים ביטחוניים נחוצים - לסגת מתוכניותיה ההתקפיות כלפי אויביה ולנצור את האש.
האם טראמפ יחלץ את ישראל מאיסור הייצוא?
בדרכה לשפר את עצמאותה בייצור הביטחוני ישראל נערכת להקמת מפעל לאומי לייצור של חומרי גלם לכלל התעשיות הביטחוניות, הכולל גם ייצור של חומרי נפץ ותרכובות כימיות חיוניות. זאת, כשהתעשיות המרכזיות כבר השקיעו בהקמת קווי ייצור חדשים של רכיבים, שבעבר ייבאו מחו"ל, לקראת הטמעתם במוצריהן הסופיים, וכדי להבטיח את זמינותם במצבים של אמברגו או קשיים בשרשרות האספקה. עוד התעשיות בארץ מתמודדות עם החרם מצד מדינות בעולם, שם חוששים כי הגבלת נגישותן לשבבים המתקדמים ביותר עלולה לאתגר את שאיפותיה של ישראל למיקסום עצמאותה בייצור הביטחוני.
"יותר ויותר מערכות נשק מבוססות על שבבי בינה מלאכותית וההגבלות בתחום יתווספו לקשיים שנובעים מאמברגו הנשק ויאתגרו את מימוש החזון שחותר לעצמאות מרבית בייצור המקומי", אומר בכיר בחברה ביטחונית גדולה לכלכליסט. לדבריו, "בזמן שאנחנו מכבים שריפה גדולה, שריפה גדולה אחרת מתלקחת לנו מאחור. אנחנו באירוע גדול, כי השבבים האלה הם הלחם והחמאה של התעשיות והם רכיבים בלתי נפרדים במרוץ החימוש העולמי שלישראל יש חלק ניכר בו".
בשבוע שעבר הושבע בבית הלבן הנשיא דונלד טראמפ. הפעלתנות והנחישות שהפגין עוד טרם חילופי הממשל הרשמיים בוושינגטון שהובילו לעסקה לשחרור חטופים ישראליים משבי חמאס ולהפסקת אש בעזה הפיחו תקווה בקרב מנהלים בתעשיות הביטחוניות שזה רק עניין של זמן עד שייחלץ את ישראל מרשימת המדינות האסורות לייצוא שבבים.
"מערכות ביטחוניות יהיו בנחיתות משמעותית בשל עוצמת חישוב נמוכה יותר מהדרושה משבבי בינה מלאכותית ללחימה. חיסולי טרוריסטים עלולים להיכשל בגלל ביצוע פקודה איטי מדי"
ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ספקן ביחס לתרחיש האופטימי שבו טראמפ יירתם למאמץ להצלת תעשיית ה־AI הישראלית מההגבלות שבפתח, ואומר שמוטב להפריד בין משאלות לב להכרה במציאות – מורכבת ומאתגרת ככל שתהיה. לדבריו, לו היתה לכך היתכנות אמיתית הרי שטראמפ היה מבטל את ההגבלות בנושא כבר ביום שבו הושבע, כשחתם על כ־100 צווים נשיאותיים חדשים הקשורים לנושאי הגירה וזכויות להטב"ק ועד הקפאת התמיכה בכלי רכב חשמליים והכרזה על מצב חירום בגבול עם מקסיקו. "המתנה לניסים אינה תוכנית אסטרטגית", אומר סובלמן. "המפתח לשחרור מהלפיתה הזאת נמצא בראש ובראשונה במעבר של ישראל לרשימת המדינות המשתייכות לדרג הראשון. השגת היעד הזה תלויה בהשלמת הדיאלוג שלה עם הממשל האמריקאי על מסגרת הטכנולוגיות הבטוחות (Technologies Trusted – י"א) ולשביעות רצונם של האמריקאים כדי שירגישו נוח לראות בה שותפה שכן הדאגה של ארה"ב מזליגת מידע לסין גדולה ואמיתית".
על פי הערכה שרווחת בקרב גורמים בתעשיית ה־AI, ישראל הביאה על עצמה את צרת השבבים שכעת מאיימת לפגוע קשות בכושר התחרות שלה בתחום. גורם שמקורב למערכת הביטחון ומילא בה בעבר תפקידים טכנולוגיים בכירים סבור שהקיפוח של ישראל במסגרת רפורמת השבבים היא תולדה של הפלירטוט המתמשך שלה עם סין.
לדבריו "ישראל יכולה לבוא בטענות רק לעצמה. היא נותנת לסינים לבנות לה נמל ימי ורכבת תחתית, היא קונה לקציני צה"ל מכוניות סיניות והרחפנים שהיא מספקת לחייליה בחזית מיוצרים בסין ועכשיו היא מופתעת שקיבלה מהאמריקאים סטירת לחי. לישראל אין אסטרטגיה סדורה והיא פשוט לא מבינה את כללי המשחק שעל פיהם משחקים בעולם".
וזה לא רק הפלירטוט הישראלי–סיני. מדינות ששואפות להתבסס בתעשיית ה־AI העולמית משוות את עצמן לתקן שמכתיב חוק השבבים האמריקאי, המייצג את החזון של ארה"ב להחזיר אליה את הייצור מאסיה מתוקף התחרות העזה עם סין. החוק האמריקאי כולל הקצאת תקציבי עתק רב־שנתיים להשקעה בפיתוח תשתיות טכנולוגיות שיתמכו בתעשיית הבינה המלאכותית, בתוכניות הלימודים במערכות החינוך ובהקמת מכוני מחקר ומעבדות לאומיות מתקדמות. לפי ד"ר סובלמן, "לדאבון הלב, עד היום המענה הממשלתי בתחום לא עונה על דרישות המינימום לביסוס מעמדה של ישראל בו. חוקים שדומים לחוק השבבים האמריקאי כבר עברו באיחוד האירופי, בטאיוואן, ביפן ובדרום קוריאה, וישראל היא המדינה המתקדמת האחרונה שטרם העבירה חוק טכנולוגי לאומי והיא נעדרת חזון לאומי לעידן הבינה המלאכותית".
למרות התמונה הקודרת הוא סבור שלישראל עדיין יש מה לעשות כדי להבטיח את הישרדותה של תעשיית ה־AI שלה בצל ההגבלות האמריקאיות. המהלכים הנדרשים כוללים היחלצות מרשימת המדינות המוגבלות לייצוא שבבים עד סוף 2026, לצד פעולות דחופות כמו פיתוח תשתיותיה הטכנולוגיות ברמה הלאומית, התאמות במערכת החינוך וגיבוש חוק טכנולוגיה לאומית שגם יקבע מסגרת משפטית, רגולטורית ואתית בתחום.
הקמת התשתיות שיתמכו בתעשיית הבינה המלאכותית המקומית כוללת הקמות של חוות שרתים עצומות, חיבורן לרשת החשמל ועוד. סובלמן סבור שמדינה שחפצה בזמינות טכנולוגיות החוד בתחומי הבינה המלאכותית חייבת בהשקעות כאלה, כפי שמדינה חייבת להשקיע בסלילת כבישים כבישים ובפיתוח רשת חשמל לרווחת אזרחיה. היקף ההשקעה על כל אלה מוערך בכ־4 מיליארד שקל, סכום ראשוני שאמור להיות מחיר כרטיס הכניסה של ישראל לעידן הטכנולוגי החדש.
